מילדה להרווארד: סיפורה של פריסילה

לפני שהייתה ידועה כאשתו של אחד האנשים המפורסמים בעולם, פריסילה צ'אן הייתה נערה עם סיפור מעורר השראה. הוריה הגיעו לאמריקה כפליטים מווייטנאם, והם עבדו קשה מאוד במסעדה כדי להעניק לה ולשתי אחיותיה עתיד טוב יותר. פריסילה הייתה התלמידה הראשונה במשפחתה שהגיעה לאוניברסיטה, ולא סתם אוניברסיטה - היא התקבלה להרווארד היוקרתית בזכות הצטיינותה בלימודים.

בהרווארד היא הרגישה קצת שונה מרוב הסטודנטים שהגיעו ממשפחות עשירות ומבוססות. אולי בגלל זה היא התחברה לנער מבריק אך קצת "חנון" בשם מארק צוקרברג, אותו פגשה בתור לשירותים במסיבה. הוא כבר היה עסוק בפיתוח הרעיון שיהפוך יום אחד לפייסבוק, והיא מצאה בו מישהו שמדבר בשפה אחרת. היא העניקה לו יציבות וחיבור לעולם האמיתי, מחוץ למסכי המחשב.

רופאה בלב ובנשמה

בזמן שמארק בנה את אימפריית פייסבוק, פריסילה בחרה בדרך אחרת לגמרי. היא הפכה למורה למדעים בבית ספר יסודי, ולאחר מכן למדה רפואה והפכה לרופאת ילדים. היא בחרה לעבוד בבית חולים ציבורי, שם טיפלה בילדים שהגיעו מרקעים קשים והתמודדו עם אתגרים גדולים. חבריה סיפרו שהיא הייתה חוזרת הביתה עייפה מאוד אחרי משמרות ארוכות, אבל תמיד עם תחושת שליחות עמוקה. הרצון לעזור לאחרים, במיוחד לילדים הכי פגיעים, היה הדבר שהניע אותה.

אפילו כשהפכו לאחד הזוגות העשירים בעולם, הם ניסו לשמור על שגרה. הם קבעו "דייט" שבועי קבוע של 100 דקות, בלי טלפונים ובלי לדבר על פייסבוק, כדי פשוט להיות ביחד. זה מראה כמה היה חשוב להם לשמור על הקשר האישי והאמיתי ביניהם, למרות ההצלחה הענקית.

מתנה לבתם: קרן שתשנה את העולם

כאשר נולדה בתם הבכורה, מקס, בשנת 2015, הם החליטו להעניק לה (ולעולם) מתנה מיוחדת. הם הקימו את "יוזמת צ'אן-צוקרברג" (CZI), קרן פילנתרופית אדירה. במכתב פומבי שכתבו לבתם, הם הבטיחו לתרום במהלך חייהם 99% ממניות פייסבוק שלהם (שהיו שוות אז 45 מיליארד דולר!) למען שתי מטרות אדירות: קידום הפוטנציאל האנושי וקידום השוויון בעולם.

החזון שלהם היה עוצר נשימה: "לרפא, למנוע ולנהל את כל המחלות עד סוף המאה". בנוסף, הקרן השקיעה מיליונים בחינוך, תמכה במהגרים, פעלה למען מערכת משפט הוגנת יותר והשקיעה בקהילות חלשות. פריסילה, עם ניסיונה כרופאה ומורה, הפכה למנהלת בפועל של הקרן והייתה הפנים האנושיות והאכפתיות של המיזם העצום הזה. היא אפילו הקימה בית ספר מיוחד בשכונה ענייה, שנתן לילדים לא רק לימודים, אלא גם תמיכה רפואית ורגשית.

רוחות של שינוי

אבל קשה היה להפריד בין העבודה הטובה של הקרן לבין הבעיות של פייסבוק. הרשת החברתית ספגה ביקורת רבה על הפצת מידע כוזב ועל יצירת פילוג בחברה. עובדים בקרן הרגישו שהערכים של CZI עומדים בסתירה להתנהלות של פייסבוק ודרשו מפריסילה לנקוט עמדה.

נקודת המפנה הגדולה הגיעה סביב הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020. הזוג תרם סכום ענק של 400 מיליון דולר כדי לעזור לאנשים להצביע בבטחה בזמן מגפת הקורונה. התרומה הזו עוררה סערה פוליטית גדולה, ומתנגדיהם טענו שהכסף עזר בעיקר למפלגה אחת. כשהנשיא דונלד טראמפ נבחר שוב, נוצר לחץ גדול על צוקרברג ומטא.

כדי להתמודד עם הלחץ, נראה היה שהזוג החל לשנות כיוון. הקרן החלה לצמצם את הפעילות בתחומים חברתיים שנחשבו "שנויים במחלוקת". פרויקטים שעסקו ברפורמה במערכת המשפט ובתמיכה במהגרים הועברו לגופים חיצוניים. תחום החינוך נדחק הצידה לטובת השקעות בבינה מלאכותית (AI), ואפילו בית הספר המיוחד שפריסילה הקימה נסגר. עובדים רבים חשו אכזבה עמוקה, והרגישו שהחזון המקורי של הקרן, ליצור עולם שוויוני יותר, הולך ונעלם.

לאן נעלם החלום?

כיום, CZI מתמקדת בעיקר במדע ובטכנולוגיה. היא מובילה פרויקטים מדעיים פורצי דרך, כמו יצירת "אטלס" של כל התאים בגוף האדם, שיכול לעזור למצוא תרופות למחלות. אין ספק שזו עדיין עבודה חשובה שיכולה לעזור למיליוני אנשים.

אך רבים שואלים מה קרה לחלק השני של ההבטחה - החלק של השוויון, הצדק החברתי והדאגה לילדים שפריסילה טיפלה בהם. הסיפור של פריסילה צ'אן ו-CZI הוא לא סיפור פשוט של טוב ורע. זהו סיפור על אנשים עם כוונות טובות וכוח אדיר, שמתמודדים עם עולם מורכב ומלא בלחצים. הוא מזכיר לנו שגם החלומות הגדולים ביותר צריכים לפעמים לנווט במציאות המאתגרת, ולפעמים, בדרך, הם משתנים. השאלה שנותרה פתוחה היא האם השינוי הזה הוא התאמה הכרחית למציאות, או ויתור על החלום המקורי שהובטח למקס הקטנה במכתב ההוא.