בַּקַּיִץ אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לְשַׂחֵק בַּחוּץ. אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים אַרְטִיקִים קָרִים וְהוֹלְכִים לַיָּם אוֹ לַבְּרֵכָה. אֲבָל אוּלַי הִרְגַּשְׁתֶּם שֶׁהַקַּיִץ הָאַחֲרוֹן הָיָה שׁוֹנֶה. הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה חֲזָקָה מְאוֹד. הָיָה חַם, אֲפִלּוּ חַם מְאוֹד.

לָמָּה הָיָה כָּל כָּךְ חַם?

יֵשׁ אֲנָשִׁים חֲכָמִים מְאוֹד שֶׁנִּקְרָאִים מַדְּעָנִים. הֵם בּוֹדְקִים אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר כָּל הַזְּמַן. זֶה כְּמוֹ שֶׁאִמָּא אוֹ אַבָּא מַרְגִּישִׁים לָנוּ אֶת הַמֵּצַח לִרְאוֹת אִם יֵשׁ לָנוּ חֹם. הַמַּדְּעָנִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַדְחֹם עֲנָקִי בִּשְׁבִיל כָּל הָעוֹלָם. הֵם גִּלּוּ שֶׁהַקַּיִץ הַזֶּה, כַּדּוּר הָאָרֶץ הָיָה קְצָת יוֹתֵר חַם מֵהָרָגִיל. כָּל חֳדָשֵׁי הַקַּיִץ הָיוּ חַמִּים, אֲבָל הָיָה חֹדֶשׁ אֶחָד שֶׁהָיָה הֲכִי חַם מִכֻּלָּם.

חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט - שִׂיא הַחֹם

חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט הָיָה כְּמוֹ הַיֶּלֶד שֶׁקּוֹפֵץ הֲכִי גָּבוֹהַּ בַּטְּרַמְפּוֹלִינָה. הוּא הָיָה חַם בִּמְיֻחָד. הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה, שֶׁזֶּה הַמִּסְפָּר שֶׁמַּרְאֶה כַּמָּה חַם, הָיְתָה גְּבוֹהָה מְאוֹד. גַּם בַּיּוֹם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בַּשָּׁמַיִם. וְגַם בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁכְּבָר הָיָה חֹשֶׁךְ וְהָלַכְנוּ לִישֹׁן. הָאֲוִיר הָיָה חַם וְדָבִיק, וְהָיָה קָשֶׁה לְהֵרָדֵם בְּלִי מַזְגָן. זֶה קָרָה כִּמְעַט בְּכָל הָאָרֶץ, גַּם בֶּהָרִים וְגַם קָרוֹב לַיָּם. הַחֹם הַזֶּה נִשְׁאַר אִתָּנוּ לְהַרְבֵּה יָמִים, כְּמוֹ אוֹרֵחַ שֶׁלֹּא רוֹצֶה לָלֶכֶת הַבַּיְתָה.

הַכִּנֶּרֶת שֶׁלָּנוּ מַרְגִּישָׁה צְמֵאָה

אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַכִּנֶּרֶת? זֶהוּ הָאֲגַם הַגָּדוֹל וְהַיָּפֶה שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. הַכִּנֶּרֶת הִיא כְּמוֹ כּוֹס מַיִם גְּדוֹלָה בִּשְׁבִיל כֻּלָּנוּ. כְּשֶׁחַם מְאוֹד בַּחוּץ, וְהַשֶּׁמֶשׁ חֲזָקָה, הַמַּיִם מֵהַכִּנֶּרֶת מִתְאַדִּים. זֶה קְצָת כְּמוֹ שִׁלּוּלִית קְטַנָּה שֶׁנֶּעֱלֶמֶת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת. בִּגְלַל שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ חַם, וְגַם לֹא יָרַד הַרְבֵּה גֶּשֶׁם, מִפְלַס הַמַּיִם בַּכִּנֶּרֶת יָרַד קְצָת. כָּל יוֹם הִיא אִבְּדָה מְעַט מַיִם, כְּמוֹ לִגְמֹעַ לְגִימָה קְטַנָּה.

אֲבָל יֵשׁ פִּתְרוֹן!

אַל תִּדְאֲגוּ! יֵשׁ אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים וַחֲכָמִים שֶׁדּוֹאֲגִים לַכִּנֶּרֶת. יֵשׁ לָהֶם תָּכְנִית מְצֻיֶּנֶת. הֵם יוֹדְעִים לָקַחַת מַיִם מֵהַיָּם, לְנַקּוֹת אוֹתָם הֵיטֵב הֵיטֵב, וּלְהוֹסִיף אוֹתָם לַכִּנֶּרֶת. זֶה כְּמוֹ לְמַלֵּא מֵחָדָשׁ אֶת בַּקְבּוּק הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹקֵן. כָּךְ הֵם שׁוֹמְרִים שֶׁלַּכִּנֶּרֶת תָּמִיד יִהְיוּ מַסְפִּיק מַיִם.

אֵיךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לִהְיוֹת גִּבּוֹר שֶׁל הָעוֹלָם?

הַהִתְחַמְּמוּת הַזֹּאת הִיא דֶּרֶךְ שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ לְהַגִּיד לָנוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ אֶת הָעֶזְרָה שֶׁלָּנוּ. וְהַדָּבָר הַנִּפְלָא הוּא שֶׁגַּם יְלָדִים יְכוֹלִים לַעֲזֹר! אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת גִּבּוֹרֵי-עָל שֶׁל הַסְּבִיבָה. אֵיךְ? עַל יְדֵי דְּבָרִים קְטַנִּים וּפְשׁוּטִים. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים מֵהַחֶדֶר, אֶפְשָׁר לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְצַחְצְחִים שִׁנַּיִם, אֶפְשָׁר לִסְגֹּר אֶת הַבֶּרֶז שֶׁל הַמַּיִם. אֶפְשָׁר גַּם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַצְּמָחִים בַּגִּנָּה בָּעֶרֶב, כְּשֶׁקָּרִיר יוֹתֵר. כָּל דָּבָר קָטָן שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים, עוֹזֵר לְכַדּוּר הָאָרֶץ לְהַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר. בְּיַחַד, כָּל הַגִּבּוֹרִים הַקְּטַנִּים, יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי גָּדוֹל.