מִי זֶה דָּנִי אַבְדִיָה?

דָּנִי אַבְדִיָה הוּא כּוֹכַב כַּדּוּרְסַל. הוּא גָּבוֹהַּ וְחָזָק מְאוֹד. הוּא יוֹדֵעַ לִקְפֹּץ גָּבוֹהַּ וְלִזְרֹק אֶת הַכַּדּוּר יָשָׁר לַסַּל. כְּשֶׁדָּנִי מְשַׂחֵק עִם נִבְחֶרֶת יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם מְאוֹד מִתְרַגְּשִׁים. הֵם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת אוֹתוֹ מְנַצֵּחַ. אֲבָל אֵיךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה? זֶה לֹא קוֹרֶה בְּקֶסֶם.

הַצֶּוֶות הַסּוֹדִי שֶׁל דָּנִי

לְדָנִי יֵשׁ צֶוֶת שָׁלֵם שֶׁעוֹזֵר לוֹ. זֶה כְּמוֹ שֶׁבַּכִּתָּה יֵשׁ מוֹרָה, וּבַבַּיִת יֵשׁ אֶת אַבָּא וְאִמָּא. הֵם עוֹזְרִים לַיְּלָדִים לִלְמֹד וְלִגְדֹּל. גַּם לְדָנִי יֵשׁ צֶוֶת כָּזֶה. יֵשׁ לוֹ מְאַמְּנִים שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ לִזְרֹק אֶת הַכַּדּוּר. יֵשׁ לוֹ מְאַמֵּן מְיֻחָד שֶׁעוֹזֵר לוֹ לִהְיוֹת חָזָק וּמָהִיר. קוֹרְאִים לוֹ רֶגֶב פַנָּאן. יֵשׁ לוֹ גַּם אֲנָשִׁים שֶׁדּוֹאֲגִים שֶׁהוּא יֹאכַל אֹכֶל בָּרִיא וְשֶׁהַגּוּף שֶׁלּוֹ יִהְיֶה בָּרִיא. גַּם אִמָּא שֶׁלּוֹ, שָׁרוֹן, עוֹזֶרֶת לוֹ הֲמוֹן. כֻּלָּם יַחַד הֵם קְבוּצָה מְנַצַּחַת.

יוֹם אִמּוּנִים עִם דָּנִי

דָּנִי קָם מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר. הוּא אוֹהֵב לְהִתְאַמֵּן כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ רַק זוֹרַחַת. כָּכָה יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה כֹּחַ. הָאִמּוּן הָרִאשׁוֹן הוּא אִמּוּן כֹּחַ. הוּא מֵרִים דְּבָרִים כְּבֵדִים, כְּמוֹ אַבָּא שֶׁמֵּרִים אֶת שַׂקִּיּוֹת הַקְּנִיּוֹת. זֶה עוֹשֶׂה לוֹ שְׁרִירִים חֲזָקִים. אַחֲרֵי זֶה, הוּא הוֹלֵךְ לְמִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל. שָׁם הוּא מִתְאַמֵּן עִם הַמְּאַמְּנִים שֶׁלּוֹ. הֵם זוֹרְקִים לוֹ כַּדּוּרִים, וְהוּא צָרִיךְ לִתְפֹּס וְלִקְלֹעַ לַסַּל. לִפְעָמִים הוּא מִתְאַמֵּן שׁוּב גַּם אַחַר הַצָּהֳרַיִם. זֹאת עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאוֹד.

אִמּוּן מְיֻחָד עַל חוֹף הַיָּם

אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁדָּנִי הֲכִי אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת הוּא לְהִתְאַמֵּן בַּיָּם. הוּא קָם בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם מְאוֹד וְנוֹסֵעַ לְחוֹף הַיָּם. שָׁם הוּא רָץ עַל הַחוֹל הָרַךְ. זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ מִשְׂחָק, אֲבָל זֶה אִמּוּן חָשׁוּב מְאוֹד. הָרִיצָה בַּחוֹל עוֹזֶרֶת לָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת חֲזָקוֹת מְאוֹד. זֶה עוֹזֵר לוֹ לִקְפֹּץ גָּבוֹהַּ בַּמִּשְׂחָק. זֶה גַּם מְקוֹם שָׁקֵט וְנָעִים, שֶׁעוֹזֵר לוֹ לְהִתְרַכֵּז.

הַסּוֹד הָאֲמִתִּי: לֵב גָּדוֹל וַעֲבוֹדָה קָשָׁה

הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב אֵצֶל דָּנִי הוּא לֹא רַק הַשְּׁרִירִים שֶׁלּוֹ. הַסּוֹד הָאֲמִתִּי הוּא הָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁלּוֹ. הוּא תָּמִיד רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר. הוּא לֹא מְוַתֵּר, גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ. זֶה כְּמוֹ לְנַסּוֹת לִבְנוֹת מִגְדָּל גָּבוֹהַּ מִקֻּבִּיּוֹת. לִפְעָמִים הַמִּגְדָּל נוֹפֵל, אֲבָל אֲנַחְנוּ מְנַסִּים שׁוּב וָשׁוּב. כָּכָה גַּם דָּנִי. הוּא מִתְאַמֵּן בִּרְצִינוּת בְּכָל יוֹם. חוּץ מִזֶּה, יֵשׁ לוֹ לֵב גָּדוֹל. הוּא טוֹב לַאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ וְתָמִיד מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם יָפֶה. זֶה מָה שֶׁהוֹפֵךְ אוֹתוֹ לֹא רַק לְשַׂחְקָן מְצֻיָּן, אֶלָּא גַּם לְגִבּוֹר אֲמִתִּי וּמָקוֹר לְגַאֲוָה.