מי הם הגיבורים בסיפור שלנו?

בכל סיפור טוב יש דמויות מרכזיות, ובסיפור שלנו יש שתיים. הראשונה היא בנימין נתניהו, ראש הממשלה של ישראל. אפשר לחשוב עליו כמו על קפטן של נבחרת ענקית, נבחרת ישראל. תפקידו הוא להוביל, לקבל החלטות חשובות ולוודא שהכל עובד כמו שצריך כדי שלכל האזרחים יהיה טוב ובטוח.

הדמות השנייה היא יוסי כהן. עד לא מזמן, הוא היה ראש המוסד. המוסד הוא כמו ארגון הבלשים הסודי של המדינה. התפקיד שלהם הוא לאסוף מידע חשוב ממקומות רחוקים כדי להגן על ישראל מפני סכנות. יוסי כהן היה בעצם ה"בלש הראשי", והוא עבד בצמוד לראש הממשלה. הם היו באותה קבוצה, ועבדו יחד המון שנים.

מה קרה שהם כבר לא חברים?

פעם, ראש הממשלה נתניהו אפילו אמר שהוא רואה ביוסי כהן את מי שיחליף אותו יום אחד. אבל היום, המצב שונה לגמרי. יוסי כהן מספר שהם לא דיברו כבר יותר משנה וחצי. זה המון זמן בשביל שני אנשים כל כך חשובים! אז מה גרם לקרע הגדול הזה?

לפי יוסי כהן, יש שתי סיבות עיקריות:

הסיבה הראשונה: ויכוח על "כללי המשחק"

לפני קצת יותר משנה, הממשלה בראשות נתניהו רצתה לעשות שינוי גדול ב"כללי המשחק" של המדינה, שינוי שקשור לחוקים ולבית המשפט. יוסי כהן חשש מאוד מהשינוי הזה. הוא הרגיש שזה עלול לגרום להרבה ויכוחים בתוך העם, ולהחליש את המדינה. הוא הרגיש שהוויכוחים האלה פוגעים ביכולת של כולם לעבוד יחד, כמו קבוצה שרבה עם עצמה במקום להתכונן למשחק. הוא הלך לראש הממשלה ואמר לו: "צריך לעצור את זה, זה פוגע בנו". אבל הוא הרגיש שלא הקשיבו לו. ההרגשה הזו, שאומרים לך משהו חשוב מאוד ואתה מרגיש שלא מקשיבים לך, היא תחושה מאוד מתסכלת.

הסיבה השנייה: מה זאת "אחריות"?

הסיבה השנייה קשורה לאירועים הביטחוניים הקשים שהתחילו בשבעה באוקטובר. יוסי כהן מאמין שכאשר קורה משהו כל כך גדול וקשה במדינה, המנהיג, הקפטן, צריך להראות שהוא לוקח אחריות. מה זה אומר? זה לא אומר שהוא אשם בכל מה שקרה, אלא שהוא מבין שבתור מי שמוביל, יש לו אחריות על הכל - על ההצלחות וגם על הקשיים. כהן חושב שראש הממשלה היה צריך להודיע שבעתיד הקרוב יתקיימו בחירות חדשות, כדי לתת לעם להחליט מי יוביל אותם הלאה. זה כמו קפטן שאחרי הפסד צורב אומר: "האחריות היא עליי, ובסוף העונה נחשוב מחדש איך ממשיכים".

מה הפתרון של יוסי כהן?

יוסי כהן מסתכל על כל המנהיגים האחרים שרוצים להחליף את נתניהו, והוא רואה בעיה. הוא מדמה את זה לעוגה גדולה. במקום שכל המנהיגים יתאחדו כדי לאפות עוגה אחת, גדולה וטעימה שכולם יוכלו ליהנות ממנה, כל אחד מהם מנסה לקחת חתיכה קטנה מהעוגה הקיימת. הוא חושב שאם כל הקבוצות הקטנות האלה לא יתאחדו מאחורי מנהיג אחד, הן תמיד יהיו קטנות יותר מהמפלגה של נתניהו.

הוא שואל אותם: "למה אתם לא מתאחדים? אתם באמת רוצים להביא שינוי?". הוא מאמין שרק אם יעבדו יחד, כצוות אחד גדול, הם יוכלו להציע דרך חדשה למדינה.

אז מה יהיה עכשיו?

כרגע, יוסי כהן אומר שהוא לא מתכוון להיכנס לפוליטיקה ולהתמודד על תפקיד ראש הממשלה. אבל הוא בהחלט אומר את דעתו בקול רם, ומנסה לעודד אנשים לחשוב על העתיד של המדינה. הסיפור הזה הוא לא רק על שני אנשים שכועסים אחד על השני. הוא סיפור על מהי מנהיגות, מהי אחריות, ועל החשיבות של עבודת צוות והקשבה, במיוחד כשמנהלים מדינה שלמה. במדינה דמוקרטית כמו שלנו, ויכוחים בין מנהיגים הם דבר טבעי. הם מראים שלאנשים אכפת, והם מנסים למצוא את הדרך הטובה ביותר עבור כולנו.