יִשְׂרָאֵל וְצָרְפַת הֵן שְׁתֵּי מְדִינוֹת חֲבֵרוֹת. צָרְפַת נִמְצֵאת רָחוֹק, בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֵירוֹפָּה. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁיְּלָדִים הֵם חֲבֵרִים, גַּם מְדִינוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת חֲבֵרוֹת. חֲבֵרִים מְשַׂחֲקִים יַחַד וְעוֹזְרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי. אֲבָל לִפְעָמִים, גַּם חֲבֵרִים טוֹבִים לֹא מַסְכִּימִים עַל הַכֹּל. זֶה קוֹרֶה בַּגַּן אוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר. כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה, הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לְדַבֵּר. לְדַבֵּר עוֹזֵר לְהָבִין וְלִמְצֹא פִּתְרוֹן.

מִי דִּבֵּר בַּטֵּלֵפוֹן?

לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים, הָיְתָה שִׂיחַת טֵלֵפוֹן חֲשׁוּבָה מְאוֹד. בְּצַד אֶחָד שֶׁל הַקַּו הָיָה שַׂר הַחוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. קוֹרְאִים לוֹ גִּדְעוֹן סַעַר. מָה הַתַּפְקִיד שֶׁל שַׂר חוּץ? דַּמְיְנוּ שֶׁהוּא הָאַחְרַאי עַל כָּל הַחֲבֵרוּיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת. הוּא דּוֹאֵג שֶׁנִּהְיֶה חֲבֵרִים טוֹבִים שֶׁל כֻּלָּם. בְּצַד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו הָיָה שַׂר הַחוּץ שֶׁל צָרְפַת. גַּם הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ הוּא לִדְאֹג לַחֲבֵרוּיוֹת שֶׁל צָרְפַת. שְׁנֵיהֶם מְבֻגָּרִים אַחְרָאִים שֶׁעוֹבְדִים קָשֶׁה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַמְּדִינוֹת שֶׁלָּהֶם.

עַל מָה הֵם דִּבְּרוּ?

לְצָרְפַת הָיָה רַעְיוֹן חָדָשׁ. הִיא חָשְׁבָה שֶׁזֶּה זְמַן טוֹב לְהַכְרִיז עַל מְדִינָה חֲדָשָׁה לַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּנוּ, הַפָּלַסְטִינִים. זֶה נִשְׁמַע כְּמוֹ רַעְיוֹן טוֹב, אֲבָל שַׂר הַחוּץ שֶׁלָּנוּ, גִּדְעוֹן סַעַר, הִסְבִּיר שֶׁהָעִתּוּי לֹא טוֹב. הוּא הִסְבִּיר שֶׁזֶּה קְצָת כְּמוֹ לִבְנוֹת מִגְדָּל גָּבוֹהַ מִקֻּבִּיּוֹת כְּשֶׁהָרִצְפָּה רוֹעֶדֶת. קֹדֶם כֹּל, צָרִיךְ לְוַדֵּא שֶׁהַכֹּל יַצִּיב וּבָטוּחַ. הוּא אָמַר שֶׁהָרַעְיוֹן הַזֶּה עַכְשָׁו יָכוֹל לִיצֹר יוֹתֵר בָּלָגָן וּלְהַפְרִיעַ לַבִּטָּחוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַבִּטָּחוֹן שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל הוּא הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב. לָכֵן, הוּא בִּקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ הַצָּרְפָתִי לַחְשֹׁב שׁוּב עַל הָרַעְיוֹן.

לָמָּה הַבִּטָּחוֹן כֹּה חָשׁוּב?

בִּטָּחוֹן זֶה לְהַרְגִּישׁ מוּגָן וְשָׁקֵט. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבַּבַּיִת, הוֹרִים נוֹעֲלִים אֶת הַדֶּלֶת בַּלַּיְלָה כְּדֵי שֶׁכֻּלָּנוּ נִישַׁן טוֹב וְנַרְגִּישׁ בְּטוּחִים. גַּם מְדִינָה צְרִיכָה לְהַרְגִּישׁ בְּטוּחָה. גִּדְעוֹן סַעַר הִסְבִּיר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִים לִקְרוֹת קֹדֶם. לְמָשָׁל, צָרִיךְ לְוַדֵּא שֶׁהַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים שָׁלוֹם וְיַפְסִיקוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלֹּא טוֹבִים. הוּא אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַבְטָחוֹת שֶׁל מַנְהִיגִים שֶׁלֹּא מְקַיְּמִים אוֹתָן. רַק אַחֲרֵי שֶׁנִּהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁיִּהְיֶה שֶׁקֶט, נוּכַל לִבְנוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים יַחַד.

חֲבֵרוּת בֵּין מְדִינוֹת

גִּדְעוֹן סַעַר הִדְגִּישׁ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְאוֹד רוֹצָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה טוֹבָה שֶׁל צָרְפַת. אֲבָל חֲבֵרוּת אֲמִתִּית דּוֹרֶשֶׁת הַקְשָׁבָה. זֶה כְּמוֹ בְּמִשְׂחָק, אִם חָבֵר אֶחָד אוֹמֵר "עֲצֹר, זֶה מַפְחִיד אוֹתִי", הֶחָבֵר הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב. הוּא לֹא יָכוֹל פָּשׁוּט לְהַמְשִׂיךְ. הַשַּׂר סַעַר אָמַר לַשַּׂר הַצָּרְפָתִי: "אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים, אֲבָל אַתֶּם צְרִיכִים גַּם לְכַבֵּד אוֹתָנוּ וּלְהָבִין מָה חָשׁוּב לַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ". זֶה מֶסֶר חָשׁוּב מְאוֹד. חֲבֵרִים צְרִיכִים לִדְאֹג אֶחָד לַשְּׁלוֹם וְלַבִּטָּחוֹן שֶׁל הַשֵּׁנִי.

מָה יִקְרֶה עַכְשָׁיו?

הַשִּׂיחָה הָיְתָה אֲרֻכָּה וַחֲשׁוּבָה. לַמְרוֹת שֶׁהֵם לֹא הִסְכִּימוּ עַל הַכֹּל, הֵם הִסְכִּימוּ עַל דָּבָר אֶחָד: לְהַמְשִׂיךְ לְדַבֵּר. זֶה הַדָּבָר הֲכִי טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת. כְּשֶׁמְּדַבְּרִים, יֵשׁ תָּמִיד תִּקְוָה שֶׁבַּסּוֹף נִמְצָא דֶּרֶךְ שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה לְכֻלָּם. הַמְּבֻגָּרִים הָאַחְרָאִים, כְּמוֹ שַׂר הַחוּץ שֶׁלָּנוּ, מַמְשִׁיכִים לַעֲבֹד קָשֶׁה כָּל הַזְּמַן. הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִשְׁמֹר עָלֵינוּ וְלִדְאֹג שֶׁיִּשְׂרָאֵל תִּהְיֶה מָקוֹם בָּטוּחַ וְטוֹב לִחְיוֹת בּוֹ.