כַּיּוֹם נַכִּיר אֶת סִיוָן. סִיוָן הִיא בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית אַמִּיצָה. הִיא מְאוֹד אוֹהֶבֶת לְטַיֵּל. הִיא לֹא מְטַיֶּלֶת עִם חֲבֵרִים אוֹ מִשְׁפָּחָה. סִיוָן מְטַיֶּלֶת לְבַד! זֶה נִקְרָא "טִיּוּל סוֹלוֹ". זֶה כְּמוֹ לָלֶכֶת לְגַן הַמִּשְׂחָקִים לְבַדְּכֶם, רַק שֶׁגַּן הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהּ הוּא כָּל הָעוֹלָם!

סִיוָן מְגַלָּה אֲרָצוֹת חֲדָשׁוֹת

סִיוָן כְּבָר בִּקְּרָה בְּהַמּוֹן מְקוֹמוֹת. הִיא הָיְתָה בְּאֵירוֹפָּה וְרָאֲתָה טִירוֹת יָפוֹת. הִיא הָיְתָה בְּאַסְיָה וְאָכְלָה מַאֲכָלִים חֲדָשִׁים. כָּל מָקוֹם שֶׁהִיא מַגִּיעָה אֵלָיו, הוּא שׁוֹנֶה. לַאֲנָשִׁים יֵשׁ בְּגָדִים שׁוֹנִים. הֵם מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה שׁוֹנָה. וְיֵשׁ לָהֶם מִנְהָגִים שׁוֹנִים. זֶה כְּמוֹ שֶׁבְּכָל בַּיִת יֵשׁ כְּלָלִים קְצָת שׁוֹנִים, נָכוֹן? אֵצֶל חָבֵר אֶחָד אוֹכְלִים עַל הָרִצְפָּה, וְאֵצֶל חָבֵר אַחֵר שָׁרִים שִׁירִים לִפְנֵי הָאֹכֶל. סִיוָן אוֹהֶבֶת לִלְמֹד אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה.

מַתָּנָה לַשָּׁמַיִם וְלַטֶּבַע

בְּאֶחָד הַטִּיּוּלִים שֶׁלָּהּ, סִיוָן הִגִּיעָה לְמָקוֹם מְיֻחָד בְּמִינוֹ. לַמָּקוֹם קוֹרְאִים טִיבֵּט. בְּטִיבֵּט יֵשׁ הָרִים מַמָּשׁ גְּבוֹהִים, הֲכִי גְּבוֹהִים בָּעוֹלָם! הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים שָׁם מַאֲמִינִים בִּדְבָרִים מְעַנְיְנִים. יֵשׁ לָהֶם דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לוֹמַר שָׁלוֹם לַאֲנָשִׁים שֶׁסִּיְּמוּ אֶת חַיֵּיהֶם. הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נִקְרֵאת "קְבוּרַת שָׁמַיִם". זֶה אוּלַי נִשְׁמָע קְצָת מוּזָר, אֲבָל בִּשְׁבִילָם זֶה דָּבָר מְלֵא אַהֲבָה.

מָה זֶה בְּעֶצֶם?

כְּשֶׁאָדָם בְּטִיבֵּט הוֹלֵךְ לְעוֹלָמוֹ, הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ רוֹצָה לַעֲזֹר לַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ לַעֲלוֹת גָּבוֹהַ לַשָּׁמַיִם. הֵם גַּם רוֹצִים לְהַחְזִיר מַתָּנָה לַטֶּבַע. אָז, הֵם לוֹקְחִים אֶת הָאָדָם לְרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ. שָׁם, בַּשָּׁמַיִם, חַיּוֹת צִפֳּרִים גְּדוֹלוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת נְשָׁרִים. הַנְּשָׁרִים הֵם חֵלֶק מֵהַטֶּבַע. הָאֲנָשִׁים מַאֲמִינִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם נוֹתְנִים לַנְּשָׁרִים מַתָּנָה, הֵם עוֹזְרִים גַּם לַטֶּבַע וְגַם לַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאָהוּב שֶׁלָּהֶם לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם. זֶה כְּמוֹ לָתֵת פֵּרוּרֵי לֶחֶם לַצִּפֳּרִים בַּגִּינָה, רַק שֶׁזֹּאת מַתָּנָה גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת יוֹתֵר. סִיוָן רָאֲתָה אֶת הַטֶּקֶס הַזֶּה וְלָמְדָה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה דְּרָכִים שׁוֹנוֹת בָּעוֹלָם לְכַבֵּד אֶת הַטֶּבַע וְאֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים.

לִהְיוֹת הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁל עַצְמְךָ

לִפְעָמִים, לְטַיֵּל לְבַד זֶה קְצָת קָשֶׁה. גַּם סִיוָן מַרְגִּישָׁה לִפְעָמִים בּוֹדֵדָה. אֲבָל הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה חֵלֶק חָשׁוּב מֵהַמַּסָּע. הִיא לוֹמֶדֶת לִהְיוֹת הֶחָבְרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁל עַצְמָהּ. זֶה כְּמוֹ לְשַׂחֵק לְבַד בַּחֶדֶר וּלְגַלּוֹת שֶׁזֶּה מַמָּשׁ כֵּיף. הִיא לוֹמֶדֶת מָה הִיא אוֹהֶבֶת, מָה מַצְחִיק אוֹתָהּ, וּמָה הִיא רוֹצָה לַעֲשׂוֹת. הִיא לֹא מְפַחֶדֶת לִהְיוֹת לְבַד, כִּי הִיא יוֹדַעַת שֶׁהִיא תָּמִיד נִמְצֵאת עִם עַצְמָהּ. וְזֶה כּוֹחַ גָּדוֹל!

סִיוָן מְעוֹדֶדֶת יְלָדוֹת אֲחֵרוֹת

הַחֲלוֹם שֶׁל סִיוָן הוּא לַעֲזֹר לְעוֹד בָּנוֹת וִילָדוֹת לְטַיֵּל לְבַד, כְּשֶׁהֵן יִהְיוּ גְּדוֹלוֹת. הִיא רוֹצָה לְהַרְאוֹת לָהֶן שֶׁזֶּה אֶפְשָׁרִי. שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְפַחֵד. הָעוֹלָם הוּא מָקוֹם גָּדוֹל וּמָלֵא בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים. סִיוָן מְסַפֶּרֶת שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא מִיִּשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים מְחַיְּכִים אֵלֶיהָ. הַסִּפּוּר שֶׁל סִיוָן מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת סַקְרָנִים, לִהְיוֹת אַמִּיצִים, וּלְכַבֵּד כָּל אָדָם וְכָל תַּרְבּוּת. אָז אוּלַי גַּם אַתֶּם תִּרְצוּ לִהְיוֹת מְגַלֵּי עוֹלָמוֹת כְּשֶׁתִּהְיוּ גְּדוֹלִים?