הַגּוּף שֶׁלָּנוּ הוּא מַמְלָכָה מֻפְלָאָה

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הוּא כְּמוֹ מֶלֶךְ אוֹ מַלְכָּה. הַגּוּף שֶׁלָּנוּ הוּא הַמַּמְלָכָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלָּנוּ. בְּתוֹךְ הַגּוּף יֵשׁ חַיָּלִים קְטַנִּים וְאַמִּיצִים. הֵם שׁוֹמְרִים עָלֵינוּ מִפְּנֵי חַיְדַּקִּים קְטַנְטַנִּים. לִפְעָמִים הַחַיְדַּקִּים הָאֵלֶּה יְכוֹלִים לִגְרֹם לָנוּ לְהַרְגִּישׁ לֹא טוֹב. אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶךְ לַעֲזֹר לַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ לִהְיוֹת חֲזָקִים יוֹתֵר. הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נִקְרֵאת חִסּוּן.

מָה זֶה בִּכְלָל חִסּוּן?

דַּמְיְנוּ שֶׁהַחַיָּלִים בַּגּוּף שֶׁלָּכֶם הוֹלְכִים לְאִמּוּן. הַחִסּוּן הוּא כְּמוֹ הַמְּאַמֵּן הֲכִי טוֹב. הוּא נוֹתֵן לַגּוּף דֻּגְמָה קְטַנָּה וַחֲלָשָׁה מְאוֹד שֶׁל הַחַיְדַּק. כָּךְ הַחַיָּלִים שֶׁל הַגּוּף לוֹמְדִים לְהִלָּחֵם בּוֹ. הֵם מִתְאַמְּנִים וְהוֹפְכִים לְגִבּוֹרֵי-עַל. אִם הַחַיְדַּק הָאֲמִתִּי יָבוֹא, הַגּוּף כְּבָר יֵדַע בְּדִיּוּק מָה לַעֲשׂוֹת! הוּא יִהְיֶה מוּכָן וְחָזָק.

מַנְהִיגִים מְדַבְּרִים עַל חִסּוּנִים

בְּמָקוֹם רָחוֹק שֶׁנִּקְרָא אַרְצוֹת הַבְּרִית, יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁדּוֹאֲגִים לְכָל הָאֲנָשִׁים. אֶחָד הַמַּנְהִיגִים, שֶׁשְּׁמוֹ דּוֹנַלְד טְרַאמְפּ, אָמַר שֶׁחִסּוּנִים הֵם דָּבָר חָשׁוּב מְאוֹד. הוּא סִפֵּר עַל חִסּוּן יָשָׁן וּמְצֻיָּן נֶגֶד מַחֲלָה שֶׁנִּקְרֵאת פּוֹלְיוֹ. הַחִסּוּן הַזֶּה עָזַר לְהֲמוֹן יְלָדִים לִגְדֹּל בְּרִיאִים וּשְׂמֵחִים.

הוּא אָמַר שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ חִסּוּן טוֹב, כְּדַאי לְקַבֵּל אוֹתוֹ. זֶה עוֹזֵר לִשְׁמֹר לֹא רַק עַל עַצְמֵנוּ. זֶה שׁוֹמֵר גַּם עַל הַחֲבֵרִים וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ. כְּמוֹ שֶׁבְּגַן אוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר, כְּשֶׁכֻּלָּם מְשַׂחֲקִים יָפֶה, לְכֻלָּם כֵּיף יוֹתֵר.

לִפְעָמִים גַּם מְבֻגָּרִים לֹא מַסְכִּימִים

לִפְעָמִים, מַנְהִיגִים וְרוֹפְאִים מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה לִשְׁמֹר עַל הַבְּרִיאוּת. יֵשׁ מַנְהִיגִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שַׂר הַבְּרִיאוּת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁאֵלוֹת. הֵם רוֹצִים לִבְדֹּק שׁוּב וָשׁוּב שֶׁכָּל חִסּוּן חָדָשׁ הוּא בָּטוּחַ. זֶה טוֹב שֶׁשּׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת. זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים אֶת הַהוֹרִים שְׁאֵלוֹת כְּדֵי לִלְמֹד דְּבָרִים חֲדָשִׁים.

בִּגְלַל זֶה יֵשׁ קְבוּצוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁל רוֹפְאִים וּמַדְּעָנִים. הֵם גִּבּוֹרֵי הַבְּרִיאוּת. הֵם עוֹבְדִים קָשֶׁה מְאוֹד. הֵם בּוֹדְקִים כָּל חִסּוּן הַרְבֵּה פְּעָמִים. הֵם מוֹדְאִים שֶׁהוּא יַעֲזֹר לַגּוּף שֶׁלָּנוּ וְלֹא יַזִּיק. רַק אַחֲרֵי שֶׁהֵם בְּטוּחִים לְגַמְרֵי, הֵם מַמְלִיצִים עַל הַחִסּוּן.

הַכֹּחַ לִהְיוֹת בְּרִיאִים נִמְצָא בְּיָדֵינוּ

לִשְׁמֹר עַל הַבְּרִיאוּת זֶה כְּמוֹ מִשְׂחַק קְבוּצָתִי. הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ, הָרוֹפְאִים וְהַמַּנְהִיגִים - כֻּלָּם בַּקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ. הֵם רוֹצִים שֶׁנִּהְיֶה חֲזָקִים וּשְׂמֵחִים. חִסּוּן הוּא רַק דָּקִירָה קְטַנָּה וּמְהִירָה. הַדָּקִירָה הַזֹּאת נוֹתֶנֶת לַגּוּף שֶׁלָּנוּ כֹּחַ-עַל. הִיא עוֹזֶרֶת לָנוּ לָרוּץ, לְשַׂחֵק וְלִלְמֹד בְּלִי לַחְשֹׁשׁ מִמַּחֲלוֹת. זִכְרוּ תָּמִיד, יֵשׁ הֲמוֹן מְבֻגָּרִים טוֹבִים שֶׁעוֹבְדִים קָשֶׁה כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלֵינוּ.