מְדִינוֹת הֵן כְּמוֹ חֲבֵרִים

דַּמְיְנוּ שֶׁכָּל מְדִינָה הִיא כְּמוֹ יֶלֶד בְּגַן שַׁעֲשׁוּעִים גָּדוֹל. יֵשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ אֶת סְפָרַד, וְיֵשׁ עוֹד הֲמוֹן מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת. הַמְּדִינוֹת מְשַׂחֲקוֹת יַחַד, עוֹזְרוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה וּמְדַבְּרוֹת. הַקֶּשֶׁר בֵּין מְדִינוֹת הוּא דָּבָר חָשׁוּב מְאוֹד. הוּא עוֹזֵר לְכֻלָּם לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְבִטָּחוֹן.

אֲבָל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁחֲבֵרִים רָבִים? לִפְעָמִים הֵם כּוֹעֲסִים. הֵם אוּלַי לֹא רוֹצִים לְשַׂחֵק יַחַד לְכַמָּה זְמַן. זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקּוֹרֶה עַכְשָׁו בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין סְפָרַד. יֵשׁ בֵּינֵיהֶן אִי-הַסְכָּמָה גְּדוֹלָה עַל נוֹשֵׂא חָשׁוּב. שְׁתֵּיהֶן חוֹשְׁבוֹת אַחֶרֶת עַל מַצָּב קָשֶׁה שֶׁקּוֹרֶה בָּאֵזוֹר שֶׁלָּנוּ.

הַחֹק הֶחָדָשׁ שֶׁל סְפָרַד

בִּגְלַל אִי-הַהַסְכָּמָה, הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל סְפָרַד הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הִיא קָבְעָה חֹק חָדָשׁ. הַחֹק אוֹמֵר שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים מְאוֹד מִמֶּמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם אִיתָמָר בֶּן גְּבִיר וּבְצַלְאֵל סְמוֹטְרִיץ', לֹא יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לִסְפָרַד. הֵם שָׂרִים בַּמֶּמְשָׁלָה, וְהַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶם הוּא לַעֲזֹר לִשְׁמֹר עַל הַמְּדִינָה.

זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד אוֹמֵר לְחָבֵר שֶׁלּוֹ: "אֲנִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ עַכְשָׁו, אָז אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה לְךָ לָבוֹא לַבַּיִת שֶׁלִּי". סְפָרַד בָּחֲרָה בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת כְּדֵי לְהַרְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מְאוֹד לֹא מַסְכִּימָה עִם הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן יִשְׂרָאֵל מִתְמוֹדֶדֶת עִם הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה.

גַּם יִשְׂרָאֵל עָשְׂתָה מַעֲשֶׂה

יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן, לֹא אָהֲבָה אֶת הַהַחְלָטָה שֶׁל סְפָרַד. גַּם הִיא רָצְתָה לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא לֹא מַסְכִּימָה. לָכֵן, שַׂר הַחוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוֹדִיעַ שֶׁגַּם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים מִסְּפָרַד לֹא יוּכְלוּ לְהִכָּנֵס לְיִשְׂרָאֵל. זֶה כְּמוֹ שֶׁהֶחָבֵר הַשֵּׁנִי עוֹנֶה: "אִם אֲנִי לֹא יָכוֹל לָבוֹא אֵלֶיךָ, אָז גַּם אַתָּה לֹא תָּבוֹא אֵלַי!".

בְּנוֹסָף, סְפָרַד אָמְרָה שֶׁהִיא תַּפְסִיק לִשְׁלֹחַ לְיִשְׂרָאֵל כֵּלִים מְיֻחָדִים שֶׁעוֹזְרִים לַצָּבָא. זֶה מַרְאֶה שֶׁאִי-הַהַסְכָּמָה בֵּינֵיהֶן הִיא רְצִינִית מְאוֹד.

הַאִם הֵם יַחְזְרוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים?

הַשְּׁאֵלָה הֲכִי חֲשׁוּבָה הִיא מָה יִקְרֶה עַכְשָׁו. כְּשֶׁחֲבֵרִים רָבִים, הַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה הִיא לְדַבֵּר. גַּם בֵּין מְדִינוֹת זֶה כָּכָה. יֵשׁ אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים שֶׁנִּקְרָאִים דִּיפְּלוֹמָטִים וְשַׁגְרִירִים. הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶם הוּא לְדַבֵּר אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי וּלְנַסּוֹת לִמְצֹא פִּתְרוֹן. סְפָרַד אֲפִלּוּ קָרְאָה לַשַּׁגְרִירָה שֶׁלָּהּ בְּיִשְׂרָאֵל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה לְסְפָרַד, כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ אִתָּהּ.

זֶה לֹא תָּמִיד קַל, וְלִפְעָמִים זֶה לוֹקֵחַ הַרְבֵּה זְמַן. אֲבָל חָשׁוּב לִזְכֹּר שֶׁהַמַּנְהִיגִים שֶׁל שְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לָאֲנָשִׁים שֶׁלָּהֶם. הֵם יַמְשִׁיכוּ לְחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְדַבֵּר וּלְהַגִּיעַ לְהַסְכָּמָה חֲדָשָׁה. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁחֲבֵרִים טוֹבִים, גַּם אַחֲרֵי רִיב, מוֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַשְׁלִים וּלְשַׂחֵק שׁוּב בְּיַחַד. הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא תִּקְשֹׁרֶת. כְּשֶׁמְּדַבְּרִים, תָּמִיד אֶפְשָׁר לִמְצֹא פִּתְרוֹן.