כמעט כל ילד ומבוגר בישראל מכיר את המילים המתחילות את השיר המפורסם "אסיף": "אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת...". זהו שיר שמתנגן ברדיו ובטקסים, במיוחד סביב חגי תשרי והסתיו. אבל האם ידעתם שמאחורי השיר המוכר הזה מסתתר סיפור אישי ומרגש על אהבת אח לאחותו? האיש שכתב את המילים הללו, איתמר פרת, הלך לעולמו לאחרונה בגיל 92, והשאיר אחריו מורשת של מילים, מדע ותקווה.

איתמר היה איש מיוחד במינו, מלא בכישרונות שונים. הוא לא היה רק משורר, אלא גם גיאולוג - מדען שחוקר את כדור הארץ, את הסלעים ואת מבנה האדמה. סיפור חייו מתחיל רחוק מכאן, בעיר אמסטרדם שבהולנד, שם נולד. כשהיה ילד צעיר, ממש לפני שהחלה תקופה קשה ומאתגרת מאוד באירופה (מלחמת העולם השנייה), הוא ומשפחתו הקרובה הספיקו לעלות לארץ ישראל. לצערנו, רבים מבני משפחתו המורחבת שנשארו בהולנד לא שרדו את אותה התקופה. כאן בישראל, איתמר גדל, למד, והפך לחוקר חשוב של חופי הים התיכון שלנו. אך לצד עבודתו המדעית, תמיד הייתה בו אהבה גדולה למילים ולשירה.

הסיפור הכואב שהפך לשיר נצחי

למרות אהבתו לכתיבה, איתמר כמעט ולא פרסם את שיריו. הוא שמר אותם לעצמו. השיר היחיד שהתפרסם במשך שנים רבות היה "אסיף", והסיבה לכתיבתו קשורה לאירוע עצוב מאוד בחייו. לאיתמר הייתה אחות אהובה בשם תרצה. בשנת 1976, כשתרצה הייתה בת 40 ואמא לחמישה ילדים, היא איבדה את חייה בתאונת דרכים קשה. משפחתה הייתה שבורת לב.

כדי להתמודד עם האובדן הגדול וכדי לכבד את זכרה, החליט איתמר לאסוף מכתבים וסיפורים עליה מחברים וקרובי משפחה. הוא יצר חוברת זיכרון קטנה ואישית, ובתחילתה, הוא כתב את השיר "אסיף" כמילות פתיחה. השיר היה הדרך שלו לבטא את הכאב, אך גם את הרצון לאסוף ולשמור את כל הזיכרונות היפים מתרצה, כמו שחקלאי אוסף את היבול היקר שלו מהשדה בסוף הקיץ.

מהמגירה אל הלב של כולם

השיר היה יכול להישאר סוד משפחתי, קבור בתוך חוברת הזיכרון. אבל אז, כמו בסיפורים, קרה משהו מיוחד. המלחינה והיוצרת המפורסמת, נעמי שמר, הגיעה במקרה לביקור בקיבוץ חצרים, שם גרה משפחתה של תרצה. בעלה של תרצה הראה לה את החוברת ושאל אם תסכים להלחין את השיר. בהתחלה, נעמי שמר היססה, כי היא נהגה להלחין בעיקר שירים שהיא כתבה בעצמה. אבל אחרי שקראה את הסיפורים על תרצה ואת מילותיו של איתמר, היא התרגשה כל כך עד שהחליטה שהיא חייבת להלחין אותו. היא הרגישה שהשיר נושא בתוכו סיפור אנושי עמוק ועוצמתי. בזכותה, השיר יצא מהחוברת הפרטית והגיע ללב של כל המדינה.

מה פירוש המילים "אסיף"?

"אסיף" הוא שיר שמדבר על זיכרון ועל התמודדות עם סוף. המילה 'אסיף' פירושה איסוף היבול, הפירות והתבואה בסוף הקיץ, רגע לפני בוא הסתיו והחורף. איתמר פרת משתמש בדימוי הזה כדי לומר לנו משהו חשוב על החיים. הוא כותב: "אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת". כלומר, גם כשמישהו יקר לנו איננו, או כשתקופה יפה מסתיימת, אנחנו יכולים לאסוף את כל הרגעים הטובים, הזיכרונות, המילים והמעשים, ולשמור אותם איתנו כמו אוצר.

השיר ממשיך ומתאר את האדמה הריקה אחרי הקציר, אך נותן גם תקווה. הוא מבטיח שהגשם עוד יבוא ויחזיר חיים לאדמה היבשה. זהו מסר של תקווה: גם אחרי עצב גדול, החיים ממשיכים, והטבע, כמו החיים, תמיד מתחדש. עשר שנים לאחר מכן, איתמר הוסיף בתים נוספים לשיר, ובהם כתב שגם אם אי אפשר לדבר אל מי שכבר איננו, המילים שאנו כותבים עליהם יכולות להפוך ל'שיבולים' חדשות באביב הבא. זוהי דרך יפהפייה לומר שהזיכרון והאהבה ממשיכים לצמוח.

המורשת של איתמר: מהמילים ועד לסלעים

סיפורו של איתמר פרת מלמד אותנו שיצירה יכולה להיוולד מתוך כאב ולהפוך למקור נחמה עבור רבים. הוא מלמד אותנו על כוחן של מילים לחבר בין אנשים ולשמור על זיכרון חי. איתמר השאיר אחריו לא רק שיר אחד מפורסם, אלא גם ספר שירה שמשפחתו עודדה אותו להוציא, עבודת מחקר חשובה על חופי ישראל, ותרגומים של ספרים. הוא היה איש צנוע, שלא חיפש תהילה, אבל יצירתו נגעה בכולנו. בפעם הבאה שתשמעו את השיר "אסיף", תזכרו את הסיפור שמאחוריו: סיפור על אח שאהב את אחותו, על מדען שהיה גם משורר, ועל איך מילים שנכתבו מלב שבור יכולות להביא כל כך הרבה יופי ותקווה לעולם.