החלטה גדולה בלונדון, והפתעה בסקרים

דמיינו שהנהלת בית הספר שלכם מודיעה על חוק חדש ומשמעותי, למשל, ביטול כל הטיולים השנתיים. יום למחרת, מתפרסם סקר שמראה שכמעט כל התלמידים, ההורים והמורים מתנגדים לחוק הזה. זה בדיוק מה שקורה עכשיו בבריטניה, רק בנושא הרבה יותר מורכב שמשפיע על מדינות שלמות. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הודיע לאחרונה על צעד מדיני חשוב: בריטניה מכירה באופן רשמי במדינה פלסטינית. להכיר במדינה זה כמו להגיד באופן רשמי: "אנחנו רואים בכם מדינה עצמאית, עם ממשלה וגבולות משלה". מדינות נוספות כמו קנדה, אוסטרליה ופורטוגל הצטרפו למהלך דומה.

אבל, רגע אחרי ההכרזה, פורסם סקר דעת קהל שערך מכון מחקר מוכר בשם JL Partners, והתוצאות שלו הראו תמונה שונה לגמרי. הסקר גילה שרוב עצום של הבריטים, קרוב ל-90%, מתנגדים להכרה במדינה פלסטינית ללא תנאים. רק 13% מהציבור תמכו בהכרה מיידית ומוחלטת. זהו פער עצום בין החלטת הממשלה לבין מה שהאזרחים שלה חושבים.

מהם התנאים שהבריטים רוצים?

אז מה זה אומר "הכרה ללא תנאים"? הכוונה היא להכיר במדינה פלסטינית מיד, בלי לדרוש שום דבר בתמורה. רוב הבריטים, לפי הסקר, חושבים שזו טעות. הם מאמינים שהכרה כזו צריכה להיות מותנית, כלומר, תלויה בכך שדברים אחרים יקרו קודם.

הדרישות העיקריות שעלו בסקר:

• שחרור החטופים: כ-40% מהנשאלים אמרו שהם יתמכו בהכרה רק אחרי שכל החטופים הישראלים ישוחררו ויוחלט על הפסקת אש מוסכמת.
• שינוי המצב בעזה: רוב גדול עוד יותר, 51%, מתנגדים להכרה כל עוד ארגון חמאס שולט ברצועת עזה. הם מאמינים שלא נכון להכיר במדינה כאשר מי ששולט בחלק ממנה הוא ארגון שאינו שואף לשלום.
• חשש ממתן "פרס" לאלימות: יותר ממחצית מהבריטים (52%) חוששים שהכרה במדינה פלסטינית כעת תיראה כמו "פרס" לארגונים שמשתמשים באלימות, במקום לעודד פתרון של שלום דרך שיחות והסכמים.

התוצאות האלו מראות שהציבור הבריטי חושב על הנושא לעומק. הם לא בהכרח נגד הרעיון של מדינה פלסטינית בעתיד, אבל הם מאמינים שזה צריך להיות חלק מתהליך שלום אמיתי, ולא צעד חד-צדדי שמתעלם מהמצב המורכב בשטח.

פער בין מנהיגים לאזרחים

האדם שניהל את הסקר, ג'יימס ג'ונסון, אמר שהתוצאות מצביעות על "ניתוק" בין ראש הממשלה סטארמר לבין הציבור. כלומר, נראה שראש הממשלה מקבל החלטות שלא משקפות את הרצון של רוב האנשים שבחרו בו. במדינה דמוקרטית, זהו מצב רגיש. מנהיגים אמורים לייצג את הציבור שלהם, וכשהם לא עושים זאת, זה יכול לעורר ביקורת רבה.

גם פוליטיקאים מהאופוזיציה בבריטניה, כמו מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי בדנוק, ואישי ציבור חשובים אחרים, הביעו התנגדות חריפה למהלך. הם טענו שהכרה כזו כעת היא "טעות היסטורית" שרק תפגע במאמצים להגיע לשלום אמיתי באזורנו.

ומה זה אומר מבחינת ישראל?

מבחינת ישראל, גל ההכרות הזה הוא אתגר מדיני משמעותי. דיפלומטים ישראלים, כמו שר החוץ, עבדו קשה כדי לנסות להסביר למדינות אירופה את עמדתה של ישראל, ולשכנע אותן לחכות עם צעד כזה. העמדה הישראלית היא שהקמת מדינה פלסטינית צריכה להיות תוצאה של משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים, ולא משהו שכופים מבחוץ.

החשש בישראל הוא שהכרה כזו, במיוחד כעת, לא תקדם את השלום אלא תעשה את ההפך. היא עלולה לחזק גורמים קיצוניים ולהרחיק את הסיכוי לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, שחיות זו לצד זו בשלום וביטחון. הסקר הבריטי מראה שלפחות בקרב הציבור שם, רבים מבינים את החששות האלה ושותפים להם. העולם צופה כעת לראות כיצד ממשלת בריטניה תגיב לפער הגדול בין החלטתה לבין רצון אזרחיה, וכיצד הדיון החשוב הזה יתפתח.