דַּמְיְנוּ מֵרוֹץ מְאוֹד גָּדוֹל. אֲבָל בִּמְקוֹם רָצִים, מִשְׁתַּתְּפִים בּוֹ שִׁירִים! זֶה נִקְרָא "מִצְעָד שְׁנָתִי". בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים שִׁיר בָּרַדְיוֹ אוֹ בַטֶּלֶפוֹן וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ מְעוֹדְדִים אוֹתוֹ בַּמֵּרוֹץ. בְּסוֹף הַשָּׁנָה, סוֹפְרִים אֶת כָּל הַקּוֹלוֹת וּמְגַלִּים מִי הַשִּׁיר שֶׁנִּצֵּחַ.

הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה מְעַט מְאַתְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל כֻּלָּנוּ. לִפְעָמִים הָיָה קְצָת עָצוּב אוֹ מַדְאִיג. אֲבָל הַמּוּזִיקָה הָיְתָה כְּמוֹ חָבֵר טוֹב. הָיוּ שִׁירִים שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ חִבּוּק חַם, וְהָיוּ שִׁירִים שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ לִקְפֹּץ וְלִרְקֹד בַּחֶדֶר. הַמּוּזִיקָה נָתְנָה לָנוּ הַרְבֵּה כּוֹחַ.

הַשִּׁיר שֶׁזָּכָה בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן

וְהַמְּנַצֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשָּׁנָה הוּא... הַשִּׁיר "תָּמִיד אוֹהֵב אוֹתִי"! שָׂר אוֹתוֹ זַמָּר בְּשֵׁם שָׂשׂוֹן אִיפְרָם שָׁאוּלוֹב. זֶהוּ שִׁיר מְאוֹד מְיֻחָד. הוּא מְדַבֵּר עַל הַהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁתָּמִיד אוֹהֵב אוֹתָנוּ, לֹא מְשַׁנֶּה מָה. כְּמוֹ שֶׁאַבָּא וְאִמָּא תָּמִיד אוֹהֲבִים.

הַשִּׁיר הַזֶּה מַזְכִּיר לָנוּ שֶׁגַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה, תָּמִיד יֵשׁ תִּקְוָה. הוּא אוֹמֵר שֶׁדְּבָרִים טוֹבִים עוֹד יַגִּיעוּ. הַרְבֵּה מְאוֹד אֲנָשִׁים בַּמְּדִינָה הִתְחַבְּרוּ לַמְּסָרִים הָאֵלֶּה. לָכֵן הֵם הִצְבִּיעוּ לוֹ וְהוּא הִגִּיעַ לַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן. זֶה מַרְאֶה כַּמָּה חָשׁוּב לִשְׁמֹעַ מִלִּים טוֹבוֹת וּמְעוֹדְדוֹת.

גִּבּוֹרִים שֶׁל מוּזִיקָה

בַּמִּצְעָד הַשְּׁנָתִי בּוֹחֲרִים לֹא רַק שִׁירִים, אֶלָּא גַּם אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים. אֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ דְּבָרִים חֲשׁוּבִים וְרִגְּשׁוּ אֶת כֻּלָּנוּ. הֵם נִקְרָאִים "אִישׁ הַשָּׁנָה" וְ"אֵשֶׁת הַשָּׁנָה".

אִישׁ הַשָּׁנָה: עִדַּן עַמָדִי

עִדַּן עַמָדִי הוּא זַמָּר וְשַׂחְקָן שֶׁכֻּלָּנוּ מְאוֹד אוֹהֲבִים. הוּא גַּם חַיָּל אַמִּיץ שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ. בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה, עִדַּן עָבַר חֲוָיָה קָשָׁה מְאוֹד. הוּא הָיָה צָרִיךְ לָנוּחַ הַרְבֵּה כְּדֵי לְהַבְרִיא וּלְהִתְחַזֵּק, קְצָת כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָנוּחַ אַחֲרֵי שֶׁנּוֹפְלִים מֵהָאוֹפַנַּיִם. אֲבָל הוּא הֶרְאָה לְכֻלָּנוּ כַּמָּה הוּא חָזָק.

אַחֲרֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר, הוּא כָּתַב שִׁיר חָדָשׁ וּמְרַגֵּשׁ בְּשֵׁם "סוּפֶּרְמֶן". בַּשִּׁיר הוּא סִפֵּר עַל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ וְעַל הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ. הוּא שָׁר עַל כָּךְ שֶׁהוּא לֹא מְפַחֵד. הוּא לִמֵּד אֶת כֻּלָּנוּ שִׁעוּר חָשׁוּב עַל אַהֲבַת הַחַיִּים. בִּגְלַל הָאֹמֶץ וְהַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, הוּא נִבְחַר לִהְיוֹת אִישׁ הַשָּׁנָה. הוּא גִּבּוֹר אֲמִתִּי!

אֵשֶׁת הַשָּׁנָה: אוֹדִיָה

וּמִי הִיא אֵשֶׁת הַשָּׁנָה? זֹאת אוֹדִיָה! אוֹדִיָה הִיא זַמֶּרֶת וְיוֹצֶרֶת מֻכְשֶׁרֶת מְאוֹד. הַשָּׁנָה הִיא הָיְתָה כְּמוֹ מִפְעַל שֶׁל שִׁירִים! הִיא שִׁחְרְרָה הֲמוֹן שִׁירִים חֲדָשִׁים שֶׁכֻּלָּם אָהֲבוּ. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, עַד שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלָּהּ הוֹפִיעַ שׁוּב וָשׁוּב בְּרַשִׁימַת הַשִּׁירִים הֲכִי טוֹבִים.

אֶחָד הַשִּׁירִים הַיָּפִים שֶׁלָּהּ הַשָּׁנָה נִקְרָא "פְּרַפָּרִים". זֶה בִּכְלָל שִׁיר יָשָׁן שֶׁזַּמָּר אַחֵר שָׁר לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. אוֹדִיָה לָקְחָה אוֹתוֹ וְעָשְׂתָה לוֹ גִּרְסָה חֲדָשָׁה וּמַגְנִיבָה. פִּתְאוֹם דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל יְלָדִים הִכִּיר אֶת הַשִּׁיר הַמָּתוֹק הַזֶּה. זֶה מַרְאֶה שֶׁהִיא יוֹדַעַת לְחַבֵּר בֵּין יָשָׁן לְחָדָשׁ.

עוֹד כּוֹכָבִים בַּמִּצְעָד

הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה זַמָּרִים מְעֻלִּים בַּמִּצְעָד. לְמָשָׁל, עֹמֶר אָדָם, שֶׁהוּא אֶחָד הַזַּמָּרִים הֲכִי אֲהוּבִים, שָׁר שִׁירִים מְרַגְּשִׁים עַל רְגָשׁוֹת. גַּם יוּבַל רָפָאֵל הִיא כּוֹכֶבֶת חֲדָשָׁה וּמַדְהִימָה. הִיא שָׁרָה שִׁיר יָפֶה שֶׁיִּצֵּג אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתַחֲרוּת גְּדוֹלָה בְּחוּץ לָאָרֶץ. הַשִּׁיר שֶׁלָּהּ דִּבֵּר עַל תִּקְוָה וְעַל יוֹם חָדָשׁ שֶׁיַּגִּיעַ.

לְסִכּוּם, הַמִּצְעָד הַשְּׁנָתִי הֶרְאָה לָנוּ שֶׁמּוּזִיקָה הִיא דָּבָר חָזָק. הִיא יְכוֹלָה לְנַחֵם, לְשַׂמֵּחַ וּלְחַבֵּר בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים. כָּל הַשִּׁירִים שֶׁזָּכוּ עָזְרוּ לָנוּ לַעֲבֹר אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְהֵם יִשָּׁאֲרוּ אִתָּנוּ עוֹד הַרְבֵּה זְמַן.