טֵלֵפוֹן חָדָשׁ בָּעוֹלָם

בְּכָל שָׁנָה יוֹצֵא טֵלֵפוֹן חָדָשׁ וּמְעַנְיֵן. הַשָּׁנָה יָצָא טֵלֵפוֹן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אַייפוֹן 17. הוּא נוֹצֵץ וְחָדָשׁ, כְּמוֹ צַעֲצוּעַ שֶׁרַק יָצָא מֵהַקֻּפְסָה. לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם אִכְפַּת מֵהַטֵּלֵפוֹן הֶחָדָשׁ. הֵם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת מָה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.

חֵלֶק מְיֻחָד וּמַבְרִיק

לָאַייפוֹן הֶחָדָשׁ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. מִסָּבִיב לַמַּצְלֵמָה, הַמָּקוֹם שֶׁמְּצַלֵּם תְּמוּנוֹת, יֵשׁ לוֹ מִסְגֶּרֶת מַבְרִיקָה. הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ תַּכְשִׁיט קָטָן. הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּנוּ אֶת הַטֵּלֵפוֹן רָצוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה הֲכִי יָפֶה שֶׁאֶפְשָׁר. הֵם עָבְדוּ קָשֶׁה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צֶבַע מְיֻחָד וְנוֹצֵץ.

מָה קוֹרֶה לַחֵלֶק הַמַּבְרִיק?

אִישׁ אֶחָד, שֶׁשְּׁמוֹ זָאק, אוֹהֵב לִבְדֹּק צַעֲצוּעִים וּמַכְשִׁירִים חֲדָשִׁים. הוּא לָקַח אֶת הָאַייפוֹן הֶחָדָשׁ וְשָׂם לֵב לְמַשֶּׁהוּ. הוּא גִּלָּה שֶׁהַמִּסְגֶּרֶת הַיָּפָה יְכוֹלָה לְקַבֵּל שְׂרִיטוֹת קְטַנּוֹת. שְׂרִיטָה הִיא כְּמוֹ קַו קָטָן עַל מַשֶּׁהוּ חָלָק.

זָאק הֶרְאָה שֶׁאִם שָׂמִים מַטְבֵּעַ אוֹ מַפְתֵּחַ בַּכִּיס עִם הַטֵּלֵפוֹן, הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת סִימָן קָטָן. זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁצֶּבַע חָדָשׁ עַל קִיר יָכוֹל לְהִשְׂתָּרֵט אִם נוֹגְעִים בּוֹ עִם מַשֶּׁהוּ חַד. זֶה לֹא מַהֵר, אֲבָל זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת.

לָמָּה זֶה קוֹרֶה?

לִפְעָמִים, כְּדֵי שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִהְיֶה מְאוֹד יָפֶה, הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם קְצָת עָדִין. תַּחְשְׁבוּ עַל בּוּעַת סַבּוֹן. הִיא מַבְרִיקָה וְיֵשׁ לָהּ צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, אֲבָל הִיא מְאוֹד עֲדִינָה. הַצִּפּוּי הַמַּבְרִיק שֶׁל הָאַייפוֹן הוּא חָזָק, אֲבָל הוּא צָרִיךְ שְׁמִירָה.

גַּם בַּחֲנוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אַפֶּל, הַמֻּוכְרִים רָאוּ שְׂרִיטוֹת קְטַנּוֹת עַל הַטֵּלְפוֹנִים שֶׁבַּתְּצוּגָה. זֶה קָרָה כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים נָגְעוּ בָּהֶם. זֶה הֶרְאָה לְכֻלָּם שֶׁהַטֵּלֵפוֹן הֶחָדָשׁ צָרִיךְ חִבּוּק וּשְׁמִירָה.

הַגִּבּוֹר שֶׁבָּא לַעֲזֹר: הַמָּגֵן!

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ! יֵשׁ פִּתְרוֹן מְצֻיָּן וּפָשׁוּט. הַפִּתְרוֹן נִקְרָא מָגֵן לַטֵּלֵפוֹן. מָגֵן הוּא כְּמוֹ בֶּגֶד מְיֻחָד וְחָזָק לַטֵּלֵפוֹן. הוּא שׁוֹמֵר עָלָיו מִכָּל הַצְּדָדִים. הוּא כְּמוֹ קַסְדָּה לָרֹאשׁ אוֹ מָגִנֵּי בִּרְכַּיִם כְּשֶׁנּוֹסְעִים עַל אוֹפַנַּיִם.

הַמָּגֵן עוֹטֵף אֶת הַטֵּלֵפוֹן וְשׁוֹמֵר עַל הַמִּסְגֶּרֶת הַיָּפָה שֶׁלּוֹ. כָּכָה, אֶפְשָׁר לָשִׂים אֶת הַטֵּלֵפוֹן בַּכִּיס אוֹ בַּתִּיק בְּלִי לַחְשֹׁשׁ. יֵשׁ הֲמוֹן סוּגִים שֶׁל מְגִנִּים, בְּכָל הַצְּבָעִים וְעִם צִיּוּרִים יָפִים. כָּל אֶחָד יָכוֹל לִבְחֹר מָגֵן שֶׁהוּא אוֹהֵב.

לִלְמֹד לִשְׁמֹר עַל הַדְּבָרִים שֶׁלָּנוּ

הַסִּפּוּר עַל הָאַייפוֹן הֶחָדָשׁ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ מַשֶּׁהוּ חָשׁווב. הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַדְּבָרִים שֶׁלָּנוּ, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהֵם חֲדָשִׁים. זֶה נָכוֹן לְטֵלֵפוֹן, לְצַעֲצוּעַ חָדָשׁ, לְסֵפֶר אוֹ אֲפִלּוּ לִבְגָדִים חֲדָשִׁים.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל הַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ, הֵם נִשְׁאָרִים יָפִים וּפועֲלִים טוֹב לְהַרְבֵּה זְמַן. זֶה כִּיף לְקַבֵּל דְּבָרִים חֲדָשִׁים, וְזֶה עוֹד יוֹתֵר כִּיף לָדַעַת אֵיךְ לְטַפֵּל בָּהֶם וְלִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם. תָּמִיד יֵשׁ מְבֻגָּרִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲזֹר לָנוּ לִלְמֹד אֵיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת.