דמיינו שאתם שוכרים לוקר בבית הספר. אתם יכולים לשמור בו את הספרים, התיק ואפילו את הסנדוויץ' שלכם. אבל מה יקרה אם תנסו לאחסן בלוקר משהו שאסור לפי חוקי בית הספר? סביר להניח שההנהלה תנעל לכם את הלוקר ותאמר לכם שפעלתם בניגוד לכללים. הסיפור שלנו דומה, רק שבמקום לוקר מדובר ב"ענן" דיגיטלי עצום, במקום תלמיד מדובר ביחידת מודיעין מתוחכמת, ובמקום הנהלת בית הספר - אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מיקרוסופט.

מה בעצם קרה?

לאחרונה, התגלה שיחידה 8200, יחידת איסוף המודיעין המרכזית של צה"ל, השתמשה בשירותי הענן של מיקרוסופט, שנקראים Microsoft Azure, למטרה מאוד ספציפית: לאגור ולנתח מיליוני שיחות טלפון של פלסטינים. הפרויקט הזה, שהחל בשנת 2021, היה כל כך גדול עד שבתוך היחידה דיברו על קצב של "מיליון שיחות בשעה". המידע העצום הזה, המוערך בכ-8,000 טרה-בייט (שזה כמו 125,000 טלפונים של 64 ג'יגה כל אחד!), אוחסן במרכז נתונים של מיקרוסופט שנמצא בכלל בהולנד.

כשמיקרוסופט גילתה את היקף הפעילות, היא החליטה לפעול. החברה קבעה שהשימוש הזה מהווה "מעקב המוני אחר אזרחים" ועומד בניגוד לתנאי השירות שלה. בראד סמית', אחד המנהלים הבכירים בחברה, כתב לעובדים: "אנחנו לא מספקים טכנולוגיה כדי להקל על מעקב המוני אחר אזרחים. החלטנו על העיקרון הזה בכל מדינה בעולם". כתוצאה מכך, מיקרוסופט חסמה את הגישה של יחידה 8200 לחלק משירותי הענן והבינה המלאכותית שלה.

הענן: המחסן הדיגיטלי של העולם

כשאנחנו מדברים על "הענן", אנחנו לא מתכוונים לעננים הלבנים בשמיים. הענן הוא בעצם רשת ענקית של מחשבים רבי עוצמה, שנקראים שרתים, הנמצאים בבניינים מאובטחים שנקראים מרכזי נתונים (Data Centers) הפזורים בכל רחבי העולם. במקום שכל חברה או אדם יצטרכו לקנות ולתחזק מחשבים יקרים משלהם, הם יכולים פשוט "לשכור" מקום וכוח עיבוד מהענן של חברות כמו מיקרוסופט, אמזון או גוגל. אנחנו משתמשים בענן כל יום כשאנחנו שומרים תמונות בגוגל תמונות, צופים בסדרה בנטפליקס או משחקים במשחק רשת.

העובדה שהמידע של 8200 אוחסן בהולנד מדגישה עד כמה העולם הדיגיטלי הוא גלובלי. המידע שלנו חוצה גבולות כל הזמן, והחוקים שחלים עליו יכולים להיות מורכבים מאוד.

למה זה סיפור כל כך חשוב?

ההחלטה של מיקרוסופט היא אירוע משמעותי מכמה סיבות:

ענקית טכנולוגיה מציבה גבול

זו אחת הפעמים הראשונות שחברת טכנולוגיה אמריקאית גדולה מגבילה באופן פומבי שירותים לגוף ביטחוני ישראלי בגלל אופן השימוש בטכנולוגיה. זה מראה שחברות הטכנולוגיה, שהפכו לחזקות יותר ממדינות רבות, מתחילות לקחת אחריות על השימוש שנעשה ב"כלי העל" שהן יוצרות. הן לא רק מוכרות מוצר, הן גם קובעות כללי אתיקה לשימוש בו.

הכוח של אנשים רגילים

ההחלטה לא הגיעה יש מאין. היא התקבלה לאחר לחץ גובר מצד עובדים בתוך מיקרוסופט ומשקיעים בחברה, שלא הסכימו עם כך שהטכנולוגיה שלהם משמשת לפעולות מהסוג הזה. קבוצת עובדים בשם "לא Azure לאפרטהייד" אפילו ארגנה הפגנות וקראה לחברה לנתק את כל קשריה עם צה"ל. זה מוכיח שלעובדים ופעילים חברתיים יש כוח להשפיע אפילו על ההחלטות של התאגידים הגדולים בעולם.

שאלות גדולות עבור ישראל

המקרה הזה מעלה שאלות חשובות לגבי התלות של מערכת הביטחון הישראלית בחברות טכנולוגיה זרות. מה קורה כשספק טכנולוגי חיוני, שנמצא במדינה אחרת, מחליט פתאום לשנות את הכללים? האם זה בטוח לאחסן מידע ביטחוני רגיש על שרתים של חברה פרטית בחו"ל? הדיון הזה מדגיש את הצורך של ישראל לפתח תשתיות טכנולוגיות עצמאיות.

ומה קורה עכשיו?

לפי הדיווחים, יחידה 8200 פעלה במהירות והעבירה את כל המידע לפלטפורמת ענן אחרת. חשוב גם לציין שמיקרוסופט לא ניתקה את כל קשריה העסקיים עם צה"ל, אלא רק הגבילה את השירותים הספציפיים הללו. המצב מורכב, והסיפור הזה הוא כנראה רק ההתחלה של דיון עולמי רחב הרבה יותר.

העולם שלנו משתנה. הטכנולוגיה מעניקה לנו יכולות מדהימות, אך גם מציבה בפנינו אתגרים חדשים. הסיפור על מיקרוסופט ו-8200 מזכיר לנו שמאחורי כל קוד, כל אפליקציה וכל שרת בענן, עומדות שאלות גדולות על כוח, פרטיות, ביטחון ואחריות. אלו שאלות שכולנו, כחברה, נצטרך למצוא להן תשובות.