מִשְׂחַק מְיֻחָד בְּעִיר אַחַת

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁנִּקְרֵאת סְפָרַד, יֵשׁ עִיר גְּדוֹלָה וִיפֵהפִיָה בְּשֵׁם מַדְרִיד. בְּמַדְרִיד, כְּמוֹ בְּבֵית סֵפֶר עִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת חֲזָקוֹת, יֵשׁ שְׁתֵּי קְבוּצוֹת כַּדּוּרֶגֶל מְצֻיָּנוֹת. קְבוּצָה אַחַת לוֹבֶשֶׁת חֻלְצוֹת לְבָנוֹת וְקוֹרְאִים לָהּ רֵיָאל מַדְרִיד. הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה לוֹבֶשֶׁת חֻלְצוֹת עִם פַּסִּים אֲדֻמִּים-לְבָנִים, וְקוֹרְאִים לָהּ אַתְלֶטִיקוֹ מַדְרִיד. כְּשֶׁהֵן מְשַׂחֲקוֹת אַחַת נֶגֶד הַשְּׁנִיָּה, זֶה תָּמִיד מִשְׂחָק מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. כֻּלָּם בָּעִיר מִתְרַגְּשִׁים וּבָאִים לִצְפּוֹת.

הַתְחָלָה מְהִירָה וּמַהְפָּךְ מַדְהִים

הַמִּשְׂחָק הִתְחִיל, וְהָאִצְטַדְיוֹן הָיָה מָלֵא בְּאוֹהֲדִים שֶׁשָּׁרוּ וְעוֹדְדוּ. הַשַּׂחְקָנִים שֶׁל אַתְלֶטִיקוֹ, אֵלֶּה עִם הַחֻלְצוֹת הָאֲדֻמּוֹת, הָיוּ נִלְהָבִים מְאוֹד. הֵם רָצוּ מַהֵר וְהִכְנִיסוּ שַׁעַר! כֻּלָּם קָפְצוּ מִשִּׂמְחָה! אֲבָל אָז, הַשַּׂחְקָנִים בַּלָּבָן, מֵרֵיָאל מַדְרִיד, לֹא וִתְּרוּ. הֵם עָבְדוּ קָשֶׁה בְּיַחַד, כְּמוֹ נְמָלִים חֲרוּצוֹת, וְהִצְלִיחוּ לְהַכְנִיס שְׁנֵי שְׁעָרִים! פִּתְאוֹם, הַקְּבוּצָה בַּלָּבָן הוֹבִילָה. זֶה נִרְאָה כְּמוֹ סִפּוּר שֶׁהִתְהַפֵּךְ.

גִּבּוֹר הָעַכָּבִישׁ נִכְנַס לַפְּעֻלָּה

אֲבָל בַּקְּבוּצָה הָאֲדֻמָּה יֵשׁ שַׂחְקָן מְיֻחָד. קוֹרְאִים לוֹ חוּלְיַאן אַלְבָארֶס, וְהַכִּנּוּי שֶׁלּוֹ הוּא "אִישׁ הָעַכָּבִישׁ". לָמָּה? כִּי הוּא זָרִיז וְחָכָם עַל הַמִּגְרָשׁ, קְצָת כְּמוֹ גִּבּוֹר-עָל. הוּא וַחֲבֵרָיו לַקְּבוּצָה לֹא הִתְיָאֲשׁוּ. הֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת!" הֵם הִתְחִילוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה יַחַד, מָסְרוּ אֶת הַכַּדּוּר מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וְאָז... בּוּם! "אִישׁ הָעַכָּבִישׁ" הִכְנִיס שַׁעַר! וְאָז עוֹד אֶחָד!

חֲגִיגָה שֶׁל שְׁעָרִים

הַקְּבוּצָה הָאֲדֻמָּה-לְבָנָה הָיְתָה בִּתְנוּפָה. הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אוֹתָהּ. כְּמוֹ רַכֶּבֶת מְהִירָה, הִיא הִמְשִׁיכָה וְהִכְנִיסָה עוֹד וְעוֹד שְׁעָרִים. בְּסַךְ הַכֹּל הִיא הִכְנִיסָה חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים! זֶה מִסְפָּר גָּדוֹל מְאוֹד בְּכַדּוּרֶגֶל. הָאוֹהֲדִים שֶׁלָּהֶם שָׂמְחוּ כָּל כָּךְ, וְכָל הָאִצְטַדְיוֹן נִצְבַּע בְּצֶבַע אָדֹם שֶׁל שִׂמְחָה. זֶה הָיָה נִצָּחוֹן הִיסְטוֹרִי, כָּזֶה שֶׁלֹּא קָרָה הַרְבֵּה מְאוֹד שָׁנִים.

לָדַעַת לְהַפְסִיד וְלָדַעַת לְנַצֵּחַ

וּמָה עִם הַקְּבוּצָה בַּלָּבָן? הַשַּׂחְקָנִים שֶׁל רֵיָאל מַדְרִיד הָיוּ קְצָת עֲצוּבִים. זֶה טִבְעִי לְהַרְגִּישׁ כָּךְ כְּשֶׁמַּפְסִידִים. אֲבָל הֵם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה רַק מִשְׂחָק. הַמַּאֲמֵן שֶׁלָּהֶם אָמַר לָהֶם שֶׁהֵם שִׂחֲקוּ טוֹב וְשֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה הֵם יִתְאַמְּנוּ עוֹד יוֹתֵר וְיִהְיוּ חֲזָקִים יוֹתֵר. בְּסוֹף הַמִּשְׂחָק, שַׂחְקָנִים מִשְּׁתֵּי הַקְּבוּצוֹt לָחֲצוּ יָדַיִם. זֶה מַרְאֶה שֶׁהֵם חֲבֵרִים, גַּם כְּשֶׁהֵם מִתְחָרִים. וְזֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בִּסְפּוֹרְט: לֵהָנוֹת מֵהַמִּשְׂחָק וּלְכַבֵּד אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ.