דמיינו שאתם משחקים במשחק וידאו שבו אתם המאמנים של קבוצת כדורגל או כדורסל. אתם בוחרים את השחקנים, מחליטים על המהלכים ומנסים לנצח. עכשיו, דמיינו שזה קורה במציאות, אבל במקום שאתם תחליטו, מי שמנהל את כל העניינים הוא... אייפד! זה בדיוק מה שקרה במשחק בייסבול אחד מיוחד מאוד בעיר אוקלנד.

עיר שאוהבת ספורט וממציאה את עצמה מחדש

לפני שנגיע לאייפד, בואו נכיר את הסיפור של העיר אוקלנד. פעם היו לה קבוצות ספורט מקצועניות ומצליחות מאוד, אבל עם הזמן, כולן עזבו לערים אחרות. זה היה עצוב מאוד לאוהדים, כאילו החברים הכי טובים שלהם עברו דירה רחוק. אבל תושבי אוקלנד לא ויתרו. הם הקימו קבוצת בייסבול חדשה משלהם, שנקראת "אוקלנד בולרס", כדי שתהיה להם קבוצה מקומית לאהוד ולעודד.

לאוקלנד יש היסטוריה של חשיבה מחוץ לקופסה. אחת הקבוצות הקודמות שלה, ה"אוקלנד אתלטיקס", התפרסמה בשיטה שנקראה "מאניבול". במקום לבחור שחקנים רק כי הם נראו חזקים ומהירים, הם השתמשו במתמטיקה ובסטטיסטיקה כדי למצוא שחקנים מעולים שאף אחד אחר לא שם לב אליהם. זה היה כמו לפתור תרגיל סודי במתמטיקה שהוביל לניצחונות. הרעיון הזה שינה את כל עולם הבייסבול, ואפילו יצא עליו סרט מפורסם!

הניסוי הגדול: המאמן, האייפד והמוח המלאכותי

ועכשיו, הקבוצה החדשה של אוקלנד החליטה לקחת את החדשנות צעד אחד קדימה. במשחק חשוב, המאמן, אהרון מיילס, לא הסתמך רק על הניסיון והתחושות שלו. הוא החזיק בידו אייפד, ועליו רצה תוכנת בינה מלאכותית (AI) מיוחדת. מה זה AI? תחשבו על זה כמו על מוח של מחשב שלמד וניתח מאה שנים שלמות של נתוני בייסבול. הוא מכיר כל מהלך, כל שחקן וכל מצב אפשרי במשחק.

במהלך המשחק, האייפד הוא זה שנתן את ההוראות. הוא החליט מתי להחליף שחקן, איזה זורק להכניס למגרש ואיך לסדר את ההגנה. המאמן האנושי, מיילס, פשוט העביר את ההוראות של המחשב לשחקנים. זה היה מחזה מוזר: המאמן הפך למעין שליח של מוח דיגיטלי.

רכבת הרים של רגשות על המגרש

איך הניסוי עבד? ובכן, זה היה מותח! בהתחלה, הכל הלך מצוין וה"בולרס" הובילו. אבל אז, באינינג (חלק במשחק בייסבול) השמיני, הבינה המלאכותית קיבלה החלטה שנראתה מוזרה. היא הורתה להחליף את הזורק שהיה מצוין באותו יום. הקהל לא אהב את זה בכלל והתחיל לשרוק בוז. ואכן, הקבוצה היריבה מיד הצליחה להשיג שתי נקודות והשוותה את התוצאה! לרגע היה נראה שהניסוי עומד להיכשל.

אבל אז, המוח הממוחשב לא ויתר. הוא נתן הוראה נוספת, והפעם זו הייתה הברקה. שחקן ספסל נכנס למשחק ובזכותו, קבוצת ה"בולרס" הצליחה להשיג נקודה נוספת וניצחה את המשחק 3:2. איזו דרמה!

מה העתיד צופן לספורט?

אחרי המשחק, כולם דיברו על מה שקרה. המאמן מיילס אמר שבסך הכל, הוא היה מקבל את אותן ההחלטות כמו האייפד. אבל האוהדים היו חלוקים בדעתם. חלק חשבו שזה היה רעיון גאוני ומרתק, דרך להשתמש בטכנולוגיה כדי להפוך את המשחק לטוב יותר. הם הרגישו שהם מבינים יותר את ההחלטות המקצועיות.

אחרים, לעומת זאת, הרגישו שזה לוקח את כל הלב והנשמה מהספורט. הם טענו שספורט הוא לא רק מספרים וסטטיסטיקות, אלא גם רגש, תשוקה, יחסי אנוש ואינטואיציה של מאמן שמכיר את השחקנים שלו. הם פחדו שהמגע האנושי ייעלם.

אז מה יהיה המאמן של העתיד? אולי התשובה היא שילוב. ייתכן שבעתיד, מאמנים ישתמשו בבינה מלאכותית כעוזר חכם במיוחד. המחשב ינתח את הנתונים ויציע את המהלכים הכי טובים, אבל המאמן האנושי עדיין יהיה שם. הוא יהיה זה שידבר עם השחקנים, יעודד אותם כשהם מדוכדכים, יבנה רוח צוות וייתן להם את ההשראה לנצח. בעצם, המחשב יהיה המוח והמאמן יהיה הלב של הקבוצה. הניסוי של אוקלנד הראה לנו הצצה מרתקת לעתיד, עתיד שבו בני אדם ומכונות עובדים יחד, גם על מגרש הספורט.