מנהיג בצומת דרכים: המשימה המורכבת של הרמטכ"ל החדש

דמיינו שאתם הקפטן של נבחרת ישראל בכדורגל, ברגע הכי חשוב שלפני משחק גמר. אתם צריכים גם לתכנן את המהלכים על המגרש וגם להתמודד עם הוראות שונות, ולפעמים סותרות, מהנהלת הקבוצה. זה קצת דומה למצב שבו נמצא הרמטכ"ל (ראש המטה הכללי) החדש של צה"ל, רב-אלוף אייל זמיר. הוא נכנס לתפקיד המפקד הראשי של צבא ההגנה לישראל בתקופה מהמאתגרות שידעה המדינה, והוא עומד בפני שתי משימות ענקיות ומורכבות במיוחד.

הרמטכ"ל הוא למעשה המפקד העליון של הצבא. כל חייל, כל טייס וכל מפקד כפוף להוראותיו. תפקידו הוא להוביל את הצבא, לקבוע את תוכניות הפעולה ולהיות אחראי על ביטחונם של כל אזרחי המדינה. עכשיו, בתקופה של מצב ביטחוני מורכב, תפקידו של הרמטכ"ל זמיר קשה מתמיד.

אתגר כפול: בשטח ובצמרת

המשימה הראשונה של הרמטכ"ל היא בשטח, באזור הדרום. לאחר תקופה ארוכה של פעילות צבאית אינטנסיבית, האתגר שינה את פניו. הכוח הצבאי המאורגן של ארגון חמאס נפגע קשות, אך המצב לא נגמר. כעת, הלחימה מתנהלת מול קבוצות קטנות יותר, שפועלות בשיטות של לוחמת גרילה - כלומר, התקפות פתע קטנות והיעלמות מהירה. זהו אתגר מסוג אחר, שממשיך להיות מורכב ומסוכן לחיילי צה"ל. במקביל, המצב האזרחי ברצועת עזה קשה מאוד, ואחת המשימות החשובות ביותר שעדיין עומדת על הפרק היא השבת החטופים הישראלים הביתה בשלום.

אבל יש לו עוד אתגר, מורכב לא פחות: האתגר המנהיגותי. במדינה דמוקרטית כמו ישראל, הצבא כפוף לממשלה, שנקראת גם "הדרג המדיני". הממשלה קובעת את המטרות, והצבא, "הדרג הצבאי", אחראי לבצע אותן. אבל מה קורה כשיש חילוקי דעות עמוקים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי? מה קורה כשהוראות מסוימות עלולות, לדעת אנשי הצבא, לפגוע בערכים הבסיסיים של הצבא עצמו? זו הדילמה הגדולה שניצבת בפני הרמטכ"ל זמיר.

מהם "ערכי צה"ל" ולמה הם כל כך חשובים?

לצה"ל יש "תעודת זהות" ערכית שנקראת "רוח צה"ל". זהו מסמך שמגדיר את הערכים והעקרונות שצריכים להנחות כל חייל ומפקד. זה לא רק אוסף של מילים יפות, אלא המצפן המוסרי של הצבא. שלושה ערכים מרכזיים עומדים כעת במרכז הדיון:

• טוהר הנשק: עיקרון זה אומר שחיילים ישתמשו בנשקם רק כדי לבצע את המשימה, ובמידה הנדרשת. הם צריכים לעשות כל מאמץ כדי להימנע מפגיעה באנשים חפים מפשע. זהו קו דק ועדין, במיוחד כשהלחימה מתרחשת באזורים צפופים.

• ערך חיי האדם: ערך עליון שמדגיש את קדושת החיים. הצבא מחויב להגן על חיי אזרחי המדינה וחייליו, וגם להימנע ככל האפשר מפגיעה בחיי אזרחים בצד השני.

• ממלכתיות: המשמעות היא שהצבא משרת את המדינה כולה, ולא קבוצה פוליטית או אינטרס מסוים. הוא פועל באופן מקצועי, למען ביטחון כלל האזרחים, ומקבל את מרות הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי.

החשש שעולה בכתבה המקורית, שנכתבה על ידי אלוף במילואים, הוא שהחלטות מסוימות של הדרג המדיני עלולות לשחוק את הערכים האלה. למשל, אם ניתנת הוראה שאינה מתחשבת מספיק בחיי אזרחים, או שמקדמת מטרה פוליטית צרה על חשבון טובת המדינה כולה.

שומר הסף של הדמוקרטיה

כאן נכנס תפקידו של הרמטכ"ל כ"שומר סף". הוא לא רק חייל שמבצע פקודות. הוא מנהיג שאחראי על דמותו המוסרית של הצבא. הרגע הנוכחי הוא רגע המבחן שלו. האם עליו פשוט לבצע כל הוראה, או שעליו להתריע ולהציב גבול כאשר הוא מאמין שהוראה מסוימת פוגעת בערכי היסוד של צה"ל ושל מדינת ישראל?

זו אינה בחירה קלה. מצד אחד, הוא מחויב למשמעת ולעקרון שהצבא כפוף לממשלה. מצד שני, הוא נושא באחריות היסטורית לשמור על צה"ל כצבא העם, צבא מוסרי שפועל למען הגנת המדינה. המשימה שלו היא לנווט את הספינה הענקית שנקראת צה"ל בתוך ים סוער, בין אתגרים ביטחוניים קשים לבין לחצים פוליטיים מורכבים. ההחלטות שיקבל ישפיעו לא רק על תוצאות המצב הביטחוני, אלא גם על דמותה של החברה הישראלית כולה בשנים הבאות.