דמיינו שאתם מבשלים עוגה מסובכת בפעם הראשונה. יש לכם ספר מתכונים ענק עם מאות עמודים. כדי שהעוגה תצליח, אתם צריכים לעקוב אחרי ההוראות במדויק. עכשיו, דמיינו שאתם רופאים בבית חולים, ו'ספר המתכונים' שלכם מכיל מאות ואלפי הוראות טיפול שונות לכל מחלה שאפשר לחשוב עליה. זה המון מידע לזכור, במיוחד כשצריך לפעול מהר כדי לעזור לילד שמרגיש לא טוב.

בדיוק בשביל האתגר הזה, רופא ילדים צעיר בשם ד"ר שי יצחקי מבית החולים 'שניידר' חשב על פתרון מדהים. הוא הבין שרופאים, במיוחד אלה שעדיין בתקופת ההתמחות שלהם, צריכים לפעמים עזרה כדי למצוא את ה'מתכון' הנכון במהירות. הוא חשב, 'מה אם היה לנו עוזר חכם שיודע את כל ספר המתכונים בעל פה ויכול לתת לנו את התשובה הנכונה בשנייה?'

הכירו את פנדה: המוח הממוחשב של בית החולים

מהרעיון הזה נולדה פנדה (PANDA). זה לא דוב חמוד, אלא ראשי תיבות של שם ארוך באנגלית שפירושו: 'עזרה בניווט ובהחלטות רפואיות לילדים בעזרת בינה מלאכותית'. פנדה היא מערכת מבוססת בינה מלאכותית, כלומר תוכנת מחשב שיכולה לחשוב וללמוד, קצת כמו המוח האנושי. היא מבוססת על טכנולוגיה דומה לזו של ChatGPT, שאולי שמעתם עליה.

אבל יש הבדל עצום וחשוב מאוד. בעוד ש-ChatGPT יכול לפעמים להמציא תשובות, פנדה אולפה להיות סופר-זהירה. היא כמו ספרן שיכול לקרוא רק בספרים שאושרו על ידי מנהלי הספרייה. במקרה הזה, ה'ספרים' הם הפרוטוקולים הרפואיים של בית החולים 'שניידר' – ספר ההוראות הרשמי והמדויק ביותר שמסביר לרופאים איך לטפל בכל מצב רפואי.

איך זה עובד בפועל?

נניח שרופאה צריכה לטפל בילד עם כאב בטן חזק. היא לא בטוחה איזו בדיקת דם צריך לקחת בדיוק. במקום לחפש שעות בספרים עבים או לשאול חברים בקבוצת וואטסאפ באמצע הלילה, היא פשוט שואלת את פנדה במילים פשוטות: "מהן בדיקות הדם המומלצות לכאב בטן כזה וכזה?".

בתוך שניות, פנדה סורקת את כל הפרוטוקולים הרשמיים של בית החולים, מוצאת את התשובה המדויקת ומציגה אותה לרופאה. ולא רק זה, היא גם מראה לה בדיוק מאיזה 'עמוד' ב'ספר המתכונים' היא לקחה את המידע. כך הרופאה יכולה לבדוק בעצמה ולוודא שהתשובה נכונה במאה אחוז. זה עוזר למנוע טעויות קטנות, כמו לשכוח בדיקה חשובה, דבר שיכול לחסוך לילד דקירה נוספת.

האתגר הגדול: לסמוך על המחשב

ד"ר יצחקי אומר משפט חשוב: "ברפואה, להיות צודק ב-95% מהמקרים זה שווה לאפס". הוא מתכוון שבטיפול בילדים, אין מקום לטעויות. חייבים להיות בטוחים במאה אחוז. לכן, כל כך הרבה מחשבה הושקעה בבטיחות של פנדה. הצוות בנה סביבה 'גדרות ביטחון' דיגיטליות כדי שהיא לעולם לא תמציא מידע.

בצוות הפיתוח נמצאת גם ד"ר חבצלת ירדן בילבסקי, שמומחית לטיפול תרופתי וגם לאתיקה – כלומר, לחשיבה על מה נכון ומה לא נכון לעשות. היא שאלה שאלות חשובות, למשל: 'האם פנדה עלולה לשכוח לציין מידע חשוב, כמו העובדה שפגים צריכים מינון שונה של תרופה?'. כל השאלות האלו עזרו לצוות לשפר את המערכת ולוודא שהיא תמיד תיתן את התמונה המלאה.

בסופו של דבר, הרופאים והרופאות הם תמיד אלה שמקבלים את ההחלטה הסופית. פנדה היא רק כלי עזר, כמו מחשבון סופר-משוכלל שעוזר למתמטיקאי. היא חוסכת זמן יקר ומפחיתה את הסיכוי לטעויות, מה שמאפשר לרופאים להתרכז במה שהם עושים הכי טוב: לדבר עם הילדים וההורים ולתת להם את הטיפול הטוב ביותר.

העתיד כבר כאן

כרגע, פנדה היא פיילוט (ניסוי ראשון) ייחודי בישראל ואולי בעולם כולו. הצוות עובד קשה כדי לשפר אותה כל הזמן, ואפילו מפתח גרסה לטלפון הנייד, כדי שהמידע יהיה זמין לרופאים בכל רגע. בעתיד, ייתכן שבתי חולים נוספים ישתמשו בעוזרים חכמים כמו פנדה.

הסיפור של פנדה מראה לנו איך אנשים חכמים וטכנולוגיה מתקדמת יכולים לעבוד יחד כדי לפתור בעיות חשובות. זה לא סיפור על רובוטים שמחליפים בני אדם, אלא על כלים חדשים שעוזרים לבני אדם להיות אפילו טובים יותר במה שהם עושים – לשמור על הבריאות של כולנו.