נסו לדמיין את החיים שלכם לרגע בלי הסמארטפון. בלי וואטסאפ, בלי טיקטוק, בלי היכולת לחפש כל דבר בגוגל תוך שנייה. קשה, נכון? כל הדברים האלה, שהיום נראים לנו מובנים מאליהם, היו פעם רעיון בראש של מישהו. הרעיון הזה הפך להמצאה, וההמצאה הזו שינתה את העולם. השאלה הגדולה היא – איך זה קורה? מה גורם לחברות ולאנשים להמציא דברים חדשים שמקדמים את כולנו? על השאלה הזו בדיוק ענו שלושה חוקרים מבריקים, ואחד מהם, פרופ' יואל מוקיר, הוא ישראלי שזכה על עבודתו בפרס נובל לכלכלה לשנת 2025.

מי אתה, פרופ' יואל מוקיר?

סיפורו של פרופ' מוקיר הוא סיפור של התגברות וסקרנות. הוא נולד בהולנד למשפחה יהודית ששרדה את אירועי השואה הקשים. כשהיה רק בן שנה, הוא חווה אובדן אישי כשאביו נפטר. אמו החליטה לעלות איתו לישראל, והוא גדל והתחנך בחיפה. את הניצוץ האקדמי הראשון שלו הוא גילה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד כלכלה והיסטוריה. משם, המשיך ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ייל המפורסמת בארצות הברית, וכיום הוא פרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן, וגם שומר על קשר חם עם ישראל כחוקר באוניברסיטת תל אביב. סיפורו מראה לנו שכדי להגיע רחוק, צריך לא רק כישרון, אלא גם נחישות והתמדה.

המנוע הסודי של העולם: חדשנות

אז מה בעצם גילה פרופ' מוקיר שזיכה אותו בפרס כל כך חשוב? הוא חקר מאות שנים של היסטוריה וגילה שהמפתח לשגשוג של מדינות וחברות הוא לא רק כסף או משאבי טבע, אלא חדשנות. אבל חדשנות לא צומחת על עצים. מוקיר הראה שדרושים תנאים מיוחדים כדי שהיא תפרח, כמו אדמה טובה שצמח צריך כדי לגדול.

מהם התנאים לחדשנות?

1. תרבות של סקרנות: חברה שמעודדת אנשים לשאול שאלות, לאתגר את הקיים ולנסות דברים חדשים, גם אם הם נכשלים בדרך. תחשבו על ממציאים גדולים – הם לא פחדו לטעות.
2. ידע נגיש: מערכת חינוך טובה, אוניברסיטאות, ספריות ואינטרנט מהיר. כשידע זמין לכולם, קל יותר לאנשים ללמוד, לקבל השראה ולבנות על רעיונות של אחרים.
3. מוסדות תומכים: חוקים הוגנים שמגנים על הרעיונות של ממציאים (כמו פטנטים), ומאפשרים להם להקים חברות חדשות בקלות. זה נותן לאנשים תמריץ להשקיע זמן ומאמץ בפיתוח המצאות.

הרס יצירתי: להיפרד מהישן כדי לצמוח

שותפיו של מוקיר לפרס, פיליפ אגיון ופיטר הוויט, הוסיפו לתיאוריה הזו מושג מרתק שנקרא 'הרס יצירתי'. זה נשמע קצת מפחיד, אבל הרעיון פשוט וחיובי. תחשבו על המעבר מקלטות וידאו ושירותי השכרת סרטים (כמו 'בלוקבאסטר') לשירותי סטרימינג כמו נטפליקס או דיסני+. ההמצאה של הסטרימינג 'הרסה' את העסק הישן, אבל היא יצרה משהו חדש וטוב יותר – נוח יותר, זול יותר, ועם מבחר עצום. אותו דבר קרה כשהסמארטפונים החליפו את המצלמות הדיגיטליות, מכשירי ה-MP3 והטלפונים הישנים. כל פעם שהמצאה חדשה וטובה יותר מופיעה, היא מחליפה את הטכנולוגיה הישנה. זהו תהליך דינמי שמניע את הכלכלה והטכנולוגיה קדימה כל הזמן.

מה כל זה אומר בשבילנו?

המחקר של זוכי פרס נובל הוא לא רק תיאוריה יבשה, יש לו מסר חשוב לכל אחד ואחת מאיתנו. הוא מזכיר לנו שהכוח הגדול ביותר שיש לנו הוא היכולת לחשוב, לדמיין וליצור. הסקרנות שלכם, הרעיונות שלכם, והדברים שאתם לומדים בבית הספר – כל אלה הם הדלק למנוע החדשנות של המחר. אולי אחד מכם ימציא את הדבר הגדול הבא שישנה את העולם, יפתור את משבר האקלים או ימצא דרך חדשה ללמוד. הפרס הזה הוא חגיגה של המוח האנושי, והוא מזכיר לנו שתמיד יש מה לגלות, לשפר וליצור. העולם מחכה לרעיונות שלכם.