יֶלֶד שֶׁאוֹהֵב מוּזִיקָה

אָלוֹן הוּא נַעַר עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה לְמוּזִיקָה. הַכְּלִי הָאָהוּב עָלָיו בָּעוֹלָם הוּא הַפְּסַנְתֵּר. כְּשֶׁאָלוֹן מְנַגֵּן, הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלּוֹ כְּאִלּוּ רוֹקְדוֹת עַל הַקְּלִידִים הַלְּבָנִים וְהַשְּׁחוֹרִים. הַצְּלִילִים מְמַלְּאִים אֶת כָּל הַחֶדֶר בְּשִׂמְחָה. יוֹם אֶחָד, אָלוֹן הָלַךְ לִמְסִבָּה עִם חֲבֵרִים. אַךְ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם קָרָה אֵרוּעַ בִּטְחוֹנִי קָשֶׁה מְאוֹד. בִּגְלַל הָאֵרוּעַ הַזֶּה, אָלוֹן לֹא יָכֹל הָיָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה. הוּא נֶאֱלַץ לִהְיוֹת רָחוֹק מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וַחֲבֵרָיו לְהַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן.

הַפְּסַנְתֵּר שֶׁהִמְתִּין בְּשֶׁקֶט

בַּבַּיִת שֶׁל אָלוֹן, הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ, קוֹבִּי וְעִידִית, הִתְגַּעְגְּעוּ אֵלָיו מְאוֹד. הַלֵּב שֶׁלָּהֶם הָיָה עָצוּב, אֲבָל הַתִּקְוָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה חֲזָקָה. הֵם יָדְעוּ שֶׁהֵם חַיָּבִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, בִּשְׁבִיל אָלוֹן. בַּחֶדֶר שֶׁלּוֹ, הַפְּסַנְתֵּר חִכָּה לוֹ. אִמָּא שֶׁלּוֹ, עִידִית, הִשְׁאִירָה אֶת מִכְסֵה הַפְּסַנְתֵּר פָּתוּחַ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאָלוֹן הִשְׁאִיר אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ. זֶה הָיָה כְּמוֹ לוֹמַר: "אָלוֹן, אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לְךָ שֶׁתַּחְזֹר לְנַגֵּן". הַפְּסַנְתֵּר הַפָּתוּחַ הָיָה סֵמֶל שֶׁל תִּקְוָה בַּבַּיִת. הוּא הִזְכִּיר לְכֻלָּם שֶׁיּוֹם אֶחָד, הַמּוּזִיקָה הַיָּפָה שֶׁל אָלוֹן תִּשָּׁמַע שׁוּב.

תִּיק מְיֻחָד שֶׁל אַהֲבָה

עִידִית, אִמָּא שֶׁל אָלוֹן, עָשְׂתָה עוֹד מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. הִיא הֵכִינָה תִּיק. זֶה לֹא הָיָה תִּיק רָגִיל. הִיא קָרְאָה לוֹ "תִּיק לֵדָה". לָמָּה? כִּי הִיא הֶאֱמִינָה שֶׁכְּשֶׁאָלוֹן יַחְזֹר, זֶה יִהְיֶה כְּמוֹ לֵדָה מֵחָדָשׁ. בְּתוֹךְ הַתִּיק הִיא שָׂמָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָלוֹן הֲכִי אוֹהֵב. הַבְּגָדִים הָאֲהוּבִים עָלָיו, חֲפָצִים קְטַנִּים שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ טוֹב. זֶה הָיָה כְּמוֹ לְהָכִין תִּיק עִם הַצַּעֲצוּעִים וְהַחֲטִיפִים הֲכִי טְעִימִים לִקְרַאת חָבֵר טוֹב שֶׁבָּא לְבַקֵּר אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן. הַתִּיק הָיָה מוּכָן וְחִכָּה לָרֶגַע הַמְּיֻחָד בּוֹ יִתְקַשְּׁרוּ וְיַגִּידוּ שֶׁאָלוֹן בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה.

גִּבּוֹרִים שֶׁל תִּקְוָה

קוֹבִּי וְעִידִית לֹא חִכּוּ בְּשֶׁקֶט. הֵם הָיוּ גִּבּוֹרִים. הֵם עָבְדוּ קָשֶׁה מְאוֹד כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת אָלוֹן. הֵם דִּבְּרוּ עִם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים. הֵם סִפְּרוּ לְכָל הָעוֹלָם עַל אָלוֹן, עַל הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ וְעַל אַהֲבָתוֹ לַפְּסַנְתֵּר. הֵם רָצוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִשְׁכַּח אֶת אָלוֹן. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים טוֹבִים עָזְרוּ לָהֶם. חֲבֵרִים שֶׁל אָלוֹן בָּאוּ לְבַקֵּר וּלְחַבֵּק. הֵם נִסּוּ לְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת בְּצְחוֹק וּבְשִׂמְחָה, כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ קְצָת פָּחוֹת אֶת הַגַּעְגּוּעַ הַגָּדוֹל. כֻּלָּם יַחַד הֶאֱמִינוּ שֶׁהַטּוֹב יְנַצֵּחַ.

הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה: אָלוֹן חוֹזֵר הַבַּיְתָה

וְאָז, אַחֲרֵי יָמִים אֲרֻכִּים מְאוֹד, שֶׁהִרְגִּישׁוּ כְּמוֹ נֶצַח, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה הַמְּשַׂמַּחַת. הַטֵּלֵפוֹן צִלְצֵל. הַהוֹרִים שֶׁל אָלוֹן שָׁמְעוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁכָּל כָּךְ חִכּוּ לָהֶן: "אָלוֹן חוֹזֵר הַבַּיְתָה!". אֵיזוֹ שִׂמְחָה! אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת! הַלֵּב שֶׁלָּהֶם קָפַץ מִשִּׂמְחָה. הֵם מִהֲרוּ לָקַחַת אֶת "תִּיק הַלֵּדָה" הַמְּיֻחָד. הַפַּעַם, זֶה הָיָה אֲמִתִּי. הֵם נָסְעוּ לִפְגֹּשׁ אֶת אָלוֹן שֶׁלָּהֶם. הַחִבּוּק הָרִאשׁוֹן הָיָה חָזָק וְאָרֹךְ, חִבּוּק שֶׁאוֹמֵר הַכֹּל: "כַּמָּה הִתְגַּעְגַּעְנוּ", "כַּמָּה אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ", "סוֹף סוֹף אַתָּה כָּאן". אָלוֹן חָזַר הַבַּיְתָה. הוּא רָאָה אֶת הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ, אֶת הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ, וְאֶת הַפְּסַנְתֵּר שֶׁחִכָּה לוֹ בְּסַבְלָנוּת. הוּא הִתְיַשֵּׁב, וּבִפְעוּלָה טִבְעִית הִנִּיחַ אֶת יָדָיו עַל הַקְּלִידִים. הַצְּלִילִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּגֵּן הָיוּ מְלֵאִים בְּרֶגֶשׁ. הַמּוּזִיקָה חָזְרָה הַבַּיְתָה, וְיַחַד אִתָּהּ, חָזַר גַּם אָלוֹן. הַמִּשְׁפָּחָה שׁוּב הָיְתָה שְׁלֵמָה וּמְאֻשֶּׁרֶת.