אַלּוֹן חוֹזֵר הַבַּיְתָה

אַחֲרֵי זְמַן אָרֹךְ מְאוֹד, אַלּוֹן חָזַר הַבַּיְתָה. הוּא הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא יָכֹל לִהְיוֹת עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. זֶה הָיָה מַמָּשׁ כְּמוֹ לִהְיוֹת בְּמִשְׂחַק מַחְבּוֹאִים אָרֹךְ וְקָשֶׁה מְאוֹד. אֲבָל הַמִּשְׂחַק הַזֶּה נִגְמַר. עַכְשָׁו אַלּוֹן שׁוּב בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ. הוּא נִמְצָא בַּיִּשּׁוּב לָבוֹן. זֶה מָקוֹם יָפֶה בַּצָּפוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

קַבָּלַת פָּנִים שֶׁל אַהֲבָה

כְּשֶׁאַלּוֹן הִתְקָרֵב לַבַּיִת, חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה גְּדוֹלָה. הֲמוֹן אֲנָשִׁים עָמְדוּ בַּדֶּרֶךְ. הֵם הֶחְזִיקוּ דִּגְלֵי יִשְׂרָאֵל. הֵם כָּתְבוּ שְׁלָטִים שְׂמֵחִים. כֻּלָּם צָעֲקוּ מִשִּׂמְחָה. זֶה הָיָה כְּמוֹ מְסִבַּת יוֹם הֻלֶּדֶת עֲנָקִית. כֻּלָּם רָצוּ לְהַרְאוֹת לְאַלּוֹן כַּמָּה הֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. הֵם רָצוּ לוֹמַר לוֹ: "בָּרוּךְ הַשָּׁב!".

אַהֲבָה שֶׁמַּגִּיעָה לְכָל מָקוֹם

אַלּוֹן הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד. הוּא אָמַר לְכֻלָּם "תּוֹדָה". הוּא סִפֵּר סוֹד מְיֻחָד. הוּא אָמַר שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה רָחוֹק, הוּא הִרְגִּישׁ אֶת הָאַהֲבָה. זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים חִבּוּק חַם מֵאִמָּא. אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחֹם גַּם אַחֲרֵי שֶׁהַחִבּוּק נִגְמַר. כָּךְ אַלּוֹן הִרְגִּישׁ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל כֻּלָּם. הָאַהֲבָה הַזֹּאת נָתְנָה לוֹ כֹּחַ.

הַמִּשְׁפָּחָה שׁוּב בְּיַחַד

בְּיוֹם שִׁשִּׁי, קָרָה דָּבָר מְיֻחָד. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אַלּוֹן יָשְׁבָה יַחַד. הֵם אָכְלוּ אֲרוּחַת עֶרֶב. זֹאת הָיְתָה הָאֲרוּחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהֶם יַחַד אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן. אִמָּא שֶׁל אַלּוֹן, עִידִית, הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. הִיא אָמְרָה תּוֹדָה לְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָזְרוּ. אַבָּא שֶׁלּוֹ, קוֹבִי, אָמַר שֶׁעַכְשָׁו מַתְחִילִים מַסָּע חָדָשׁ. מַסָּע שֶׁל דְּבָרִים טוֹבִים. זֶה כְּמוֹ לְהַרְכִּיב פַּאזֶל. כְּשֶׁכָּל הַחֲלָקִים בַּמָּקוֹם, הַתְּמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָפָה.

גַּם עָמְרִי חָזַר לִבְנוֹתָיו

לְאַלּוֹן יֵשׁ חָבֵר שֶׁשְּׁמוֹ עָמְרִי. גַּם עָמְרִי הָיָה רָחוֹק מִבֵּיתוֹ. גַּם הוּא חָזַר הַבַּיְתָה. הַדָּבָר שֶׁהֲכִי עָזַר לוֹ הָיָה לַחְשֹׁב עַל הַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ. הוּא דִּמְיֵן אֵיךְ הוּא מְשַׂחֵק אִתָּן. הוּא דִּמְיֵן אֵיךְ הוּא מְחַבֵּק אוֹתָן. עַכְשָׁו הַחֲלוֹם שֶׁלּוֹ הִתְגַּשֵּׁם. הוּא שׁוּב עִם הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲהוּבָה שֶׁלּוֹ. הוּא אָמַר תּוֹדָה גְּדוֹלָה לַחַיָּלִים הָאַמִּיצִים. הֵם עוֹבְדִים קָשֶׁה כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלֵינוּ.

מִסְתַּכְּלִים קָדִימָה

עַכְשָׁו אַלּוֹן וְעָמְרִי מַתְחִילִים דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה. הֵם צְרִיכִים לָנוּחַ וּלְהִתְחַזֵּק. זֶה כְּמוֹ צֶמַח שֶׁצָּרִיךְ שֶׁמֶשׁ וּמַיִם כְּדֵי לִגְדֹּל. הֵם יְקַבְּלוּ הַרְבֵּה עֶזְרָה וְאַהֲבָה. יֵשׁ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁדּוֹאֲגִים לָהֶם. הַסִּפּוּר שֶׁלָּהֶם מַזְכִּיר לָנוּ כַּמָּה חָשׁוּב לִהְיוֹת יַחַד. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹזְרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, אֲנַחְנוּ חֲזָקִים יוֹתֵר.