לְאִישׁ אֶחָד קוֹרְאִים רוֹעִי. רוֹעִי הוּא כְּמוֹ חַקְלָן שֶׁל הָעוֹלָם. בְּמִקְרֶה שֶׁלּוֹ, בִּמְקוֹם לִזְרֹעַ זְרָעִים, הוּא אוֹסֵף חֲוָיוֹת. יֵשׁ לוֹ תִּיק גַּב גָּדוֹל וּמַחְשֵׁב נַיָּד. אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים הֲכִי חֲשׁוּבִים לוֹ. הַתִּיק הוּא כְּמוֹ הַבַּיִת שֶׁלּוֹ עַל הַגַּב. הַמַּחְשֵׁב הוּא הַמִּשְׂרָד שֶׁלּוֹ. כָּךְ הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד מִכָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם.

הַהַתְחָלָה שֶׁל הַהַרְפַּתְקָה

הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁרוֹעִי נָסַע לְטִיּוּל גָּדוֹל. הוּא הִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם חֹפֶשׁ מְיֻחָד. כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַכְּלוּב. הוּא פָּגַשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים אַחֶרֶת. הֵם לִמְּדוּ אוֹתוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי בַּיִת קָבוּעַ. רוֹעִי חָשַׁב לְעַצְמוֹ: "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת כָּכָה!" הוּא רָצָה לִרְאוֹת אֶת כָּל הַצְּבָעִים וְהַנּוֹפִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. אָז הוּא קָנָה כַּרְטִיס טִיסָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

מִשְׂרָד עִם נוֹף מִשְׁתַּנֶּה

הַחַיִּים שֶׁל רוֹעִי מְעַנְיְנִים מְאוֹד. יוֹם אֶחָד הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד מִבֵּית קָפֶה מוּל הַיָּם. בַּיּוֹם הַבָּא, הוּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת עִם הַמַּחְשֵׁב בְּהָרִים גְּבוֹהִים. זֶה כְּמוֹ לְהַחְלִיף כָּל יוֹם אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁתְּלוּיָה בַּחֶדֶר. הַמִּשְׂרָד שֶׁלּוֹ הוּא הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא בְּאוֹתוֹ רֶגַע. הוּא צָרִיךְ רַק אִינְטֶרְנֶט מָהִיר וְכוֹס קָפֶה טוֹב. כָּךְ הוּא מַתְחִיל אֶת יוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, בְּכָל פַּעַם בִּמְדִינָה אַחֶרֶת.

חַיּוֹת מְיֻחָדוֹת וַעֲצִים עֲנָקִיִּים

רוֹעִי הִגִּיעַ לְאִי קָסוּם שֶׁנִּקְרָא מָדָגַסְקָר. זֶהוּ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיּוֹת וּצְמָחִים שֶׁאֵין בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר. הוּא פָּגַשׁ שָׁם חַיָּה חֲמוּדָה בְּשֵׁם לֵמוּר. לַלֵּמוּרִים יֵשׁ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְזָנָב אָרֹךְ וּמְפֹאָר. הֵם אוֹהֲבִים לְקַפֵּץ בֵּין הָעֵצִים. רוֹעִי גַּם רָאָה אֶת עֲצֵי הַבָּאוֹבָּב. אֵלֶּה עֲצִים עֲנָקִיִּים וְעָבִים מְאוֹד. הֵם נִרְאִים כְּאִלּוּ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלָּהֶם צָמְחוּ לְמַעְלָה. זֶה הָיָה מַרְאֶה מַדְהִים.

בְּמָדָגַסְקָר, רוֹעִי רָאָה שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים בְּפַשְׁטוּת רַבָּה. הוּא רָאָה יְלָדִים שֶׁעוֹזְרִים לַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם בַּעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. זֶה גָּרַם לוֹ לַחְשֹׁב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ. הוּא הֵבִין כַּמָּה הוּא בַּר-מַזָּל.

מַסָּע לְאֶרֶץ הַקֶּרַח

הַהַרְפַּתְקָה הַבָּאָה שֶׁל רוֹעִי הָיְתָה קָרָה מְאוֹד. הוּא הִפְלִיג בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה עַד לְאַנְטַארְקְטִיקָה. זוֹהִי הַיַּבֶּשֶׁת הֲכִי קָרָה בָּעוֹלָם. הַכֹּל שָׁם לָבָן וְנוֹצֵץ. הָרִים שְׁלֵמִים עֲשׂוּיִים מִקֶּרַח. אֵין שָׁם עֵצִים אוֹ פְּרָחִים. רַק שֶׁקֶט גָּדוֹל וְנוֹף לָבָן וְאֵינְסוֹפִי. זֶה הִרְגִּישׁ כְּמוֹ לְבַקֵּר בְּכוֹכַב אַחֵר.

וּמִי גָּר שָׁם? הַפִּינְגְּוִינִים! רוֹעִי רָאָה הֲמוֹן פִּינְגְּוִינִים. הֵם הָלְכוּ בְּצוּרָה מַצְחִיקָה, מִצַּד לְצַד. הֵם נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵם לוֹבְשִׁים חֲלִיפוֹת שְׁחֹרוֹת-לְבָנוֹת. זֶה הָיָה מַרְגֵּשׁ לִרְאוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מֵהֶם בַּבַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם.

לִלְמֹד דְּבָרִים חֲדָשִׁים כָּל הַזְּמַן

רוֹעִי לֹא רַק רוֹאֶה נוֹפִים יָפִים. הוּא גַּם לוֹמֵד הַרְבֵּה מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ. בְּאַרְצוֹת רְחוֹקוֹת, הוּא לָן לִפְעָמִים בְּאֹהָלִים עֲגֻלִּים שֶׁנִּקְרָאִים יוּרְטוֹת. הוּא אָכַל מַאֲכָלִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא טָעַם. הוּא לָמַד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה דְּרָכִים שׁוֹנוֹת לִחְיוֹת. הוּא גִּלָּה שֶׁגַּם אִם לְאָדָם אֵין הַרְבֵּה חֲפָצִים, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר מְאוֹד.

לִפְעָמִים רוֹעִי מִתְגַּעְגֵּעַ לַמִּשְׁפָּחָה וְלַחֲבֵרִים בָּאָרֶץ. אֲבָל אָז הוּא נִזְכָּר בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים שֶׁהוּא רוֹאֶה וְחוֹוֶה. הַמַּסָּע שֶׁלּוֹ עוֹד לֹא נִגְמַר. מִי יוֹדֵעַ לְאָן עוֹד יַגִּיעַ רוֹעִי בַּהַרְפַּתְקָה הַבָּאָה שֶׁלּוֹ?