הָיֹה הָיָה צִיּוּר גָּדוֹל וְיָפֶה. לֹא סְתָם צִיּוּר, אֶלָּא דִּיּוֹקָן. דִּיּוֹקָן הוּא כְּמוֹ תְּמוּנָה שֶׁל פַּרְצוּף, רַק שֶׁצַּיָּר מְצַיֵּר אוֹתָהּ עִם צְבָעִים וּמִכְחוֹל. בַּצִּיּוּר הַזֶּה הָיְתָה אִשָּׁה בְּשֵׁם אֱלִיזַבֶּת. הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלָה מְיֻחֶדֶת וְצִבְעוֹנִית, כְּמוֹ בְּגָדִים שֶׁל נְסִיכָה מֵאַרְצוֹת רְחוֹקוֹת. הַצִּיּוּר הָיָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל, כִּמְעַט כְּמוֹ דֶּלֶת!

מִי הָיָה הַצַּיָּר הַקַּסָּם?

אֶת הַצִּיּוּר הַמַּדְהִים הַזֶּה צִיֵּר אִישׁ בְּשֵׁם גּוּסְטָב קְלִימְט. גּוּסְטָב הָיָה צַיָּר מְפֻרְסָם מְאוֹד, שֶׁחַי לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים. הוּא אָהַב מְאוֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְבָעִים נוֹצְצִים, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעָלִים דַּקִּים שֶׁל זָהָב אֲמִתִּי בַּצִּיּוּרִים שֶׁלּוֹ. הַצִּיּוּרִים שֶׁלּוֹ נִרְאוּ כְּמוֹ תַּכְשִׁיטִים גְּדוֹלִים וְיָפִים. כְּשֶׁהוּא צִיֵּר אֶת אֱלִיזַבֶּת, הוּא רָצָה שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ כַּמָּה הִיא מְיֻחֶדֶת.

הַמַּסָּע הָאָרֹךְ שֶׁל הַצִּיּוּר

לַצִּיּוּר הַזֶּה הָיָה סִפּוּר מַמָּשׁ מְעַנְיֵן. אַחֲרֵי שֶׁגּוּסְטָב סִיֵּם לְצַיֵּר אוֹתוֹ, הוּא הָיָה שַׁיָּךְ לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אֱלִיזַבֶּת. אֲבָל אָז, הִגִּיעָה תְּקוּפָה קָשָׁה בָּעוֹלָם. הָיוּ אֲנָשִׁים לֹא טוֹבִים שֶׁלָּקְחוּ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ שַׁיָּכִים לָהֶם, וּבֵינֵיהֶם גַּם אֶת הַצִּיּוּר הַיָּקָר. זֶה כְּמוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ בַּגַּן יִקַּח צַעֲצוּעַ אָהוּב בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת. הַצִּיּוּר הָיָה בְּסַכָּנָה, וְכִמְעַט שֶׁנֶּהֱרַס.

אַךְ לַסִּפּוּר הַזֶּה יֵשׁ סוֹף טוֹב! אַחֲרֵי שֶׁהַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה נִגְמְרָה, אֲנָשִׁים טוֹבִים עָבְדוּ קָשֶׁה כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּלְקְחוּ. הֵם מָצְאוּ אֶת הַצִּיּוּר וְהֶחְזִירוּ אוֹתוֹ לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. הַצִּיּוּר נִצַּל וְחָזַר הַבַּיְתָה, בָּרִיא וְשָׁלֵם.

חָבֵר אֲמִתִּי שֶׁל תְּמוּנָה

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, אִישׁ חָשׁוּב בְּשֵׁם לֵאוֹנַרְד לָאוּדֶר קָנָה אֶת הַצִּיּוּר. לֵאוֹנַרְד לֹא הָיָה סְתָם אִישׁ עָשִׁיר. הוּא מַמָּשׁ אָהַב אָמָּנוּת. הוּא אָהַב אֶת הַצִּיּוּר שֶׁל אֱלִיזַבֶּת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא תָּלָה אוֹתוֹ בְּחֶדֶר הָאֹכֶל שֶׁלּוֹ. כָּל יוֹם, כְּשֶׁהוּא אָכַל אֲרוּחַת בֹּקֶר אוֹ עֶרֶב, הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיּוּר וְחִיֵּךְ. הַצִּיּוּר הָיָה כְּמוֹ חָבֵר טוֹב שֶׁגָּר אִתּוֹ בַּבַּיִת. זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם תּוֹלִים עַל הַמְּקָרֵר צִיּוּר שֶׁאַתֶּם מַמָּשׁ גֵּאִים בּוֹ, וְכָל פַּעַם שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתוֹ, הַלֵּב שֶׁלָּכֶם שָׂמֵחַ. לֵאוֹנַרְד הָיָה גַּם אִישׁ טוֹב שֶׁעָזַר לַהֲמוֹן אֲנָשִׁים.

הַמְּכִירָה הַגְּדוֹלָה בָּעוֹלָם

לֵאוֹנַרְד חַי חַיִּים אֲרֻכִּים וּמְלֵאִים, וְכַאֲשֶׁר הוּא כְּבָר לֹא הָיָה אִתָּנוּ, הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ הֶחְלִיטָה לִמְכֹּר אֶת הַצִּיּוּר, כְּדֵי שֶׁעוֹד אֲנָשִׁים יוּכְלוּ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. הֵם עָרְכוּ מְכִירָה פֻּמְבִּית. זוֹ מְכִירָה מְיֻחֶדֶת שֶׁבָּהּ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת הַצִּיּוּר, מַכְרִיז כַּמָּה כֶּסֶף הוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם. זֶה קְצָת כְּמוֹ מִשְׂחָק שֶׁבּוֹ מִי שֶׁמַּצִּיעַ אֶת הַמְּחִיר הֲכִי גָּבוֹהַּ, זוֹכֶה. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים רָצוּ אֶת הַצִּIוּר הַיָּפֶה, וְהֵם הִצִּיעוּ עוֹד וְעוֹד כֶּסֶף.

בַּסּוֹף, הַצִּיּוּר נִמְכַּר בְּסַכּוּם עָצוּם שֶׁקָּשֶׁה אֲפִלּוּ לְדַמְיֵן! זֶה יוֹתֵר כֶּסֶף מִכָּל הַצַּעֲצוּעִים בְּחֲנוּת צַעֲצוּעִים עֲנָקִית. זֶה הָפַךְ אוֹתוֹ לְאֶחָד הַצִּיּוּרִים הֲכִי יְקָרִים שֶׁנִּמְכְּרוּ אֵי פַּעַם. מִי שֶׁקָּנָה אֶת הַצִּיּוּר רָצָה לְהִשָּׁאֵר בְּסוֹד, אֲבָל אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הִגִּיעַ לְבַיִת חָדָשׁ שֶׁבּוֹ יִשְׁמְרוּ עָלָיו וְיֹאהֲבוּ אוֹתוֹ מְאוֹד. וְכָךְ, הַצִּיּוּר שֶׁל אֱלִיזַבֶּת מַמְשִׁיךְ אֶת הַמַּסָּע הַמֻּפְלָא שֶׁלּוֹ.