הַר שֶׁיָּשַׁן הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה וּמְיֻחֶדֶת שֶׁנִּקְרֵאת אֶתְיוֹפְּיָה, יֵשׁ הַר גָּבוֹהַּ. הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הוּא הַיְילִי גּוּבִּי. הַר הַגַּעַשׁ הַזֶּה הָיָה כְּמוֹ דֹּב גָּדוֹל בִּשְׁנַת הַחֹרֶף שֶׁלּוֹ. הוּא יָשַׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה מְאוֹד. הוּא יָשַׁן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן, שֶׁאֲפִלּוּ סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁלָּכֶם לֹא זָכְרוּ אוֹתוֹ עֵר. הוּא יָשַׁן יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אֶלֶף שָׁנִים! זֶה הֲמוֹן הֲמוֹן יְמֵי הֻלֶּדֶת.

רַעַשׁ גָּדוֹל וְעָנָן בַּשָּׁמַיִם

וְאָז, יוֹם אֶחָד, הַר הַגַּעַשׁ הֶחְלִיט לְהִתְעוֹרֵר. זֶה הִתְחִיל בְּרַעַשׁ חָזָק. הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ קָרוֹב שָׁמְעוּ בּוּם גָּדוֹל. זֶה הָיָה קְצָת כְּמוֹ רַעַם חָזָק בְּיוֹם סוֹעֵר. אַחֲרֵי הָרַעַשׁ, הַר הַגַּעַשׁ הִתְחִיל לְהוֹצִיא עָשָׁן. הֶעָשָׁן עָלָה גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ לַשָּׁמַיִם. הוּא יָצַר עָנָן אָפֹר וְעָנָק. הֶעָנָן הָיָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל, כְּמוֹ מִגְדָּל שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַמְּטוֹסִים.

מָה זֶה בִּכְלָל הַר גַּעַשׁ?

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים, מָה זֶה הַר גַּעַשׁ? דַּמְיְנוּ שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ הוּא כְּמוֹ תַּפּוּחַ. לַתַּפּוּחַ יֵשׁ קְלִפָּה, וּבִפְנִים הוּא חַם וְנוֹזְלִי. לִפְעָמִים, הַחֹם שֶׁבִּפְנִים צָרִיךְ לָצֵאת הַחוּצָה. הַר גַּעַשׁ הוּא כְּמוֹ פֶּתַח קָטָן בַּקְּלִפָּה. דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַזֶּה, כָּל הֶעָשָׁן וְהָאֵפֶר יְכוֹלִים לָצֵאת. זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְעַטְּשִׁים כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מַדְגְּדֵג לָנוּ בָּאַף. כַּדּוּר הָאָרֶץ כְּאִלּוּ "מִתְעַטֵּשׁ" דֶּרֶךְ הַר הַגַּעַשׁ.

הָאֵפֶר טָס רָחוֹק רָחוֹק

מֵהַר הַגַּעַשׁ יָצָא הַרְבֵּה אֵפֶר. זֶה לֹא כְּמוֹ הָאֵפֶר מֵהַמְּדוּרָה בְּלַ"ג בָּעֹמֶר. זֶה אֵפֶר מְיֻחָד, שֶׁנִּקְרָא אֵפֶר וֻלְקָנִי. הוּא קָטָן מְאוֹד, כְּמוֹ גַּרְגִּירֵי חוֹל. הָרוּחַ הֶחֱזִיקָה אֶת הָאֵפֶר הַקָּטָן וְהֵעִיפָה אוֹתוֹ רָחוֹק מְאוֹד. הוּא טָס מֵעַל הַיָּם וְהֶהָרִים. הוּא הִגִּיעַ לְאַרְצוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁנִּמְצָאוֹת מַמָּשׁ רָחוֹק מֵאֶתְיוֹפְּיָה. זֶה מַרְאֶה כַּמָּה כֹּחַ יֵשׁ לַטֶּבַע.

עוֹזְרִים לַחַיּוֹת וְלוֹמְדִים דְּבָרִים חֲדָשִׁים

לְיַד הַר הַגַּעַשׁ גָּרִים אֲנָשִׁים שֶׁמְּגַדְּלִים כְּבָשִׂים וְעִזִּים. הָאֵפֶר שֶׁיָּרַד כִּסָּה אֶת הַדֶּשֶׁא. עַכְשָׁיו לַחַיּוֹת קְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה לִמְצֹא אֹכֶל. אֲבָל הָאֲנָשִׁים טוֹבִים עוֹזְרִים זֶה לָזֶה. הֵם דּוֹאֲגִים לַחַיּוֹת וּמוֹצְאִים לָהֶן מְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים עִם עֵשֶׂב טָרִי. הַדָּבָר הַחָשׁוּב הוּא שֶׁכֻּלָּם בְּטוּחִים. בֵּינְתַיִם, יֵשׁ אֲנָשִׁים חֲכָמִים שֶׁנִּקְרָאִים מַדְּעָנִים. הֵם מְאוֹד מִתְרַגְּשִׁים. הֵם לוֹמְדִים הֲמוֹן עַל הַר הַגַּעַשׁ הַזֶּה. הֵם מְצַלְּמִים תְּמוּנוֹת וּבוֹדְקִים אֶת הָאֵפֶר. זֶה עוֹזֵר לָהֶם לְהָבִין אֵיךְ כַּדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ עוֹבֵד. כָּל פַּעַם שֶׁהַר גַּעַשׁ מִתְפָּרֵץ, הֵם לוֹמְדִים מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. עַכְשָׁיו, הַר הַגַּעַשׁ שׁוּב נִרְגַּע וְחָזַר לִהְיוֹת שָׁקֵט.