מִי זֶה סַבָּא אֶד הַנֶּחְמָד?

בְּעִיר שְׁקֵטָה בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁנִּקְרֵאת אָמֶרִיקָה, חַי סַבָּא חָמוּד בְּשֵׁם אֶד. סַבָּא אֶד הוּא בֶּן שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה. זֶה הַרְבֵּה מְאוֹד יְמֵי הֻלֶּדֶת! כְּמוֹ סַבָּא רַבָּא שֶׁלָּכֶם, אוֹ אֲפִלּוּ יוֹתֵר. לַמְרוֹת גִּילוֹ הַמְּבֻגָּר, סַבָּא אֶד קָם כָּל בֹּקֶר וְהָלַךְ לַעֲבוֹדָה בַּחֲנוּת הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ סוּפֶּרְמַרְקֶט. הוּא הָיָה קֻפַּאי. זֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא יָשַׁב לְיַד הַקֻּפָּה, הֶעֱבִיר אֶת הַמּוּצָרִים שֶׁל הָאֲנָשִׁים, וְעָזַר לָהֶם לְשַׁלֵּם. הוּא תָּמִיד חִיֵּךְ לְכֻלָּם וְאָמַר מִלָּה טוֹבָה. לָמָּה הוּא עָבַד? סַבָּא אֶד אָהַב מְאוֹד לְדַבֵּר עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לַחֲנוּת. זֶה עָזַר לוֹ לֹא לִהְיוֹת עָצוּב וּבּוֹדֵד, בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה, שֶׁהָיְתָה אִתּוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. הָעֲבוֹדָה נָתְנָה לוֹ סֵדֶר יוֹם וְהִזְדַּמְּנוּת לִפְגֹּשׁ חֲבֵרִים חֲדָשִׁים.

הַמִּפְגָּשׁ הַמְּיֻחָד בֵּין הַמַּדָּפִים

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁסַּבָּא אֶד סִדֵּר שַׂקִּיּוֹת לְאַחַת הַלָּקוֹחוֹת, הִגִּיעַ לַקֻּפָּה שֶׁלּוֹ בָּחוּר צָעִיר וְחַיְכָן בְּשֵׁם סֶם. סֶם, שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה אַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת אוֹסְטְרַלְיָה, אוֹהֵב מְאוֹד לַעֲשׂוֹת סִרְטוֹנִים קְצָרִים וּמְעַנְיְנִים בַּטֶּלֶפוֹן הֶחָכָם שֶׁלּוֹ. הוּא מַעֲלֶה אוֹתָם לָאִינְטֶרְנֶט, לְאַפְּלִיקַצְיָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ טִיקְטוֹק. לְסֶם יֵשׁ הֲמוֹן עוֹקְבִים – אֵלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים לִרְאוֹת אֶת הַסִּרְטוֹנִים שֶׁלּוֹ. זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁלְּכָל הַיְּלָדִים בְּכָל בֵּית הַסֵּפֶר יֵשׁ הַרְבֵּה חֲבֵרִים. כְּשֶׁסֶּם רָאָה אֶת סַבָּא אֶד עוֹבֵד כָּל כָּךְ קָשֶׁה וּבְכָל זֹאת מְחַיֵּךְ לְכֻלָּם, לִבּוֹ הִתְמַלֵּא הַעֲרָכָה. הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר אִתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת לָמָּה הוּא עֲדַיִן עוֹבֵד בְּגִיל כָּזֶה. סַבָּא אֶד סִפֵּר לוֹ בְּכֵנוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ אֶת הַכֶּסֶף כְּדֵי לְשַׁלֵּם חֶשְׁבּוֹנוֹת, וְגַם כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַטָּרָה.

הַסִּרְטוֹן שֶׁנָּגַע בְּמִילְיוֹנֵי לְבָבוֹת

סֶם בִּקֵּשׁ רְשׁוּת וְצִלֵּם סִרְטוֹן קָצָר שֶׁל סַבָּא אֶד. הוּא לֹא צִלֵּם שׁוּם דָּבָר מֵבִיךְ. הוּא רַק הֶרְאָה אֶת הַסַּבָּא הֶחָרוּץ וְהַנֶּחְמָד בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה. הוּא שָׁלַח אֶת הַסִּרְטוֹן לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בַּטִּיקְטוֹק. וְאָז קָרָה קֶסֶם אֲמִתִּי, קֶסֶם שֶׁל טוֹב לֵב. הַסִּרְטוֹן הָיָה כְּמוֹ כַּדּוּר שֶׁלֶג קָטָן שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמִדְרוֹן שֶׁל הַר, וְכַמָּה שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל יוֹתֵר, הוּא אוֹסֵף עוֹד וְעוֹד שֶׁלֶג וְנִהְיֶה עֲנָק. כָּךְ גַּם הַסִּרְטוֹן. עוֹד וְעוֹד אֲנָשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ, אָהֲבוּ אוֹתוֹ, וְשִׁתְּפוּ אוֹתוֹ עִם חַבְרֵיהֶם. מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם רָאוּ אֶת סַבָּא אֶד. לִבָּם יָצָא אֵלָיו. הֵם רָאוּ אִישׁ טוֹב וְיָקָר שֶׁמְּיַצֵּג אֶת כָּל הַסַּבּוֹת וְהַסַּבָּאִים שֶׁלָּנוּ, וְהֵם רָצוּ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ.

כֻּלָּם רוֹצִים לָתֵת מַתָּנָה

סֶם, שֶׁרָאָה אֶת כָּל הָאַהֲבָה הַזֹּאת, הִרְגִּישׁ שֶׁחַיָּבִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ. הוּא אָמַר לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בָּאִינְטֶרְנֶט: "בּוֹאוּ נַפְתִּיעַ אֶת סַבָּא אֶד! בּוֹאוּ נַרְאֶה לוֹ שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ!". הוּא פָּתַח 'קֻפַּת חִסָּכוֹן' מְיֻחֶדֶת בָּאִינְטֶרְנֶט וְהִצִּיעַ שֶׁכָּל אֶחָד שֶׁרוֹצֶה, יִתֵּן מַתָּנָה קְטַנָּה שֶׁל כֶּסֶף. זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁבְּיוֹם הֻלֶּדֶת בַּגַּן, כָּל הַיְּלָדִים שָׂמִים מַטְבֵּעַ אֶחָד בְּקֻפָּה כְּדֵי לִקְנוֹת מַתָּנָה גְּדוֹלָה וּמְשֻׁתֶּפֶת. אַף אֶחָד לֹא הָיָה צָרִיךְ לָתֵת הַרְבֵּה. אֲבָל כְּשֶׁהֲמוֹן הֲמוֹן אֲנָשִׁים נוֹתְנִים מְעַט, זֶה נִהְיֶה הֲמוֹן! הַמַּתָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת הִצְטַבְּרוּ וְהִצְטַבְּרוּ, עַד שֶׁנֶּאֱסַף סְכוּם כֶּסֶף דִּמְיוֹנִי, כְּמוֹ בָּאַגָּדוֹת.

הַהַפְתָּעָה הַגְּדוֹלָה וְהַדְּמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים, סֶם חָזַר לַחֲנוּת. הַפַּעַם הוּא לֹא בָּא לִקְנוֹת חָלָב. הוּא הֵבִיא אִתּוֹ צֶ'ק גָּדוֹל, כְּמוֹ דַּף עֲנָק שֶׁכָּתוּב עָלָיו סְכוּם הַכֶּסֶף הָעָצוּם שֶׁנֶּאֱסַף. סַבָּא אֶד עָמַד בַּקֻּפָּה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, וּפִתְאוֹם רָאָה אֶת סֶם עִם הַמַּתָּנָה הַמְּיֻחֶדֶת. הוּא הָיָה מֻפְתָּע כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָדַע מָה לוֹמַר. עֵינָיו הִתְמַלְּאוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁל הִתְרַגְּשׁוֹת וְשִׂמְחָה. הוּא קִבֵּל מַתָּנָה גְּדוֹלָה מֵאֲלָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים מִכָּל הָעוֹלָם, שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת בַּטֶּלֶפוֹן וְהֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹב. "זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ חֲלוֹם," הוּא אָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד. הוּא חִבֵּק אֶת סֶם וְהוֹדָה לוֹ וּלְכָל הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים.

מָה עוֹשִׂים עִם מַתָּנָה שֶׁל חֲלוֹם?

עַכְשָׁו, בִּזְכוּת הַלֵּב הַטּוֹב שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים, סַבָּא אֶד לֹא צָרִיךְ לִדְאֹג לְכֶסֶף יוֹתֵר. הוּא יָכוֹל סוֹף סוֹף לָנוּחַ, לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹהֵב וְלִבְלוֹת עִם הַמִּשְׁפָּחָה. הוּא סִפֵּר שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הוּא לִנְסֹעַ לְבַקֵּר אֶת אָחִיו, שֶׁגַּם הוּא כְּבָר מְבֻגָּר. הוּא גַּם חָלוּם לַחְזֹר לְשַׂחֵק גּוֹלְף, מִשְׂחָק שֶׁהוּא מְאוֹד אוֹהֵב וְשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ זְמַן אוֹ כֹּחַ לְשַׂחֵק בּוֹ. הַסִּפּוּר שֶׁל סַבָּא אֶד וְסֶם מַרְאֶה לָנוּ שֶׁמַּעֲשִׂים קְטַנִּים שֶׁל טוֹב לֵב יְכוֹלִים לִצְמֹחַ וְלִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ עָצוּם. אֲפִלּוּ חִיּוּךְ קָטָן אוֹ מִלָּה טוֹבָה לְאָדָם זָקֵן בָּרְחוֹב, יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הַיּוֹם שֶׁלּוֹ.