הַטַּבָּעוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ

בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּשֵׁם בְּאֵר שֶׁבַע, גָּרָה אִשָּׁה נֶחְמָדָה. קָרְאוּ לָהּ לִיאֵל. לְלִיאֵל הָיוּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת מְיֻחָדוֹת. הֵן הָיוּ יְקָרוֹת מְאֹד. הָיְתָה עֲלֵיהֶן אֶבֶן קְטַנָּה וּמַבְרִיקָה שֶׁנִּקְרֵאת יַהֲלוֹם. הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ חֲשׁוּבוֹת לְלִיאֵל, כְּמוֹ הַצַּעֲצוּעַ הָאָהוּב עֲלֵיכֶם.

יוֹם אֶחָד, לִיאֵל נִקְּתָה אֶת הַבַּיִת. הִיא אָסְפָה אֶת כָּל הָאַשְׁפָּה לְשַׂקִּית. בְּלִי לָשִׂים לֵב, גַּם הַטַּבָּעוֹת הַיְּקָרוֹת נִכְנְסוּ לַשַּׂקִּית. זֶה קָרָה בְּטָעוּת. לִיאֵל זָרְקָה אֶת הַשַּׂקִּית לַפַּח הַגָּדוֹל שֶׁבָּרְחוֹב. הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהָאוֹצָר הַקָּטָן שֶׁלָּהּ נִמְצָא בִּפְנִים.

לִיאֵל מְגַלָּה אֶת הַטָּעוּת

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת, לִיאֵל חִפְּשָׂה אֶת הַטַּבָּעוֹת שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא מָצְאָה אוֹתָן. פִּתְאוֹם הִיא נִזְכְּרָה! הַטַּבָּעוֹת הָיוּ בְּשַׂקִּית הָאַשְׁפָּה. לִבָּהּ דָּפַק מַהֵר מְאֹד. הִיא דָּאֲגָה מְאֹד. זֶה כְּמוֹ לְאַבֵּד חֵלֶק חָשׁוּב מִמִּשְׂחַק פַּאזֶל גָּדוֹל.

מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁמִּתְבַּלְבְּלִים אוֹ דּוֹאֲגִים? מְבַקְּשִׁים עֶזְרָה מִמְּבֻגָּר. לִיאֵל יָדְעָה שֶׁהִיא צְרִיכָה עֶזְרָה. הִיא מִהֲרָה לְהִתְקַשֵּׁר לַעִירִיָּה. עִירִיָּה זֶה מָקוֹם שֶׁעוֹזֵר לְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים בָּעִיר.

קְבוּצַת הַגִּבּוֹרִים יוֹצֵאת לַדֶּרֶךְ

בָּעִירִיָּה עָנוּ לָהּ אֲנָשִׁים טוֹבִים. הֵם הִקְשִׁיבוּ לַסִּפּוּר שֶׁל לִיאֵל. הֵם הֵבִינוּ שֶׁהִיא צְרִיכָה עֶזְרָה דְּחוּפָה. הֵם הִתְחִילוּ לַעֲבֹד בִּמְהִירוּת, כְּמוֹ קְבוּצַת גִּבּוֹרֵי-עָל. הֵם בָּדְקוּ אֵיזוֹ מַשָּׂאִית אַשְׁפָּה אָסְפָה אֶת הָאַשְׁפָּה מֵהָרְחוֹב שֶׁל לִיאֵל. הֵם גִּלּוּ מִי הַנַּהָג וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמַּשָּׂאִית הָיְתָה שָׁם. הַכֹּל נִרְשַׁם בַּמַּחְשֵׁב.

הַמַּשָּׂאִית כְּבָר נָסְעָה לְמָקוֹם רָחוֹק שֶׁנִּקְרָא "דּוּדָאִים". זֶה מִפְעָל עֲנָק שֶׁמְּמַיֵּן אַשְׁפָּה וְעוֹשֶׂה מִחְזוּר. הָאֲנָשִׁים בָּעִירִיָּה הִתְקַשְּׁרוּ מַהֵר לַמְּנַהֲלִים בְּ"דּוּדָאִים". הֵם אָמְרוּ לָהֶם: "עִצְרוּ הַכֹּל! יֵשׁ מַטְמוֹן חָשׁוּב בְּאַחַת הַמַּשָּׂאִיּוֹת!"

הַחִפּוּשׂ הַגָּדוֹל

כְּשֶׁהַמַּשָּׂאִית הַנְּכוֹנָה הִגִּיעָה לַמִּפְעָל, הָעוֹבְדִים חִכּוּ לָהּ. הֵם לָקְחוּ אוֹתָהּ לְמָקוֹם מְיֻחָד, בַּצַּד. הֵם לֹא נָתְנוּ לָאַשְׁפָּה שֶׁבְּתוֹכָהּ לְהִתְעַרְבֵּב עִם שְׁאָר הָאַשְׁפָּה. זֶה הָיָה כְּמוֹ לָשִׂים קֻפְסַת צַעֲצוּעִים חֲשׁוּבָה בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.

לִיאֵל וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ הִגִּיעוּ גַּם הֵם לַמִּפְעָל. כֻּלָּם רָצוּ לַעֲזֹר בַּחִפּוּשׂ. הָעוֹבְדִים שָׁפְכוּ בִּזְהִירוּת אֶת כָּל הָאַשְׁפָּה מֵהַמַּשָּׂאִית עַל הָרִצְפָּה. זֶה נִרְאָה כְּמוֹ הַר עֲנָק שֶׁל שַׂקִּיּוֹת. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְצֹא שְׁתֵּי טַבָּעוֹת קְטַנְטַנּוֹת בְּתוֹךְ כָּל זֶה?

לִיאֵל נָתְנָה לָהֶם רֶמֶז חָשׁוּב. הִיא אָמְרָה: "חַפְּשׂוּ שַׂקִּית בְּצֶבַע וָרֹד. בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּית הָיָה גַּם חִתּוּל שֶׁל תִּינוֹק". זֶה הָיָה רֶמֶז מְצֻיָּן! כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק "חַפֵּשׂ אֶת הַמַּטְמוֹן". כָּל הָעוֹבְדִים וְהַמִּשְׁפָּחָה הִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשַּׂקִּית הַוְּרֻדָּה.

סוֹף טוֹב, הַכֹּל טוֹב

וְאָז, אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה שֶׁל חִפּוּשִׂים, מִישֶׁהוּ צָעַק: "מָצָאתִי!" הֵם מָצְאוּ אֶת הַשַּׂקִּית הַוְּרֻדָּה. הֵם פָּתְחוּ אוֹתָהּ בַּעֲדִינוּת. וּבִפְנִים, עֲטוּפוֹת בִּנְיַר, הָיוּ שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת! הֵן נִצְנְצוּ בָּאוֹר. כֻּלָּם הָיוּ שְׂמֵחִים וְהִתְרַגְּשׁוּ.

לִיאֵל כִּמְעַט בָּכְתָה מֵאֹשֶׁר. הִיא חִבְּקָה אֶת הָעוֹבְדִים וְאָמְרָה לָהֶם תּוֹדָה רַבָּה. "אַתֶּם גִּבּוֹרִים אֲמִתִּיִּים", הִיא אָמְרָה. "לֹא הִכַּרְתֶּם אוֹתִי, וְעָזַרְתֶּם לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. הֶחְזַרְתֶּם לִי לֹא רַק אֶת הַטַּבָּעוֹת, אֶלָּא גַּם אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים טוֹבִים בָּעוֹלָם". הַסִּפּוּר הַזֶּה מַרְאֶה לָנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים עוֹבְדִים יַחַד בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה, הֵם יְכוֹלִים לִפְתֹּר כָּל בְּעָיָה, אֲפִלּוּ לִמְצֹא טַבַּעַת קְטַנָּה בְּהַר גָּדוֹל שֶׁל אַשְׁפָּה.