כולנו זוכרים את הרגע שבו נטע ברזילי צעקה "I'm not your toy" וניצחה באירוויזיון, או את הזכייה ההיסטורית של דנה אינטרנשיונל עם "דיווה". בכל שנה, אנחנו מחכים בציפייה לראות איזה שיר ייצג את ישראל על הבמה הגדולה בעולם. אבל האם אי פעם תהיתם איך השיר הזה נבחר? ובכן, השנה הסיפור הזה הופך להיות אפילו יותר מעניין, עם שינויים דרמטיים שנועדו להפוך את התהליך להוגן ופתוח מתמיד.

מה היה פעם ומה השתנה?

בעבר, בחירת השיר הייתה קשורה באופן הדוק לתוכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא לאירוויזיון", ששודרה ב'קשת'. המשמעות היא שנציגים של חברות ההפקה 'קשת' ו'טדי הפקות' היו חלק מרכזי בוועדה שבחרה את השירים. יוצרים ואנשי מקצוע רבים בתעשיית המוזיקה הרגישו שהמצב הזה יוצר ניגוד עניינים. דמיינו תחרות ציור בבית הספר, שבה חלק מהשופטים הם גם המורים הפרטיים של כמה מהמתמודדים. זה עלול לגרום לתחושה שהתחרות לא לגמרי הוגנת.

כדי לפתור את האתגר הזה, תאגיד השידור 'כאן', שהוא הגוף הציבורי שאחראי על שידור האירוויזיון בישראל, החליט לעצב את התהליך מחדש. המטרה: להבטיח שכל יוצר או יוצרת בישראל, בין אם הם מפורסמים מאוד או בתחילת דרכם, יקבלו הזדמנות שווה. הוועדה הראשונית שתסנן את השירים תורכב עכשיו רק מאנשי מקצוע של התאגיד ומומחים חיצוניים, ללא נציגים של גופים מסחריים כמו 'קשת'. רק בשלב מתקדם יותר, לאחר סינון ראשוני של עשרות שירים, יצטרף נציג אחד של 'קשת' לוועדה המכרעת.

חוקים חדשים למשחק הוגן

כדי להבטיח שההגינות תהיה במרכז, נוספו כמה כללים חדשים ומסקרנים לתקנון התחרות:

האודישן האנונימי

זהו אחד השינויים המגניבים ביותר. כל שיר שיוגש לוועדה חייב להיות אנונימי. כלומר, אסור שקולו של הזמר המקורי או של אחד היוצרים יופיע בהקלטה. אז איך הוועדה תשמע את השיר? היוצרים יכולים להשתמש בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) כדי ליצור קול שישיר את השיר. בדרך זו, חברי הוועדה שופטים אך ורק את איכות השיר – המילים, הלחן והעיבוד – בלי לדעת אם הוא נכתב על ידי יוצר מפורסם או על ידי מישהו שזהו השיר הראשון שלו. זה כמו אודישן "מאחורי מסך", אבל לשירים.

"חוק קרן פלס"

הכלל הזה, שזכה לכינוי "חוק קרן פלס" (למרות שהיא לא קשורה אליו ישירות), קובע שיוצר שהיה שותף בכתיבת השיר שייצג את ישראל בשתי תחרויות האירוויזיון האחרונות ברציפות, לא יוכל להגיש שיר השנה. המטרה היא לרענן את השורות, לעודד גיוון ולתת הזדמנות לכשרונות חדשים לפרוץ קדימה. זה מבטיח שלא נשמע כל הזמן שירים מאותם יוצרים מוכשרים, אלא נגלה קולות חדשים ויצירתיים.

כללים שנשארו

לצד החידושים, ישנם כללים שנותרו בעינם. למשל, כותבי המילים חייבים להיות אזרחי ישראל, והשיר חייב לכלול לפחות שני משפטים בשפה העברית. זו דרך לשמור על הזהות הישראלית של השיר שמייצג אותנו בעולם.

הדרך לבמה באוסטריה 2026

אז איך זה יעבוד בפועל? כל היוצרים בישראל החברים באקו"ם (הארגון ששומר על זכויות היוצרים שלהם) מוזמנים להגיש את השירים שלהם עד סוף ינואר 2026. לאחר מכן, הוועדה המקצועית הראשונה תאזין לכל השירים שהוגשו באופן אנונימי ותבחר מתוכם עד 40 שירים שיעלו לשלב הבא. השירים האלה יועברו לוועדה המכרעת, שבה יישבו אנשי מקצוע, נציג ציבור, ונציג מ'קשת'. הוועדה הזו תבחר את השיר האחד והיחיד שכולנו נקווה שיביא את הגביע הביתה.

השיר הזוכה ייחשף במשדר חגיגי במרץ 2026, ומשם הדרך כבר סלולה לתחרות הגדולה שתתקיים במאי באוסטריה. השינויים האלה מבטיחים שהמסע לבחירת השיר יהיה מרתק, הוגן ומלא בהזדמנויות חדשות. עכשיו נותר רק לחכות ולגלות – איזה שיר יסעיר את אירופה ויהפוך לפסקול של כולנו?