ללמוד מהעבר כדי לבנות עתיד בטוח יותר

תחשבו על פעם שבניתם משהו ממש מגניב מלגו, אבל אז גיליתם שהמגדל לא יציב ונופל. מה עושים? כנראה מפרקים ובונים מחדש, הפעם עם בסיס חזק יותר. לומדים מהטעות כדי שהבנייה הבאה תהיה מוצלחת יותר. באופן דומה, גם ארגונים גדולים, ואפילו צבא, צריכים לפעמים לעצור, להסתכל על מה שקרה, ולחשוב איך אפשר להשתפר.

לאחרונה, אחרי אירועים ביטחוניים קשים ומורכבים, צה"ל החליט לעשות בדיוק את זה. המפקדים הבכירים הבינו שכדי להגן עלינו טוב יותר, צריך לרענן את החשיבה ולוודא שהתוכניות הכי טובות לא נשארות רק על הנייר. ראש אגף המבצעים במטכ"ל, שזה אחד התפקידים הכי חשובים בצבא, האלוף איציק כהן, החליט להוביל מהלך מיוחד: הקמת שני צוותים חדשים שמטרתם היא להפוך את צה"ל לחכם, מהיר ומוכן יותר לכל אתגר.

הבעיה: מחשבה שנתקעת במקום

לפעמים, כשאנחנו רגילים לעשות משהו בדרך מסוימת, קשה לנו לדמיין שאפשר לעשות אותו אחרת. למשל, אם אתם תמיד הולכים לבית הספר באותה הדרך, אולי לא תשימו לב שנפתחה דרך קיצור חדשה. בצבא קוראים לזה 'קיבעון מחשבתי' או 'קונספציה'. זו הנטייה לחשוב שמה שהיה הוא מה שיהיה, ולא לשים לב לסימנים שמראים שהמצב משתנה.

אחת המסקנות מהבדיקות שנערכו על האירועים האחרונים היא שהצבא קצת 'ננעל' על דרך חשיבה מסוימת, ולא היה מספיק פתוח לרעיונות חדשים או לאזהרות מפתיעות. בנוסף, התגלה שלפעמים ניתנו הוראות חשובות מהמפקדים הבכירים, אבל מסיבות שונות, הן לא תמיד בוצעו במלואן על ידי החיילים בשטח, במוצבים ובבסיסים. כדי לפתור את שתי הבעיות האלה, הוקמו הצוותים החדשים.

הכירו את הצוותים החדשים של צה"ל

כדי להתמודד עם האתגרים האלה, הוחלט להביא אנשים חכמים ומנוסים, קצינים במילואים שכבר היו בלב העשייה, כדי שיסתכלו על הדברים בעיניים רעננות. הם חולקו לשני צוותים:

צוות מספר 1: 'נבחרת החשיבה' (צוות החשיבה)

הצוות הזה הוא כמו קבוצת הממציאים של הצבא. הוא מורכב מקצינים במילואים עם ניסיון במגוון תחומים. התפקיד שלהם הוא לאתגר את המחשבה הרגילה. הם ישאלו את השאלות הקשות: "מה אם האויב יפעל בדרך שאנחנו בכלל לא מצפים לה?", "איפה נקודות התורפה שלנו שאנחנו לא רואים?", "איזה פתרון יצירתי עוד לא חשבנו עליו?".

המטרה שלהם היא למצוא את ה'חורים' בתוכניות ההגנה, להציע דרכים חדשות לפעול, ולהניף 'דגלים אדומים' – כלומר, להתריע על סכנות אפשריות לפני שהן קורות. הם בעצם 'הפרקליט של השטן' של הצבא, שתפקידו לוודא שלא מפספסים שום פרט חשוב.

צוות מספר 2: 'הבודקים בשטח' (צוות הבקרה)

גם התוכנית הכי גאונית בעולם לא שווה כלום אם לא מבצעים אותה כמו שצריך. תחשבו שהמורה נתנה הוראות מדויקות לפרויקט, אבל חלק מהתלמידים לא הקשיבו או שכחו פרטים. התוצאה לא תהיה טובה. התפקיד של 'צוות הבקרה' הוא לוודא שזה לא יקרה בצבא.

חברי הצוות הזה יסתובבו הרבה בשטח – בבסיסים ובמוצבים לאורך הגבולות. הם ידברו עם החיילים והמפקדים ויוודאו שההוראות והפקודות שמגיעות מהמטה הכללי (המטכ"ל) מובנות ומיושמות בדיוק כפי שתוכנן. הם יבדקו אם יש פערים בין התכנון לביצוע, ויעזרו לגשר עליהם. הם בעצם העיניים והאוזניים של המפקדים הבכירים, שמוודאים שהמכונה הגדולה שנקראת צה"ל עובדת בצורה מתואמת וחלקה, מהדרג הכי גבוה ועד אחרון החיילים.

למה זה חשוב לכולנו?

המהלך הזה הוא לא רק עניין פנימי של הצבא. כשהצבא לומד ומשתפר, זה אומר שכולנו יכולים להרגיש בטוחים יותר. זה מראה על אחריות ועל רצון אמיתי להגן על אזרחי המדינה בצורה הטובה ביותר. היכולת להודות בטעויות, ללמוד מהן ולפעול כדי לתקן, היא סימן לחוזק, לא לחולשה. הצוותים החדשים האלה הם הדרך של צה"ל להבטיח שהוא תמיד יהיה צעד אחד לפני האתגרים הבאים, מוכן ודרוך לשמור על הבית של כולנו.