מדינה צריכה להרגיש בטוחה

בדיוק כמו שאתם רוצים להרגיש בטוחים בבית ובשכונה שלכם, כך גם מדינות רוצות להרגיש בטוחות. לפעמים, מדינות אחרות עושות דברים שגורמים לדאגה. למשל, מדינה בשם איראן מפתחת טכנולוגיות מתקדמות מאוד, וישראל, כמו מדינות אחרות באזור, רוצה לוודא שהטכנולוגיה הזו לא תהווה סכנה. בגלל האתגר הזה, מנהיגי ישראל ומומחי הביטחון שלה התכנסו וחשבו: 'איך נוכל לדעת טוב יותר מה קורה רחוק מאיתנו, ואיך נוכל להגן על עצמנו בצורה הכי חכמה שיש?' התשובה שהם מצאו לא הייתה על הקרקע או בים, אלא גבוה למעלה, בחלל.

'מלחמת הכוכבים' תוצרת ישראל

שר הביטחון של ישראל, ישראל כ"ץ, הכריז על חזון גדול ומרגש: להפוך את ישראל לאחת משלוש המדינות המובילות בעולם בשימוש בחלל להגנה. הוא קרא לזה בחיוך "מלחמת הכוכבים תוצרת כחול לבן". כמובן, הוא לא התכוון לקרבות עם חרבות אור וחלליות כמו בסרטים. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה הכי מתקדמת שיש – לוויינים, חיישנים ומחשבים חכמים – כדי ליצור 'מערכת הגנה חללית'. מערכת כזו יכולה לראות דברים ממרחק עצום, לתקשר במהירות הבזק ולעזור לכוחות הביטחון לקבל החלטות נכונות כדי לשמור על המדינה. זה כמו לקבל כוחות-על של ראייה למרחק ושמיעה למרחק, רק בעזרת מדע וטכנולוגיה.

מי יהיה אחראי? הוויכוח הגדול

כשיש רעיון גדול וחדש, תמיד עולה השאלה מי יהיה אחראי עליו. בצה"ל התפתח ויכוח מעניין בין שני גופים חשובים מאוד: חיל האוויר ואגף המודיעין (אמ"ן).

הצד של המודיעין

באגף המודיעין אמרו: "היי, חלל זה קודם כל מידע! אנחנו המומחים באיסוף מידע, בניתוח תמונות ובהבנת מה שהאויב מתכנן. אם נפריד את החלל מאיתנו, זה יהיה כמו לנסות להרכיב פאזל כשחצי מהחלקים נמצאים בחדר אחר. אנחנו צריכים שהכל יהיה מחובר כדי לתת את התמונה המלאה בזמן אמת".

הצד של חיל האוויר

בחיל האוויר טענו: "רגע, אנחנו אלה שטסים הכי גבוה. אנחנו מפעילים מטוסים, כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות הגנה שמגיעות לקצה האטמוספירה. זה רק טבעי שמה שמעל זה יהיה באחריותנו. בעתיד, ייתכן שנצטרך להגן על הלוויינים שלנו או לפעול בחלל, וזה הכי דומה למה שאנחנו כבר עושים".

הוויכוח הזה הוא כמו דיון בין המוח של המבצע (המודיעין, שאוסף את המידע) לבין הזרועות והרגליים של המבצע (חיל האוויר, שמבצע את הפעולות). הרמטכ"ל, מפקד הצבא, יצטרך להחליט מה הדרך הטובה ביותר לשלב בין שני הכוחות האלה כדי שהמשימה בחלל תצליח.

לוויינים גדולים או נחילים של קטנים?

בעבר, כשחשבו על לוויין, דמיינו משהו ענק, בגודל של אוטובוס, שעולה המון כסף ולקח שנים לבנות. הלוויינים האלה מאוד חזקים ומדויקים. אבל מה קורה אם יש תקלה בלוויין כזה? כל היכולת נעלמת ברגע. היום, יש גישה חדשה ומגניבה שנקראת 'החלל החדש' (New Space). חברות צעירות ונועזות, כמו חברה מפינלנד בשם ICEYE, בונות לוויינים קטנטנים, לפעמים בגודל של מיקרוגל. הם אולי פחות חזקים כל אחד בנפרד, אבל אפשר לשגר עשרות מהם בבת אחת, כמו נחיל של דבורים חכמות.

היתרון בנחיל כזה הוא עצום. ראשית, אם לוויין אחד מתקלקל, יש עוד המון אחרים שממשיכים לעבוד. שנית, מכיוון שיש כל כך הרבה מהם, הם יכולים לכסות שטח גדול יותר ולצלם את אותה נקודה על כדור הארץ בתדירות גבוהה מאוד. זה מאפשר לקבל מידע כמעט בזמן אמת. זה ההבדל בין מצלמת אבטחה אחת ויקרה שמכוונת לרחוב, לבין 50 מצלמות קטנות וזולות שמפוזרות בכל פינה ומראות לך הכל, כל הזמן. ישראל בוחנת עכשיו איך לשלב בין הלוויינים הגדולים והמדויקים שלה לבין הרעיונות החדשים האלה של לוויינים קטנים וזריזים.

העתיד כבר כאן

מפקד כוחות החלל של צבא ארצות הברית, גנרל בשם צ'אנס סלצמן, אמר לאחרונה משהו חשוב: החלל הוא כבר לא רק מקום שתומך בפעולות על כדור הארץ (כמו GPS או תקשורת), אלא הוא זירת פעולה בפני עצמה. בעתיד, הוא אומר, מדינות יצטרכו להיות מסוגלות להגן על הלוויינים שלהן ואולי אפילו יתקיימו 'קרבות' בין לוויינים. לכן, חשוב כל כך שישראל תתכונן, תפתח טכנולוגיות ותכשיר 'לוחמי חלל' – מהנדסים, מדענים ומפעילים שידעו לנווט ולהגן על הנכסים הישראליים בשמיים. המרוץ לחלל הוא לא רק מרוץ טכנולוגי, אלא צעד חשוב כדי להבטיח שהעתיד של כולנו כאן, על הקרקע, יהיה בטוח ושקט יותר.