דמיינו שאתם יושבים בחדר שלכם, קוראים ספר או משחקים במחשב, ופתאום אתם מרגישים רעידה קלה. המיטה זזה קצת, אולי החלונות משמיעים רעש קטן. זה בדיוק מה שהרגישו לאחרונה תושבים בטבריה ובסביבת הכנרת. "כל הבית זז", סיפר אחד מהם. התחושה המוזרה הזו הייתה רעידת אדמה קטנה, בעוצמה של 3.2. זה אולי נשמע כמו מספר גדול, אבל בעולם של רעידות אדמה, זוהי רעידה חלשה יחסית, כזו שרק מזכירה לנו שכדור הארץ שלנו הוא מקום פעיל מאוד, גם עמוק מתחת לרגליים שלנו.

מה זו בעצם רעידת אדמה?

כדי להבין מה קרה, בואו נצא למסע קצר אל בטן האדמה. קליפת כדור הארץ, השכבה שעליה אנחנו חיים, אינה חתיכה אחת שלמה. היא מורכבת ממעין פאזל ענק של חלקים שנקראים לוחות טקטוניים. הלוחות האלה, שגודלם עצום (יש כאלה בגודל של יבשת שלמה!), כל הזמן צפים וזזים לאט-לאט על השכבה שמתחתם, שהיא חמה ונוזלית יותר. רוב הזמן התנועה שלהם חלקה, כמו להחליק שתי קוביות קרח זו על גבי זו, ואנחנו בכלל לא מרגישים אותה.

אבל לפעמים, הקצוות של שני לוחות נתקעים זה בזה. הם מנסים להמשיך לזוז, אבל לא מצליחים. כך, במשך שנים, מצטבר המון לחץ, כמו קפיץ שמותחים אותו עוד ועוד. ברגע מסוים, הלחץ חזק מדי והסלעים נשברים או מחליקים בבת אחת. כל האנרגיה שהצטברה משתחררת בפתאומיות בצורת גלים שמרעידים את האדמה. זוהי רעידת אדמה.

למה זה קורה דווקא בישראל?

אולי תופתעו לגלות, אבל ישראל נמצאת במקום מאוד מיוחד מבחינה גיאולוגית. ממש מתחת לארצנו עובר קו מפגש בין שני לוחות טקטוניים: הלוח האפריקאי והלוח הערבי. קו המפגש הזה נקרא השבר הסורי-אפריקני. זהו סדק ארוך מאוד בקליפת כדור הארץ, שנמתח כל הדרך מאפריקה ועד טורקיה. בקעת הירדן, הכנרת וים המלח נוצרו כולם בגלל התנועה לאורך השבר הזה. מכיוון שאנחנו חיים ממש על קו התפר של הפאזל הענק הזה, אנחנו חווים רעידות אדמה קטנות מדי פעם. למעשה, רעידות קטנטנות קורות כמעט כל יום, אבל הן כל כך חלשות שמכשירים מיוחדים יכולים לגלות אותן, אבל אנחנו לא מרגישים דבר.

איך מודדים את כוחה של רעידה?

כשאנחנו שומעים בחדשות על רעידת אדמה, תמיד מציינים מספר, למשל 3.2. המספר הזה נקרא עוצמה (או מגניטודה) והוא מתאר כמה אנרגיה השתחררה במוקד הרעידה. הסולם הזה הוא קצת טריקי: רעידה בעוצמה 4 היא לא חזקה פי שניים מרעידה בעוצמה 2, אלא חזקה פי 100! רעידות עד עוצמה 3 הן בדרך כלל חלשות מאוד. רעידות בין 4 ל-5 כבר מורגשות היטב ויכולות לגרום לחפצים ליפול מהמדפים. רעידות חזקות באמת, שיכולות לגרום נזק לבניינים, הן בדרך כלל מעל עוצמה 6. הרעידות האחרונות שהורגשו בישראל (באזור טבריה וים המלח) היו כולן מתחת לעוצמה 4, ולכן לא גרמו לשום נזק.

מדענים מקשיבים לדופק של כדור הארץ

ישנם מדענים מיוחדים, שנקראים סייסמולוגים, שכל עבודתם היא לחקור רעידות אדמה. הם עובדים במקומות כמו המכון הגיאולוגי בישראל. יש להם מכשירים רגישים מאוד, סייסמוגרפים, שפרוסים בכל רחבי הארץ ומקשיבים לרעידות הכי קטנות של האדמה, כמו סטטוסקופ של רופא. המידע שהם אוספים עוזר להם להבין טוב יותר את מה שקורה מתחת לאדמה. המידע הזה חשוב גם לגופים כמו פיקוד העורף, שעוזרים לנו להתכונן למקרה שתהיה רעידה חזקה יותר בעתיד.

מה אנחנו יכולים לעשות?

הידע על רעידות אדמה הוא הכוח שלנו. אנחנו לא יכולים למנוע אותן, אבל אנחנו בהחלט יכולים ללמוד איך להתנהג נכון כדי לשמור על עצמנו. הכלל החשוב ביותר הוא: אם אתם בתוך בניין והאדמה רועדת, צאו מהר החוצה אל שטח פתוח, הרחק מבניינים, עצים ועמודי חשמל. אם אי אפשר לצאת, היכנסו מתחת לשולחן כבד או עמדו בפינת החדר והגנו על הראש עם הידיים. חשוב לדבר על זה בבית, עם ההורים והאחים, כדי שכולם ידעו מה לעשות. הידיעה הזו הופכת את הפחד לכוח, ואת חוסר הוודאות לביטחון.