אם הייתם שואלים עד לאחרונה את אילון מאסק, האיש שעומד מאחורי חברת החלל המצליחה SpaceX, מהי המטרה הגדולה ביותר שלו, הוא כנראה היה עונה בלי היסוס: "להקים מושבה על מאדים". במשך שנים, מאסק דיבר על החלום להפוך את האנושות למין רב-כוכבי, וראה במאדים את היעד האולטימטיבי. אבל השבוע, משהו השתנה. מאסק הודיע שהוא משנה את סדר העדיפויות, ולפני מאדים, הוא רוצה להקים "עיר מתפתחת" על הירח, ואפילו טוען שזה יכול לקרות תוך עשר שנים בלבד.

למה פתאום לחזור לירח?

ההחלטה של מאסק נראית מפתיעה, אבל יש מאחוריה היגיון רב. חשבו על זה כמו תכנון טיול גדול: מאדים הוא כמו יבשת רחוקה שצריך חצי שנה להגיע אליה, וחלון ההזדמנויות לצאת למסע כזה נפתח רק פעם בשנתיים וקצת. הירח, לעומת זאת, הוא כמו אי קרוב. אפשר להגיע אליו תוך יומיים-שלושה, וניתן לשגר אליו משימות כמעט כל הזמן. מאסק הסביר שזו הסיבה ש"אנו יכולים לבנות עיר על הירח הרבה יותר מהר מאשר על מאדים". הקמת בסיס על הירח יכולה לשמש כתחנת אימונים, תחנת תדלוק, ומקום שבו נלמד איך לחיות מחוץ לכדור הארץ, לפני שנקפוץ למים העמוקים של המסע למאדים.

אבל יש סיבות נוספות, עמוקות יותר, לשינוי הכיוון. אחת מהן היא התחרות. סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, מפעילה לחץ על SpaceX לעמוד בלוח הזמנים של תוכנית "ארטמיס", שמטרתה להנחית שוב בני אדם על הירח. במקביל, סין מתקדמת בצעדי ענק עם תוכנית חלל משלה, ומצהירה על כוונתה להנחית אסטרונאוטים (טייקונאוטים, בשמם הסיני) על הירח עד שנת 2030. המירוץ הזה הוא לא רק מדעי, אלא גם עניין של יוקרה וכוח עולמי, וארצות הברית לא רוצה להישאר מאחור.

הצד הכלכלי של הכוכבים

סיבה נוספת קשורה לכסף. פרויקט על מאדים הוא יקר להפליא והרווחים ממנו, אם יהיו, יגיעו רק בעתיד הרחוק מאוד. לעומת זאת, פרויקטים על הירח – כמו כריית מינרלים או תיירות חלל – נראים מציאותיים ורווחיים יותר בטווח הקצר. עבור חברה כמו SpaceX, ששוקלת להציע את מניותיה למכירה בבורסה, קל יותר לשכנע משקיעים להשקיע בפרויקט עם תוצאות מהירות יותר.

הכלים למסע: הכירו את ה"סטארשיפ"

כדי להגיע לירח או למאדים, SpaceX מפתחת את החללית העתידנית שלה, ה"סטארשיפ". זו לא סתם חללית, אלא מערכת שיגור ענקית ומורכבת, שנועדה להיות רב-פעמית לחלוטין. הרעיון הוא שהטיל המשגר (שנקרא "סופר הבי") וגם החללית עצמה יוכלו לנחות בחזרה ולהיות מוכנים לשיגור נוסף, מה שיוזיל דרמטית את עלויות הטיסה לחלל.

כרגע, הסטארשיפ עדיין בשלבי ניסוי. היא כבר ביצעה כמה טיסות מרשימות, אבל עדיין יש דרך ארוכה לעבור. כדי שהיא תוכל להנחית בני אדם על הירח, SpaceX צריכה להוכיח שהיא מסוגלת להגיע למסלול סביב כדור הארץ, לתמרן, ואפילו לבצע תדלוק מורכב בחלל – משימה שטרם נעשתה בסדר גודל כזה. כל שלב הוא אתגר הנדסי עצום.

רעיון ישראלי שממריא לחלל

באופן מפתיע, שינוי הכיוון של מאסק העניק רוח גבית לרעיון מבריק של דוקטור ישראלי צעיר בשם שי מונט. מונט וצוותו הגו תוכנית כיצד להפוך חללית סטארשיפ שתנחת על הירח למבנה מגורים שלם. במקום לבנות בסיס מאפס, הם מציעים להשכיב את החללית על צידה ולהסב את מכלי הדלק העצומים שלה למגורים, מעבדות ואפילו חממה לגידול צמחים. הפתרון הזה יכול ליצור בטיסה אחת בלבד חלל מחיה גדול פי שניים מזה של תחנת החלל הבינלאומית כולה! כשאילון מאסק נתקל ברעיון הזה ברשת, הוא הגיב בהתלהבות: "זה יהיה כה נהדר!". התגובה הזו נתנה דחיפה אדירה לפרויקט, שמראה איך יצירתיות יכולה לפתור אתגרים עצומים.

לא לבד במערכה: סין ואירופה מצטרפות

כאמור, ארה"ב היא לא השחקנית היחידה. סין ביצעה לאחרונה ניסוי מוצלח בטיל החדש שלה, "לונג מארץ' 10", המיועד למשימות מאוישות לירח. במקביל, גם צוותים בינלאומיים ממשיכים לעבוד יחד. לאחרונה שוגר צוות חדש לתחנת החלל הבינלאומית, ובו אסטרונאוטים מארה"ב, צרפת ורוסיה. שיתוף הפעולה הזה מזכיר לנו שלמרות התחרויות, חקר החלל הוא עדיין מאמץ אנושי משותף. העשור הקרוב מסתמן כאחד המרתקים ביותר בתולדות חקר החלל, והפעם, נראה שהירח עומד במרכז הבמה.