הכל מתחיל מחברות (ומוסך)

לפני שהיו אייפונים וטאבלטים, ולפני שהמחשב היה בכל בית, היו שני חברים צעירים בקליפורניה, ארצות הברית. לשניהם קראו סטיב. סטיב ווזניאק היה גאון אלקטרוניקה, הוא אהב לבנות דברים מאפס, לחבר חוטים וליצור מכשירים מופלאים. סטיב ג'ובס היה בעל חזון, הוא חלם איך הטכנולוגיה יכולה להיות יפה, פשוטה ושימושית לכולם, לא רק למדענים. הם נפגשו כשהיו נערים והפכו לחברים טובים בזכות האהבה המשותפת שלהם למחשבים, שהיו אז מכונות ענקיות ומסובכות.

באותה תקופה, בשנות ה-70, מחשבים היו דבר נדיר. כדי להשתמש באחד, היית צריך להיות מומחה. אבל ווזניאק וג'ובס היו חלק ממועדון מיוחד שנקרא "מועדון המחשבים הביתי". זה היה כמו חוג שבו חובבי טכנולוגיה נפגשו, הראו זה לזה את ההמצאות שלהם, ושיתפו רעיונות. באחד המפגשים האלה, בשנת 1976, ווזניאק הציג המצאה מדהימה: לוח אם קטן שהיה בעצם מחשב אישי שלם. ג'ובס ראה את הפוטנציאל הגדול והבין שהם יכולים למכור את המחשב הזה לאנשים. כך, ב-1 באפריל 1976, הם הקימו את חברת "אפל מחשבים" במוסך של הוריו של ג'ובס.

המחשב הראשון והתפוח הנגוס

המחשב הראשון שלהם נקרא, בפשטות, "אפל 1". הוא לא נראה כמו המחשבים של היום. זה היה רק לוח מעגלים חשמליים, והקונים היו צריכים לחבר אליו בעצמם מסך ומקלדת. ובכל זאת, זה היה צעד ענק! הם מכרו 200 יחידות, כשווזניאק הרכיב כל אחת מהן בעצמו. כדי לממן את החברה, ג'ובס מכר את המכונית שלו, ווזניאק מכר את המחשבון המשוכלל שלו. הם האמינו ברעיון שלהם בכל ליבם.

למה דווקא "אפל"?

השם נבחר על ידי ג'ובס, שחשב שהוא נשמע ידידותי ופשוט. הוא גם רצה שהחברה שלו תופיע לפני "אטארי", חברת משחקי הווידאו הגדולה של אותה תקופה, בספר הטלפונים. הלוגו הראשון, אגב, לא היה תפוח. זה היה ציור של המדען המפורסם אייזק ניוטון יושב מתחת לעץ תפוחים. רק מאוחר יותר הגיע הלוגו המפורסם של התפוח הנגוס, כדי שלא יבלבלו אותו עם עגבנייה!

המהפכה הגרפית והעכבר

ההצלחה האמיתית הגיעה עם המחשב הבא, "אפל II". הוא כבר היה מחשב שלם בתוך קופסת פלסטיק יפה, עם מקלדת ומסך צבעוני. זה היה אחד המחשבים האישיים הראשונים שנמכרו בהצלחה גדולה והפך את אפל לחברה מצליחה. אבל ג'ובס תמיד רצה יותר. הוא רצה שהשימוש במחשב יהיה קל כמו לשחק משחק.

בביקור מפורסם במרכז מחקר של חברת "זירוקס", ג'ובס ראה משהו ששינה הכל. הוא ראה מחשב שלא השתמשו בו על ידי הקלדת פקודות מסובכות, אלא בעזרת תמונות קטנות על המסך שנקראות אייקונים, ומכשיר קטן עם כפתור שאפשר להזיז כדי להצביע עליהן. כן, הוא ראה את הממשק הגרפי ואת העכבר הראשונים! בזירוקס לא הבינו איזה אוצר יש להם ביד, אבל ג'ובס הבין מיד. הוא ידע שזה העתיד.

אפל לקחה את הרעיונות האלה ושילבה אותם במחשב חדש ומהפכני בשם "מקינטוש", שיצא בשנת 1984. כדי לספר לעולם על המחשב החדש, הם יצרו פרסומת מיוחדת ששודרה בהפסקת הסופרבול, משחק הפוטבול הכי חשוב באמריקה. בפרסומת לא הראו את המחשב בכלל, אלא סיפור על שחרור אנשים משליטה אפורה ומשעממת. המסר היה ברור: המקינטוש בא לשנות את כללי המשחק. וזה בדיוק מה שהוא עשה. פתאום, כל אחד יכול היה להשתמש במחשב בקלות, לצייר, לכתוב ולעצב, בלי ללמוד שפת תכנות.

עליות, ירידות והפתעה גדולה

למרות ההתלהבות, המכירות של המקינטוש לא היו גבוהות מספיק בהתחלה. נוצרו חילוקי דעות בתוך החברה, וסטיב ג'ובס, האיש שהקים את אפל, מצא את עצמו מחוץ לחברה שלו בשנת 1985. זה היה רגע קשה מאוד עבורו ועבור אפל. בלעדיו, החברה התקשתה להמציא דברים חדשים ומלהיבים. היא המשיכה לייצר מחשבים, אבל איבדה את הקסם המיוחד שלה.

ומה קרה לסטיב ג'ובס? הוא לא ויתר. הוא הקים חברת מחשבים חדשה בשם NeXT, וגם קנה חברה קטנה שהפכה לאולפני האנימציה המצליחים בעולם - פיקסאר, שיצרה סרטים אהובים כמו "צעצוע של סיפור" ו"מוצאים את נמו".

בסוף שנות ה-90, חברת אפל הייתה במצב לא טוב. היא עמדה בפני קשיים כלכליים גדולים. מנהלי החברה הבינו שהם צריכים לעשות משהו דרמטי כדי להציל אותה. הם החליטו שהם צריכים להחזיר את האיש שהתחיל הכל. במהלך מפתיע, אפל קנתה את חברת NeXT של ג'ובס, ודרשה ממנו לחזור ולהנהיג את אפל מחדש. ג'ובס חזר לחברה שהקים, והיה מוכן להוביל אותה למהפכה הבאה. אבל זה, כמו שאומרים, כבר סיפור לחלק הבא.