דמיינו תחרות עולמית של המדינות הכי מאושרות. בטח קופצות לכם לראש מדינות שקטות עם הרים מושלגים, אגמים צלולים וערים מסודרות. אבל מה אם נגלה לכם שבמקום גבוה מאוד ברשימה, לפני מדינות כמו ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, נמצאת... ישראל? כן, כן, המדינה הקטנה והרועשת שלנו. זה נשמע קצת מפתיע, נכון? במיוחד כשאנחנו חושבים על החדשות, על המצב הביטחוני ועל האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם. אז איך זה קורה? בואו נצא לחקור.

מה זה בכלל "מדד האושר"?

כדי לפתור את התעלומה, קודם כל צריך להבין מה החוקרים בכלל בודקים. הם לא שואלים אנשים "כמה פעמים צחקת היום?" או "האם אכלת גלידה טעימה?". במקום זאת, הם מבקשים מכל אדם לדמיין סולם עם עשרה שלבים, שבו 10 הוא הציון לחיים הכי טובים שאפשר ו-0 הוא הציון לחיים הכי גרועים. ואז הם שואלים: "באיזה שלב בסולם אתה מרגיש שהחיים שלך נמצאים כרגע?".

זו שאלה על שביעות רצון כללית מהחיים. זה קצת כמו שמורה שואל אתכם בסוף השנה איך הייתה כל השנה בבית הספר. יכול להיות שהיה לכם מבחן קשה במתמטיקה או ריב עם חבר בהפסקה, אבל כשאתם מסתכלים על כל השנה – על הטיולים, החברים, הדברים החדשים שלמדתם – אתם יכולים להרגיש שהייתה לכם שנה מעולה בסך הכל. כך גם בחיים: גם אם יש ימים קשים, אנשים עדיין יכולים להרגיש שהחיים שלהם טובים ובעלי משמעות.

שני מסלולים לפסגת האושר

כשהחוקרים מסתכלים על המדינות שבצמרת, הם מגלים שיש שתי דרכים עיקריות להגיע לשם.

הדרך הראשונה: לסמוך על המערכת

במקום הראשון כבר שנים רבות נמצאת פינלנד. בפינלנד, אנשים מאושרים כי הם מרגישים שהם יכולים לסמוך על "המערכת". כלומר, בתי הספר מצוינים, בתי החולים עובדים נהדר, והם יודעים שאם יצטרכו עזרה, המדינה תדאג להם. זה נותן להם המון שקט וביטחון.

הדרך השנייה: לסמוך אחד על השני

וכאן הסיפור של ישראל הופך למעניין במיוחד. ישראל לא מצטיינת באמון במערכת כמו פינלנד. אבל יש לה משהו אחר, סוד קסם שהופך אותה למיוחדת: הקשרים בין האנשים.

כוח העל הסודי של ישראל: חברים ומשפחה

בדוח האושר התגלה נתון מדהים: צעירים בישראל דיווחו על רמה גבוהה יותר של תמיכה חברתית מכל מדינה אחרת בעולם! מה זה אומר, תמיכה חברתית? זה אומר שיש לך על מי לסמוך. זה הידיעה שאם תיפול, יהיה מי שיעזור לך לקום. זו הידיעה שאם אתה עצוב, יש לך חבר או בן משפחה להתקשר אליו. זו קבוצת הווטסאפ של הכיתה שבה כולם עוזרים עם שיעורי הבית, השכנה שמביאה מרק כשמישהו חולה, או כל המשפחה שנאספת לארוחת שישי.

הקשרים האלה הם כמו רשת ביטחון בלתי נראית. הם נותנים לנו תחושה שאנחנו לא לבד בעולם, שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר – קהילה, צוות, משפחה. לפעמים זה יכול להיות קצת מעייף או רועש כשכולם מתערבים ורוצים לעזור, אבל ברגעים קשים, הרשת הזאת היא מה שמחזיק אותנו חזקים.

אז החיים כאן מושלמים? ממש לא

חשוב להבין: הדירוג הגבוה לא אומר שהחיים בישראל קלים או שאין פה בעיות. להפך. החוקרים רואים בבירור שכאשר קורים אירועים ביטחוניים קשים, מדד האושר בישראל יורד. זה מראה שאנשים עונים בכנות ושהכאב והדאגה הם אמיתיים ומשפיעים על כולם.

אבל מה שכל כך מיוחד, הוא שדווקא בזמנים קשים, כוח-העל שלנו – הקשרים החברתיים – מתגלה במלוא עוצמתו. אנשים מתגייסים לעזור, תומכים אחד בשני, ומראים שאכפת להם. התחושה הזו של "ביחד" עוזרת להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר.

מה אפשר ללמוד מזה לחיים שלנו?

הסיפור של מדד האושר הישראלי מלמד אותנו שיעור חשוב: אושר הוא לא רק כמה כיף לנו או כמה דברים יש לנו. חלק ענק מהאושר שלנו מגיע מהקשרים שלנו עם אנשים אחרים. זה לא רק לקבל עזרה, אלא גם לתת עזרה. זה לא רק שיהיו לך חברים, אלא גם להיות חבר טוב בעצמך.

אז בפעם הבאה שאתם רוצים להרגיש קצת יותר מאושרים, אולי במקום לחפש צעצוע חדש, תתקשרו לסבא וסבתא, תציעו עזרה לחבר שמתקשה במשהו, או פשוט תשבו לדבר עם ההורים שלכם. כי בסופו של דבר, מה שהופך את החיים שלנו לטובים באמת, זה לא המקום שבו אנחנו חיים, אלא האנשים שאיתם אנחנו חולקים את החיים האלה.