קופת החיסכון של העתיד: למי באמת שייך הכסף של הבינה המלאכותית?

האם יצא לכם פעם להשתמש בתוכנה שיודעת לצייר תמונות מדהימות, לתרגם שפות בשנייה או לכתוב סיפורים? התוכנות האלה נקראות בינה מלאכותית (או באנגלית: AI). בשנים האחרונות, חברות טכנולוגיה גדולות כמו גוגל, מיקרוסופט וחברה בשם OpenAI (שהמציאה את התוכנה המפורסמת ChatGPT) מרוויחות המון כסף מהתוכנות האלה. אבל עכשיו, מתפתח בארצות הברית ויכוח מרתק: למי באמת שייך כל הכסף הזה?

איך הרובוט למד לדבר?

כדי להבין את הוויכוח, אנחנו צריכים קודם כל להבין איך הבינה המלאכותית עובדת. תארו לעצמכם ילד קטן שקורא מיליוני ספרים, מאמרים, שיחות והודעות באינטרנט. הוא קורא את מה שאתם כתבתם, את מה שההורים שלכם כתבו, ואת כל מה שאנשים יצרו אי פעם. כך בדיוק המחשבים החכמים למדו להיות כל כך חכמים! הם לא המציאו את הידע בעצמם יש מאין, אלא "שאבו" אותו מכל המידע שאנחנו, בני האדם, יצרנו לאורך השנים.

בגלל שזה המצב, פוליטיקאי אמריקני מוכר בשם ברני סנדרס הציג לאחרונה רעיון מהפכני. הוא אומר: "רגע אחד! אם התוכנות האלה למדו מהמידע של כולנו, אז גם הרווחים צריכים להיות של כולנו!"

קופת החיסכון הענקית

ההצעה של סנדרס נקראת "חוק קרן העושר הלאומית של הבינה המלאכותית". מה זה אומר בעצם? הוא מציע לקחת חלק גדול מהרווחים של חברות הטכנולוגיה הענקיות (בערך חצי מהמניות שלהן), ולהכניס אותם לתוך קופת חיסכון ענקית של המדינה.

כמה ענקית הקופה הזו תהיה? מדובר על קופה שיהיו בה בערך 7 טריליון דולר! המספר הזה כל כך גדול שקשה לדמיין אותו (זה 7 עם 12 אפסים אחריו).

מה יעשו עם כל כך הרבה כסף?

סנדרס מציע שהכסף הזה לא סתם ישכב בקופה. הנה מה שהוא מתכנן לעשות איתו:

1. דמי כיס לכל אזרח: כל אזרח בארצות הברית יקבל מהקופה הזו בערך 1,000 דולר בכל שנה. זה כמו לקבל חלק מההצלחה של הטכנולוגיה ישירות לכיס!
2. עזרה לחברה: שאר הכסף ישמש כדי לבנות בתי חולים טובים יותר, לשפר את בתי הספר ולעזור לאנשים שאין להם איפה לגור.
3. הגנה על עובדים: לפעמים, מחשבים חכמים יכולים לעשות עבודה של בני אדם (זה נקרא אוטומציה). הקופה הזו תעזור לאנשים שאולי יצטרכו ללמוד מקצוע חדש בגלל שהטכנולוגיה השתנתה.

מה אומרים בצד השני?

כמובן שלא כולם מסכימים עם הרעיון הזה. חברות הטכנולוגיה שהמציאו את הבינה המלאכותית עבדו קשה מאוד במשך שנים רבות. הן השקיעו המון כסף, קנו מחשבים יקרים ושילמו למתכנתים הכי חכמים בעולם.

מנהלים בכירים, כמו נשיא חברת מיקרוסופט, בראד סמית', אומרים שזה לא הוגן שהמדינה תיקח להם חצי מהחברה. הם חוששים שאם המדינה תיקח כל כך הרבה מהרווחים, לחברות לא יהיה כוח או רצון להמשיך ולהמציא דברים חדשים שיעזרו לאנושות.

מעניין לדעת שגם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דיבר בעבר באופן חיובי על הרעיון שהמדינה אולי צריכה להחזיק בחלק מהרווחים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. אפילו סם אלטמן, שהוא המנהל של חברת OpenAI, נפגש עם סנדרס והציע בעצמו רעיון שבו לאזרחים יהיה חלק בהצלחה הכלכלית. אבל התוכנית של סנדרס היא הרבה יותר גדולה ונוקשה ממה שהם תכננו.

האם זה קרה פעם במקומות אחרים?

למרות שזה נשמע כמו מדע בדיוני, הרעיון של "קופת חיסכון של המדינה" כבר קיים בעולם, פשוט עם משאבים אחרים:

• בנורבגיה ובאלסקה: המדינות האלו מצאו המון נפט באדמה שלהן. במקום שרק חברה אחת תרוויח, הן הקימו קרן ששומרת את הכסף לכל האזרחים. באלסקה, התושבים ממש מקבלים כסף בכל שנה בזכות זה!
• בישראל: גם לנו יש "קרן עושר לאומית"! כשישראל מצאה גז טבעי בים, הוחלט שחלק מהכסף שהחברות מרוויחות יישמר בקופה מיוחדת כדי לעזור לכלכלה של ישראל בעתיד, ולדורות הבאים (שזה אתם!).

מה יקרה בסוף?

נכון לעכשיו, מדובר רק בהצעת חוק, ומומחים אומרים שהסיכוי שהיא תאושר בדיוק כמו שהיא עכשיו הוא די קטן. יש המון שאלות משפטיות שצריך לפתור, למשל: האם המידע שאנחנו כותבים באינטרנט באמת שייך לנו מבחינה חוקית?

אבל הוויכוח הזה חשוב מאוד. הוא גורם למנהיגים שלנו לחשוב איך אפשר לוודא שהטכנולוגיה המדהימה של העתיד תעזור לכולם, ולא רק למעט אנשים. בינתיים, המדענים והפוליטיקאים ימשיכו לחשוב על פתרונות, ואנחנו נמשיך ליהנות וללמוד מהטכנולוגיות החדשות שמשנות את העולם שלנו לטובה.