האם הייתם נותנים למחשב לעזור לכם להכין שיעורי בית? רובנו כנראה נגיד שכן. זה יכול לחסוך זמן, לעזור לנו למצוא מידע במהירות ואפילו להציע רעיונות שלא חשבנו עליהם. עכשיו, דמיינו שאלה קצת יותר מורכבת: האם הייתם נותנים למחשב לייעץ לראש הממשלה איך לנהל מדינה? בדיוק השאלה הזאת מעסיקה עכשיו את כל שוודיה, והתשובה לה הרבה פחות פשוטה.

הכל התחיל כשראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, סיפר בראיון שהוא משתמש בכלי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT המפורסם, כדי לקבל "חוות דעת שנייה" בנושאים פוליטיים. הוא הסביר שהוא שואל את הצ'אט שאלות כמו "מה מדינות אחרות עשו במצב דומה?" או "האם כדאי לנו לחשוב על פתרון הפוך לגמרי?". לדבריו, הוא לא היחיד, וגם עמיתיו לממשלה נעזרים בכלים דומים. התגובה לא איחרה לבוא, והיא הייתה סוערת.

כלי עזר מודרני או קיצור דרך מסוכן?

הוויכוח שפרץ בשוודיה הוא לא רק על ראש ממשלה אחד. הוא נוגע לעתיד של כולנו, ולשאלה איך אנחנו רוצים שהמנהיגים שלנו יקבלו החלטות שמשפיעות על החיים של מיליוני אנשים. הוויכוח הזה מתחלק לשני צדדים עיקריים.

הצד התומך: העוזר החכם של המאה ה-21

מצד אחד, יש הטוענים ששימוש בבינה מלאכותית הוא פשוט הצעד ההגיוני הבא. בעולם שבו כמויות המידע הן עצומות, מנהיג לא יכול לקרוא כל מאמר, כל מחקר וכל דוח. בינה מלאכותית יכולה לסרוק את כל המידע הזה בשניות, לסכם אותו ולהציג נקודות מבט שונות. זה כמו שיש לך צוות של אלפי עוזרים חכמים שעובדים מסביב לשעון.

תחשבו על זה כמו שימוש במחשבון במבחן במתמטיקה. המחשבון לא "חושב" במקומכם, אבל הוא מבצע את החישובים המורכבים במהירות ומפנה לכם זמן להתרכז בהבנת הבעיה ובמציאת דרך הפתרון. באותו אופן, תומכי השימוש ב-AI טוענים שהיא יכולה לפנות למנהיגים זמן ומשאבים מנטליים כדי שיוכלו להתמקד במה שבאמת חשוב: שיקול דעת, ערכים וקבלת ההחלטה הסופית.

הצד המודאג: "לא בחרנו ב-ChatGPT!"

מצד שני, קמו מתנגדים רבים שהביעו דאגה עמוקה. אחת הטענות המרכזיות, כפי שהתבטאה פרופסורית שוודית בשם וירג'יניה דיגנום, היא ש*"לא בחרנו ב-ChatGPT"* להיות המנהיג שלנו. אנחנו בוחרים בבני אדם, עם הניסיון, הערכים והאמפתיה שלהם, כדי שייצגו אותנו. הדאגות המרכזיות של המתנגדים הן:

1. הטיות נסתרות: בינה מלאכותית לומדת מכמויות אדירות של טקסטים מהאינטרנט, שנכתבו על ידי בני אדם. זה אומר שהיא לומדת גם את הדעות הקדומות, הסטריאוטיפים וההטיות שלנו. AI יכולה להציע פתרון שנראה ניטרלי והגיוני, אבל בפועל הוא עלול לפגוע בקבוצות מסוימות באוכלוסייה, מבלי שהמנהיג אפילו יהיה מודע לכך.

2. אבטחת מידע: מה קורה כשמנהיג מכניס לצ'אט שאלה שנוגעת לסודות מדינה או למידע רגיש? המידע הזה עלול להגיע לידיים הלא נכונות. דוברו של ראש הממשלה מיהר להבהיר שזה לא המצב ושהשימוש הוא רק "לקבלת כיוון כללי", אבל המומחים מזהירים שזהו מדרון חלקלק – קל מאוד לעבור משימוש כללי לשימוש במידע ספציפי יותר.

3. היעדר שיקול דעת אנושי: ניהול מדינה זה לא רק נתונים יבשים. זה דורש הבנה של רגשות, של תרבות, של היסטוריה ושל ההשפעה האמיתית של החלטות על חייהם של אנשים. האם מכונה, מתוחכמת ככל שתהיה, יכולה להבין מה המשמעות של סגירת בית ספר בשכונה מסוימת, או מה ההשפעה הרגשית של חוק חדש על האזרחים? רוב המומחים סבורים שהתשובה היא לא.

לא רק בשוודיה: מבט גלובלי

הסיפור השוודי הוא רק דוגמה אחת למגמה עולמית. פוליטיקאים בכל רחבי העולם מתחילים להשתמש בבינה מלאכותית, לפעמים אפילו בלי לשים לב. לאחרונה, למשל, התגלה שציוץ שפורסם בחשבון הטוויטר של ראש ממשלת ישראל נוסח ככל הנראה על ידי ChatGPT. איך גילו? לפי סימן פיסוק מסוים (מקף ארוך) שהצ'אט נוטה להשתמש בו.

התופעה הזו מעלה שאלות גדולות על שקיפות, אמינות ועל הגבול בין שימוש בכלי טכנולוגי לבין ויתור על אחריות. אם נאום של מנהיג נכתב על ידי AI, האם אלו באמת המילים שלו? אם מדיניות מסוימת גובשה על סמך המלצה של AI, מי באמת אחראי לתוצאות?

האתגר הגדול של הדור שלנו הוא לא להחליט אם להשתמש בטכנולוגיה או לא – היא כאן כדי להישאר. האתגר הוא ללמוד איך להשתמש בה בחוכמה, באחריות ובצורה שתשרת את הערכים האנושיים שלנו. הדיון הציבורי בשוודיה הוא צעד חשוב בכיוון הנכון, כי הוא מאלץ את כולנו לחשוב על הכללים והגבולות שאנחנו רוצים להציב לעתיד שבו מכונות ובני אדם עובדים יחד.