דמיינו שיש לכם עוזר אישי סופר-חכם. הוא יכול לענות על כל שאלה, לכתוב סיפורים, ואפילו לתת לכם רעיונות לשיעורי הבית. נשמע מגניב, נכון? ובכן, כלי כזה כבר קיים, וקוראים לו בינה מלאכותית, או בקיצור AI. הרבה מאיתנו משתמשים בכלים כמו ChatGPT כדי לשאול שאלות או סתם בשביל הכיף. אבל מה קורה כשמי שמשתמש בעוזר החכם הזה הוא לא ילד או מבוגר רגיל, אלא... ראש ממשלה של מדינה שלמה? זה בדיוק מה שקרה בשוודיה, מדינה יפה בצפון אירופה, והסיפור הזה התחיל ויכוח גדול שמעניין אנשים בכל העולם.

ראש הממשלה והעוזר הדיגיטלי

ראש הממשלה של שוודיה, ששמו אולף קריסטרסון, סיפר לאחרונה בראיון שהוא משתמש בכלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT בעבודתו. הוא הסביר שהוא לא מבקש מהמחשב להחליט החלטות חשובות במקומו, אלא משתמש בו כדי לקבל "חוות דעת שנייה".

מה זאת אומרת? תחשבו שאתם מכינים עבודה חשובה לבית הספר. אחרי שכתבתם אותה, אתם מבקשים מחבר או מההורים שלכם לקרוא אותה ולהגיד מה הם חושבים. העצות שלהם הן "חוות דעת שנייה" שיכולות לעזור לכם לשפר את העבודה. ראש הממשלה קריסטרסון הסביר שהוא עושה משהו דומה: הוא שואל את הבינה המלאכותית שאלות כמו "איך מדינות אחרות התמודדו עם בעיה דומה?" או "האם כדאי לחשוב על פתרון הפוך לגמרי ממה שתכננתי?". הוא סיפר שגם חבריו לממשלה משתמשים בכלים כאלה כדי לקבל רעיונות.

למה זה התחיל ויכוח כל כך גדול?

על פניו, זה נשמע הגיוני להשתמש בטכנולוגיה כדי לעבוד טוב יותר. אז למה כל כך הרבה אנשים בשוודיה, וגם מומחים בתחום, התחילו לדאוג? הסיבה היא שלהיות מנהיג של מדינה זה לא כמו להכין עבודה לבית הספר. ההחלטות שלו משפיעות על מיליוני אנשים, והאחריות היא עצומה. הדאגות העיקריות התחלקו לכמה נושאים חשובים.

שאלה של אחריות: מי באמת מחליט?

אחת הטענות המרכזיות נגד ראש הממשלה הייתה משפט חזק שאמרה פרופסורית לבינה מלאכותית בשם וירג'יניה דיגנום: "לא בחרנו ב-ChatGPT". כלומר, האזרחים בשוודיה בחרו באולף קריסטרסון, בן אדם בשר ודם, כדי שיוביל אותם. הם סומכים על שיקול הדעת שלו, על הערכים שלו ועל הניסיון שלו. הם לא בחרו בתוכנת מחשב. הדאגה היא שאם מנהיגים יתחילו להסתמך יותר מדי על מכונות, הגבול בין עזרה לבין החלטה עלול להיטשטש. מי לוקח אחריות אם הבינה המלאכותית נותנת עצה גרועה שגורמת נזק?

סודות של מדינה: האם המידע שלנו בטוח?

מדינה, ממש כמו משפחה, מחזיקה בסודות. יש מידע ביטחוני, כלכלי ופוליטי שהוא רגיש מאוד ואסור שיגיע לידיים הלא נכונות. מומחית למדעי המחשב בשם סימונה פישר-היבנר הזהירה ששימוש בכלים כמו ChatGPT לטיפול במידע רגיש הוא מסוכן. אנחנו לא תמיד יודעים לאן המידע שאנחנו מכניסים לצ'אט מגיע ומי יכול לראות אותו. דוברו של ראש הממשלה מיהר להרגיע והסביר שראש הממשלה מאוד זהיר, ולעולם לא מכניס מידע סודי או ביטחוני למערכות האלה, אלא משתמש בהן רק לקבלת כיוון כללי.

האם המחשב באמת "חושב"?

זו אולי השאלה הכי חשובה. בינה מלאכותית היא לא יצור חי עם רגשות, מצפון או הבנה של טוב ורע. היא בעצם כמו תוכי משוכלל מאוד שלמד לחקות את כל מה שקרא באינטרנט. היא יכולה לחבר משפטים בצורה הגיונית, אבל היא לא באמת מבינה את המשמעות שלהם. פרופ' דיגנום הסבירה שהבינה המלאכותית פשוט משקפת את הדעות של האנשים שבנו אותה ואת המידע העצום שעליו היא אומנה. לכן, היא לא יכולה לתת חוות דעת אמיתית על רעיון פוליטי, כי אין לה דעות משל עצמה.

אז מה הפתרון? להשתמש בזהירות!

הסיפור הזה משוודיה הוא לא רק על ראש ממשלה אחד. הוא סיפור על כולנו ועל העולם המשתנה שלנו. בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום, והיא לא הולכת להיעלם. השאלה היא לא האם להשתמש בה, אלא איך להשתמש בה בחוכמה. היא יכולה להיות כלי אדיר למחקר, לכתיבת טיוטות ולסיעור מוחות. אבל בסופו של יום, במיוחד כשמדובר בהחלטות חשובות שמשפיעות על חיים של אנשים, האחריות חייבת להישאר בידיים אנושיות. הוויכוח בשוודיה מזכיר לכולנו שככל שהכלים שלנו הופכים לחכמים יותר, כך גם אנחנו צריכים להיות חכמים וזהירים יותר בשימוש בהם.