תמונות הן דבר חזק, נכון? תמונה אחת של גור כלבים חמוד יכולה לגרום לנו לחייך, ותמונה של שחקן כדורסל שמנצח במשחק יכולה לגרום לנו להרגיש התרגשות. לתמונות יש כוח עצום להשפיע על הרגשות ועל המחשבות שלנו. אבל מה קורה כשהתמונות שאנחנו רואים בחדשות לא מספרות את כל האמת? לאחרונה, עיתונים חשובים בגרמניה חשפו סיפור מרתק שמלמד אותנו בדיוק את זה: כמה חשוב לשאול שאלות ולא להאמין לכל מה שרואים.

מה גילו העיתונאים בגרמניה?

שני עיתונים גדולים ומוכרים בגרמניה, 'בילד' ו'זידדויטשה צייטונג', החליטו לבדוק מקרוב תמונות שהגיעו מהמצב הביטחוני המורכב ברצועת עזה. התמונות האלה, שהופצו בכל העולם, הראו מצוקה גדולה, ובמיוחד אנשים וילדים שנראים רעבים. התמונות האלה גרמו לאנשים רבים ברחבי העולם להרגיש עצב וכעס.

אבל העיתונאים הגרמנים גילו משהו מפתיע. הם טענו שחלק מהתמונות האלה בוימו. מה זה אומר? זה כמו בסרטים. במאי אומר לשחקנים איפה לעמוד ומה לעשות כדי שהסצנה תיראה מרגשת או מפחידה. לפי העיתונים, במקרים מסוימים, צלמים מקצועיים ארגנו את האנשים בתמונות כדי ליצור רושם מסוים. למשל, באחת התמונות נראו אנשים עומדים בתור ארוך, כאילו הם מחכים נואשות לאוכל. אבל תמונה אחרת, שצולמה מאחורי הקלעים, הראתה שורת צלמים שמכוונים את האנשים איך לעמוד, עוד לפני שמשאית חלוקת המזון בכלל הגיעה למקום. כלומר, התור לא נוצר באופן טבעי, אלא אורגן במיוחד בשביל הצילום.

האם זה אומר שאין קושי אמיתי?

חשוב להבין: העיתונאים הגרמנים לא אמרו שהמצב בעזה קל או שאין אנשים שזקוקים לעזרה. הם הדגישו שיש קושי אמיתי ומחסור במזון. הנקודה שלהם הייתה שונה: הם טענו שארגון חמאס, השולט ברצועת עזה, מנסה להשתמש בקושי הזה ולהגזים אותו בעזרת תמונות מבוימות. הם קראו לזה 'תעמולה'. המטרה של התעמולה הזו, לדבריהם, היא להשפיע על דעת הקהל בעולם, לגרום לאנשים להזדהות רק עם הצד שלהם בסיפור, ואולי אפילו לגרום לאנשים לשכוח את האירועים הקשים שהיו בישראל בשבעה באוקטובר.

סיפורו של צלם אחד והשאלה הגדולה

העיתון 'בילד' הגרמני אפילו ציין שם של צלם ספציפי, שלטענתם צילם כמה מהתמונות המבוימות האלה. הם גילו שאותו צלם גם משתף ברשתות החברתיות שלו דעות חזקות מאוד נגד ישראל. זה גרם לעיתונאים לשאול שאלה חשובה: האם הצלם הזה באמת ניסה לדווח חדשות בצורה אובייקטיבית, כלומר, להראות את המציאות כמו שהיא? או שהוא ניסה להשתמש במצלמה שלו כדי לקדם את הדעות האישיות שלו ולשכנע אחרים לחשוב כמוהו?

התמונות של אותו צלם הגיעו לכלי תקשורת גדולים בכל העולם, כמו ה-BBC ו-CNN. כלי התקשורת האלה סמכו עליו כמקור אמין. הגילוי הזה גרם למבוכה גדולה והוביל לכך שסוכנויות ידיעות רבות הודיעו שהן יבדקו מעכשיו את התמונות ואת הצלמים שלהן בצורה קפדנית הרבה יותר. זה מראה שגם המבוגרים והעיתונאים המקצועיים ביותר יכולים לטעות, והם לומדים כל הזמן איך להיות טובים יותר בעבודתם.

איך אנחנו יכולים להיות צרכני חדשות חכמים?

הסיפור הזה הוא שיעור חשוב לכולנו. בעולם של היום, שבו כל אחד יכול לצלם תמונה ולהעלות אותה לאינטרנט, קל מאוד להפיץ מידע לא מדויק. פרופסור להיסטוריה שחוקר תמונות הסביר לעיתון הגרמני שכדי לבדוק אם תמונה היא אותנטית, צריך להיות כמו בלש:

• לשאול שאלות: מי צילם את התמונה? איפה היא פורסמה? מה המטרה של מי שפרסם אותה?
• להסתכל על התמונה כולה: מה קורה ברקע? האם התאורה נראית טבעית? על מה האנשים בתמונה מסתכלים – האם על אירוע אמיתי או על שורת צלמים?
• לחפש את ההקשר: תמונה אחת היא רק חתיכה קטנה מהפאזל. כדי להבין את הסיפור המלא, צריך לקרוא ולחפש מידע ממקורות שונים שאנחנו סומכים עליהם.

היכולת לחשוב בצורה ביקורתית היא כמו כוח-על. היא לא גורמת לנו לא להאמין לכלום, אלא עוזרת לנו להבין את העולם המורכב שסביבנו בצורה טובה יותר. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להרגיש חמלה כשאנחנו רואים תמונות קשות, אבל זה כן אומר שכדאי לעצור לרגע ולשאול: מהו הסיפור המלא שהתמונה הזו מנסה לספר לי, ומהו הסיפור שאולי היא מסתירה?