שָׁלוֹם יְלָדִים יְקָרִים! הַיּוֹם נְדַבֵּר עַל כֹּחַ. לֹא כֹּחַ שֶׁל גִּבּוֹרֵי-עָל, אֶלָּא כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ. זֶהוּ הַכֹּחַ שֶׁל הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ. לִפְעָמִים מִלִּים יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת כְּמוֹ חִבּוּק חַם, וְלִפְעָמִים הֵן יְכוֹלוֹת לְהַכְאִיב.

מַכִּירִים אֶת מִשְׁפַּחַת לַפִּיד

בְּיִשְׂרָאֵל חַיָּה מִשְׁפָּחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁשְּׁמָהּ מִשְׁפַּחַת לַפִּיד. לְאַבָּא קוֹרְאִים יָאִיר וּלְאִמָּא קוֹרְאִים לִיהִיא. יֵשׁ לָהֶם בַּת מַקְסִימָה בְּשֵׁם יַעֲלִי. יַעֲלִי הִיא נַעֲרָה עִם צְרָכִים מְיֻחָדִים. זֶה אוֹמֵר שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ קְצָת שׁוֹנָה מִשֶּׁלָּנוּ, וְלִפְעָמִים הִיא צְרִיכָה קְצָת יוֹתֵר עֶזְרָה בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים. הִיא אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ מְאוֹד, וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ גֵּאָה בָּהּ וְאוֹהֶבֶת אוֹתָהּ הֲכִי בָּעוֹלָם.

מִלִּים שֶׁעוֹשׂוֹת עֶצֶב בַּלֵּב

יוֹם אֶחָד, לִיהִיא, אִמָּא שֶׁל יַעֲלִי, כָּתְבָה מַשֶּׁהוּ בָּאִינְטֶרְנֶט. הִיא כָּתְבָה עַל כַּמָּה חָשׁוּב לָהּ שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְּטוּחִים וְשַׂמְחִים. אֲבָל אָז, מִישֶׁהוּ שֶׁקָּרָא אֶת הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ, כָּתַב לָהּ תְּגוּבָה מְאוֹד לֹא יָפָה. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים מַכְאִיבוֹת עַל יַעֲלִי וְעַל הַמִּשְׁפָּחה שֶׁלָּהּ.

זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים יֹאמַר לָכֶם מַשֶּׁהוּ מַעֲלִיב. זוכְרִים אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת בַּבֶּטֶן? הַמִּלִּים הָאֵלֶּה עָשׂוּ לְלִיהִיא מְאוֹד עָצוּב בַּלֵּב. הִיא הִרְגִּישָׁה עֶלְבּוֹן, בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִיל יַעֲלִי שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת כָּל כָּךְ.

אַבָּא-גִּבּוֹר נִלְחָם עִם מִלִּים טוֹבוֹת

כְּשֶׁיָּאִיר, אַבָּא שֶׁל יַעֲלִי, רָאָה שֶׁלִּיהִיא עֲצוּבָה, הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים רָעוֹת בַּחֲזָרָה. בִּמְקוֹם זֶה, הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ-הָעָל הַמְּיֻחָד שֶׁלּוֹ: כֹּחַ הָאַהֲבָה וְהַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת.

יָאִיר כָּתַב לְכָל הָעוֹלָם עַד כַּמָּה הוּא גֵּאֶה בְּיַעֲלִי שֶׁלּוֹ. הוּא אָמַר שֶׁיַּעֲלִי הִיא יַלְדָּה נִפְלָאָה וּמְיֻחֶדֶת, וְזֶה שֶׁהִיא שׁוֹנָה זֶה דָּבָר טוֹב. הוּא הִסְבִּיר שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר כָּכָה לְאַף אֶחָד, וּבִמְיֻחָד לֹא לְאִמָּא שֶׁכָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ. יָאִיר הָיָה כְּמוֹ אַבָּא-אַרְיֵה שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ.

כֻּלָּנוּ שׁוֹנִים, וְזֶה יֹפִי!

תְּדַמְיְנוּ קֻפְסַת צְבָעִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רַק צֶבַע אֶחָד. זֶה יִהְיֶה מְשַׁעֲמֵם, נָכוֹן? הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ הוּא כְּמוֹ קֻפְסַת צְבָעִים עֲנָקִית וּמְלֵאָה בְּכָל הַצְּבָעִים. כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה הֵם צֶבַע אַחֵר וּמְיֻחָד. יֵשׁ יְלָדִים גְּבוֹהִים וְיֵשׁ נְמוּכִים. יֵשׁ יְלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים לָרוּץ, וְיֵשׁ שֶׁאוֹהֲבִים לְצַיֵּר. יֵשׁ יְלָדִים שֶׁקַּל לָהֶם לִלְמֹד חֶשְׁבּוֹן, וְיֵשׁ יְלָדִים שֶׁקַּל לָהֶם לְהַכִּין חֲבֵרִים חֲדָשִׁים.

יַעֲלִי, כְּמוֹ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, הִיא צֶבַע מְיֻחָד בַּקֻּפְסָה. הַשֹּׁנִי שֶׁלָּהּ הוּא מַה שֶׁהוֹפֵךְ אוֹתָהּ לְמִי שֶׁהִיא. הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ יוֹדַעַת אֶת זֶה, וְלָכֵן הֵם כָּל כָּךְ גֵּאִים בָּהּ.

הַשִּׂיחַ חַיָּב לְהִשְׁתַּנּוֹת

אַחֲרֵי שֶׁיָּאִיר כָּתַב אֶת הַדְּבָרִים הַמְּחַזְּקִים, גַּם לִיהִיא הִרְגִּישָׁה יוֹתֵר חֲזָקָה. הִיא הוֹדְתָה לוֹ עַל הַחִבּוּק וְהַתְּמִיכָה. הִיא אָמְרָה שֶׁמֻּתָּר לֹא לְהַסְכִּים עַל דְּבָרִים, אֲבָל אָסוּר לְדַבֵּר בְּצוּרָה מַכְאִיבָה. זֶה כְּמוֹ חֹק חָשׁוּב בְּמִשְׂחָק: אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים יָפֶה וּמְכַבְּדִים אֶת כָּל הַשַּׂחְקָנִים.

הַסִּפּוּר הַזֶּה מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּנוּ שִׁעוּר חָשׁוּב. הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ הֵן כְּמוֹ זְרָעִים. אִם נִזְרַע מִלִּים טוֹבוֹת, יִצְמְחוּ מֵהֶן פְּרָחִים שֶׁל חֲבֵרוּת וְאַהֲבָה. אֲבָל אִם נִזְרַע מִלִּים רָעוֹת, יִצְמְחוּ קוֹצִים שֶׁל עֶצֶב וְכַעַס. הַבְּחִירָה הִיא בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ. בּוֹאוּ נִבְחַר לִהְיוֹת גַּנָּנִים שֶׁל מִלִּים טוֹבוֹת!