מהספרים לבמה: איך הפכה ליהי טולדנו לנסיכה הכי אמיצה בתיאטרון?

מהספרים לבמה: איך הפכה ליהי טולדנו לנסיכה הכי אמיצה בתיאטרון?
דמיינו שאתם אוהבים דמות מסיפור כל כך חזק, שאתם חולמים להיות כמוה. אתם קוראים את הסיפורים שלה שוב ושוב, ואולי אפילו מתחפשים אליה בפורים. זה בדיוק מה שקרה לזמרת והשחקנית ליהי טולדנו, שקיבלה הזדמנות מדהימה להפוך לחלום שלה: לגלם את דמותה של בל, גיבורת הסיפור הקלאסי "היפה והחיה", במחזמר חדש ונוצץ.
"אני הייתי הכי ילדת דיסני", סיפרה ליהי בהתלהבות. "זו נסיכה שתמיד אהבתי אותה". עבור ליהי, החיבור לבל הוא טבעי לגמרי. היא מרגישה שיש ביניהן קווי דמיון רבים. אבל במחזמר החדש, שעולה על הבמות בישראל, ליהי והבמאי, משה קפטן, החליטו לקחת את הדמות האהובה צעד אחד קדימה ולהפוך אותה לגיבורה מודרנית, חזקה ועצמאית אפילו יותר ממה שהכרנו.
מי את, בל? מסע אל לב הכפר הצרפתי
כדי להבין את השינוי, בואו ניזכר רגע בסיפור המקורי. בל חיה בכפר קטן בצרפת של המאה ה-18, תקופה שבה החיים היו שונים מאוד מהיום. רוב האנשים בכפר שלה עסקו בעבודות פיזיות, והציפיות מנערות צעירות היו להתחתן ולנהל בית. אבל בל הייתה שונה. היא הייתה חולמנית, בילתה את ימיה עם האף תחוב בספרים, וחלמה על הרפתקאות במקומות רחוקים.
בגלל שהייתה שונה, תושבי הכפר חשבו שהיא קצת מוזרה. אבל דווקא התכונות האלה – הסקרנות שלה, אהבת הידע והאומץ שלה להיות היא עצמה – הן מה שהופכות אותה לגיבורה. "היא ילדה שלוקחת אחריות וגדולה על המקום", מסבירה ליהי. בל לא מחכה שאחרים יפתרו לה את הבעיות. כשאביה נקלע לצרה, היא יוצאת להציל אותו בעצמה, ובדרך פוגשת את החיה המסתורית בטירה המכושפת.
לא רק נסיכה יפה: הופכים את הסיפור לעדכני
סיפור "היפה והחיה" הוא סיפור יפהפה על אהבה ועל היכולת לראות את היופי הפנימי שבאדם. אבל כשהסיפור נכתב, לפני מאות שנים, הרעיונות לגבי תפקידן של נשים בחברה היו שונים מאוד. בהרבה סיפורים ישנים, הנסיכות היו צריכות לחכות שהנסיך יבוא ויציל אותן. הן לא תמיד קיבלו הזדמנות להראות כמה הן חכמות, אמיצות ומסוגלות לפעול בעצמן.
בהפקה החדשה, הבמאי משה קפטן וכל הצוות החליטו שהם רוצים לתת לבל עוד יותר כוח. הם רצו להראות שהיא לא רק מגיבה למתרחש, אלא יוזמת ומובילה את הסיפור. "אנחנו משתדלים פה בהפקה שלנו לתת לה תכונות שאין בסרט המצויר", אומרת ליהי. "אנחנו נותנים לבל את הניצחון שלה בסוף".
אז איך עושים את זה על הבמה?
זה אומר שבגרסה הזו של הסיפור, בל היא לא רק קוראת ספרים פסיבית. אולי הידע שהיא רוכשת מהספרים עוזר לה למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות בטירה. אולי היא זו שמתכננת את הבריחה, או מלמדת את החיה לא רק איך לרקוד, אלא גם איך להיות מנהיג טוב יותר. במקום שהיא תהיה רק אסירה יפה שמחכה לגאולה, היא הופכת לשותפה פעילה במסע של החיה וגם במסע של עצמה. השינוי הזה הופך את הסיפור לרלוונטי ומשמעותי יותר עבור כולנו היום, ומראה שכל אחת ואחד יכולים להיות הגיבורים של הסיפור שלהם.
למה חשוב לעדכן סיפורים ישנים?
אולי אתם שואלים את עצמכם, למה לשנות סיפור קלאסי שאנחנו כל כך אוהבים? התשובה היא שסיפורים הם כמו מראה של החברה שלנו. כשהחברה משתנה והערכים שלנו מתפתחים, גם הסיפורים שלנו צריכים להתפתח יחד איתם. אנחנו עדיין יכולים לאהוב את הגרסאות הישנות, אבל חשוב גם ליצור גרסאות חדשות שמשקפות את מה שאנחנו מאמינים בו היום: שגם בנות וגם בנים יכולים להיות חזקים, אמיצים, חכמים ומובילים.
המחזמר החדש הוא דוגמה מצוינת לאיך אפשר לקחת את הקסם של סיפור ישן – את השירים המופלאים, התלבושות המרהיבות והדמויות הבלתי נשכחות – ולהוסיף לו מסר של העצמה. ליהי טולדנו, שהגשימה חלום ילדות, מראה לנו על הבמה שבל היא לא רק נסיכה מהאגדות, אלא מודל לחיקוי: היא מלמדת אותנו להיות סקרנים, לקרוא, לא לפחד להיות שונים, ובעיקר – לקחת אחריות על החיים שלנו וליצור לעצמנו את הסוף הטוב שאנחנו רוצים.
📌 נקודות מרכזיות
- מחזמר: הצגת תיאטרון שבה השחקנים לא רק מדברים, אלא גם שרים ורוקדים כדי לספר את הסיפור.
- ליהי טולדנו: הזמרת והשחקנית המוכשרת שמגלמת את התפקיד הראשי של בל.
- בל: הגיבורה של "היפה והחיה", נערה שאוהבת ספרים, לא מפחדת להיות שונה ורואה את הטוב שבאחרים.
- עיבוד: לקחת סיפור קיים, כמו ספר או סרט, ולהפוך אותו למשהו חדש, כמו מחזמר, תוך כדי הוספת שינויים.
- במאי: האדם שאחראי על כל ההצגה. הוא כמו מאמן של קבוצת ספורט, רק בתיאטרון. הוא מדריך את השחקנים ומוודא שכל החלקים עובדים יחד.
- העצמה: לתת למישהו את הכוח, הביטחון והאמונה בעצמו כדי שיוכל להיות חזק, עצמאי ולקבל החלטות בעצמו.
- ביקורת: לחשוב על משהו לעומק, לבחון אותו ולהגיד מה דעתנו עליו – מה טוב בו ומה אפשר לשפר.