פַּארְק קָסוּם וּמָלֵא אוֹצָרוֹת

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ אַמֶּרִיקָה, יֵשׁ מָקוֹם מְיֻחָד. זֶהוּ פַּארְק גָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא "פַּארְק מַכְתֵּשׁ הַיַּהֲלוֹמִים". זֶה לֹא פַּארְק רָגִיל עִם מַגְלֵשׁוֹת וְנַדְנֵדוֹת. זֶהוּ מָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת אֲמִתִּיִּים. הָאוֹצָרוֹת הָאֵלֶּה הֵם יַהֲלוֹמִים. יַהֲלוֹמִים הֵם אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְנוֹצְצוֹת מְאוֹד. הֵם מִתְחַבְּאִים עָמֹק בָּאֲדָמָה. הַפַּארְק הַזֶּה הוּא כְּמוֹ תֵּבַת אוֹצָרוֹת עֲנָקִית. כָּל אֶחָד יָכוֹל לָבוֹא וּלְנַסּוֹת לִמְצֹא יַהֲלוֹם.

מִישֶׁר וְהַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ

אִשָּׁה צְעִירָה בְּשֵׁם מִישֶׁר חָלְמָה חֲלוֹם גָּדוֹל. הִיא לֹא רָצְתָה לִקְנוֹת טַבַּעַת יָפָה בַּחֲנוּת. הִיא רָצְתָה לִמְצֹא יַהֲלוֹם בְּעַצְמָהּ. הִיא רָצְתָה לַעֲבֹר הַרְפַּתְקָה מְרַגֶּשֶׁת. זֶה כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד רוֹצֶה לִבְנוֹת צַעֲצוּעַ מִלֶּגוֹ בְּעַצְמוֹ, וְלֹא לְקַבֵּל אוֹתוֹ מוּכָן. מִישֶׁר הֶחְלִיטָה לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ. הִיא שָׁמְעָה עַל פַּארְק מַכְתֵּשׁ הַיַּהֲלוֹמִים. הִיא אָמְרָה לְעַצְמָהּ: "אֲנִי אֶסַּע לְשָׁם. אֲנִי אֶמְצָא אֶת הַיַּהֲלוֹם שֶׁלִּי".

הַהֲכָנוֹת לַמַּסָּע הַגָּדוֹל

מִישֶׁר לֹא יָצְאָה לַדֶּרֶךְ מִיָּד. הִיא הִתְכּוֹנְנָה הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לְטִיּוּל גָּדוֹל. הִיא קָרְאָה סְפָרִים עַל הַפַּארְק. הִיא לָמְדָה אֵיךְ נִרְאֶה יַהֲלוֹם אֲמִתִּי. הִיא אָרְזָה תִּיק עִם כֵּלִים מְיֻחָדִים. הָיוּ לָהּ דְּלָיִים קְטַנִּים וּמְסַנְּנוֹת. הַכֵּלִים הָאֵלֶּה עָזְרוּ לָהּ לְחַפֵּשׂ בָּאֲדָמָה. הִיא הֵבִיאָה גַּם כּוֹבַע וּמַיִם. הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְכָל דָּבָר. הִיא יָדְעָה שֶׁהַחִפּוּשׂ יִהְיֶה אָרֹךְ. אֲבָל הִיא הָיְתָה נְחוּשָׁה מְאוֹד.

הַחִפּוּשׂ הַמְּפָרֵךְ אַחֲרֵי הָאוֹצָר

מִישֶׁר הִגִּיעָה לַפַּארְק. הִיא רָאֲתָה שָׂדֶה עֲנָקִי וּפָתוּחַ. הָאֲדָמָה הָיְתָה חוּמָה וּמְלֵאָה אֲבָנִים קְטַנּוֹת. הִיא הִתְחִילָה לְחַפֵּשׂ. יוֹם אַחַר יוֹם, הִיא הָלְכָה בַּשָּׂדֶה. הִיא הִתְכּוֹפְפָה וְהִסְתַּכְּלָה עַל הָאֲדָמָה. הִיא סִנְּנָה עָפָר וְאָסְפָה אֲבָנִים. הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה חַמָּה. לִפְעָמִים הָיָה לָהּ קָשֶׁה. חָלַף שָׁבוּעַ, וְעוֹד שָׁבוּעַ. מִישֶׁר לֹא מָצְאָה כְּלוּם. חֲבֵרִים שֶׁלָּהּ הָיוּ אוּלַי מִתְיָאֲשִׁים. אֲבָל מִישֶׁר לֹא וִתְּרָה. הִיא זָכְרָה אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ. הִיא הֶאֱמִינָה שֶׁבַּסּוֹף הִיא תַּצְלִיחַ.

רֶגַע הַגִּלּוּי הַמַּפְתִּיעַ

בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּהּ בַּפַּארְק, קָרָה דָּבָר מַדְהִים. מִישֶׁר הָלְכָה עֲיֵפָה בַּשָּׂדֶה. פִּתְאוֹם, הִיא רָאֲתָה מַשֶּׁהוּ קָטָן וְנוֹצֵץ עַל הָאֲדָמָה. בַּהַתְחָלָה הִיא חָשְׁבָה שֶׁזֹּאת סְתָם אֶבֶן רְגִילָה. הִיא כִּמְעַט הִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת. אֲבָל אָז הִיא עָצְרָה. הִיא הִתְכּוֹפְפָה וְהֵרִימָה אֶת הָאֶבֶן. הָאֶבֶן הָיְתָה חֲלָקָה וְקָרָה. כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה עָלֶיהָ, הִיא נִצְנְצָה בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת. הַלֵּב שֶׁל מִישֶׁר הִתְחִיל לִדְפֹּק מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הִיא הֵבִינָה שֶׁהִיא מָצְאָה יַהֲלוֹם!

יַהֲלוֹם אֲמִתִּי!

מִישֶׁר מִהֲרָה לְמֶרְכַּז הַמְּבַקְּרִים שֶׁבַּפַּארְק. עָבְדוּ שָׁם אֲנָשִׁים חֲכָמִים שֶׁמְּבִינִים בְּיַהֲלוֹמִים. הִיא נָתְנָה לָהֶם אֶת הָאֶבֶן הַנּוֹצֶצֶת. הֵם בָּדְקוּ אוֹתָהּ בִּזְכֻכִּית מַגְדֶּלֶת. אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת, הֵם חִיְּכוּ אֵלֶיהָ. "זֶהוּ יַהֲלוֹם אֲמִתִּי!" הֵם אָמְרוּ. "וְהוּא גַּם גָּדוֹל וְיָפֶה מְאוֹד!". מִישֶׁר הָיְתָה כָּל כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת. הִיא צָחֲקָה וּבָכְתָה מֵאֹשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. כָּל הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הָיְתָה שָׁוָה אֶת זֶה. הִיא הֶחְזִיקָה אֶת הַיַּהֲלוֹם בַּיָּד. זֶה הָיָה הָאוֹצָר שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא מָצְאָה לְגַמְרֵי לְבַד. עַכְשָׁו הִיא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ טַבַּעַת מְיֻחֶדֶת בְּמִינוֹ. טַבַּעַת שֶׁמְּסַפֶּרֶת סִפּוּר עַל חֲלוֹם, סַבְלָנוּת וְהַרְפַּתְקָה.