דמיינו שאתם מטיילים בפארק ירוק ויפה במדינת קולורדו שבאמריקה. פתאום, אתם קולטים בזווית העין ארנב חמוד מקפץ על הדשא. אבל כשאתם מסתכלים מקרוב, אתם רואים משהו ממש מוזר: לארנב הזה יש מין 'קרניים' שחורות ומשונות שצומחות לו מהראש! זה לא משהו שרואים כל יום, נכון? זה בדיוק מה שקרה לתושבים באזור, והסיפור מאחורי הארנבים האלה הוא תעלומה מרתקת שהמדע עוזר לנו לפתור.

מה באמת קורה לארנבים בקולורדו?

התמונות של הארנבים האלה, עם מה שנראה כמו קוצים או קרניים קטנות, עוררו הרבה סקרנות. אישה בשם סוזן מנספילד, שגרה בעיר פורט קולינס, סיפרה שראתה ארנב כזה מקרוב. היא תיארה את זה כאילו "קיסמי שיניים שחורים תקועים לו מסביב לפה". אבל אל דאגה, לא מדובר במפלצות או ביצורים קסומים. המדענים ומומחי חיות הבר גילו מהר מאוד את התשובה.

הארנבים האלה חולים במחלה שנגרמת על ידי וירוס. וירוס, כפי שאתם אולי יודעים, הוא יצור זעיר-זעיר, קטן בהרבה מחיידק, שיכול לגרום למחלות כשהוא נכנס לגוף של יצור חי. הווירוס הספציפי הזה נקרא וירוס הפפילומה של הארנב (באנגלית: Cottontail Rabbit Papilloma Virus, או בקיצור CRPV). מה שהוא עושה זה לבלבל את תאי העור של הארנב ולגרום להם לצמוח בלי שליטה. התוצאה היא הגידולים האלה, שנראים כמו יבלות גדולות או קרניים קטנות. ברוב המקרים, הגידולים האלה לא מכאיבים לארנב, אבל כשהם גדלים סביב הפה או העיניים, הם עלולים להפריע לו לאכול ולראות. במקרים כאלה, הארנב עלול להיחלש מאוד.

הבלשים המעופפים: איך הווירוס עובר מארנב לארנב?

אז איך ארנב אחד מדביק ארנב אחר? אולי תחשבו שזה קורה כשהם משחקים יחד או מתקרבים זה לזה, אבל התשובה מפתיעה. המדענים גילו שהאשמים העיקריים בהעברת הווירוס הם יתושים וקרציות. אפשר לחשוב עליהם כמו על 'מוניות' קטנטנות ומעופפות עבור הווירוס. יתוש עוקץ ארנב חולה, וכשהוא עף ועוקץ ארנב בריא, הוא מעביר לו את הווירוס יחד עם העקיצה. כך המחלה מתפשטת בין הארנבים, גם אם הם לא נפגשו מעולם.

האם זה מסוכן לנו או לחיות המחמד שלנו?

זו השאלה הכי חשובה, והתשובה היא חד-משמעית: לא. הווירוס הזה הוא מאוד 'בררן'. הוא יודע להדביק רק סוגים מסוימים של ארנבי בר, כמו ארנב כותנה (Cottontail rabbit). הוא לא יכול להדביק בני אדם, כלבים, חתולים או כל חיית מחמד אחרת. אתם יכולים להיות רגועים לחלוטין. המומחים מדגישים שהסכנה לבני אדם היא אפסית. ובכל זאת, הם מבקשים מכולם לשמור מרחק מהארנבים החולים. למה? מיד נסביר.

הגיבורים האמיתיים: איך הכי נכון לעזור?

כשרואים חיה במצוקה, האינסטינקט הראשון שלנו הוא לרצות לעזור, לגשת, ללטף או לתת אוכל. אבל במקרה הזה, הדרך הטובה ביותר לעזור היא דווקא לא להתקרב. רשות הטבע והגנים של קולורדו, שהם כמו 'שומרי הטבע' של המדינה, הסבירו שהתקרבות שלנו עלולה להלחיץ מאוד את הארנב החולה. חוץ מזה, אנחנו לא רופאים של חיות בר ואין לנו את הכלים לעזור לו. הגיבורים האמיתיים בסיפור הזה הם המדענים ופקחי רשות הטבע, שלומדים את המחלה ומפקחים על מצב הארנבים. הם יודעים איך הכי נכון לפעול. לכן, העצה הכי טובה היא פשוט להתרחק, לתת להם את המרחב שלהם, ואם רואים חיה במצוקה קשה, לספר למבוגר שיתקשר למומחים.

מהארנב החולה לאגדה עתיקה: הכירו את הג'קלופ!

ופה הסיפור מקבל תפנית ממש מגניבה, שמחברת בין מדע לאגדות. שמעתם פעם על הג'קלופ (Jackalope)? זהו יצור מהאגדות האמריקאיות, שמתואר כארנב עם קרניים של אנטילופה. במשך שנים, אנשים סיפרו סיפורים על היצור המיתולוגי הזה. ובכן, היום מדענים מאמינים שהאגדה הזו נולדה בדיוק בגלל הווירוס הזה! תחשבו על זה: לפני מאות שנים, כשלאנשים עוד לא היו מיקרוסקופים והם לא ידעו מהם וירוסים, הם ראו ארנבים עם קרניים מוזרות. מה הם חשבו? שהם גילו מין חדש של חיה! הם ציירו אותה, כתבו עליה, וכך נולדה אגדה. כבר במאה ה-18 הופיעו איורים של ארנבים עם קרניים בספרי מדע. המדע המודרני לימד אותנו שהאמת היא לא יצור קסום, אלא תופעת טבע מרתקת שאפשר להסביר. זה מראה איך המדע יכול לפתור תעלומות עתיקות ולהפוך את מה שפעם היה מפחיד או מוזר למשהו מובן ומעניין.