השנה, כשהצלצול הראשון יישמע ויכריז על תחילת שנת הלימודים, ייתכן שתשימו לב למשהו קצת שונה. אולי שיעור יתבטל, אולי תהיה לכם שעה חופשית לא צפויה, או שאולי המורה למדעים תלמד אתכם גם היסטוריה. התופעות האלה הן חלק מסיפור גדול יותר שקורה בכל הארץ: האתגר למצוא מספיק מורים לכל הכיתות. זה לא סיפור על מורים שלא רוצים לבוא, אלא על אתגר גדול שמערכת החינוך כולה מנסה לפתור. בואו נצלול פנימה ונבין מה בדיוק קורה, למה, ומה עושים כדי שהלימודים של כולנו יהיו הכי טובים שאפשר.

מה זה "מחסור במורים"?

דמיינו שאתם בונים קבוצת כדורגל, אבל חסרים לכם כמה שחקנים בעמדות מפתח, כמו חלוץ או שוער. הקבוצה עדיין יכולה לשחק, אבל יהיה לה הרבה יותר קשה לנצח. זה קצת דומה למה שקורה עכשיו בבתי הספר. לפי נתונים של משרד החינוך, חסרים בישראל יותר מ-4,000 מורים. זה המון! זה כמו עשרות בתי ספר שלמים בלי מורים בכלל. המחסור מורגש במיוחד במרכז הארץ, במחוזות תל אביב והמרכז.

אבל יש עוד סוג של מחסור, שנקרא "מחסור איכותי". זה אומר שלפעמים יש מורה בכיתה, אבל הוא לא בדיוק מומחה למקצוע שהוא מלמד. למשל, מורה לספורט שמלמד מתמטיקה. הוא בטח מורה נהדר ומשקיע, אבל אין לו את כל הידע והכלים שיש למורה שלמד מתמטיקה במשך שנים. זה קורה כי מנהלי בתי ספר חייבים למצוא פתרון כדי שהכיתה לא תישאר ריקה, אז הם מאיישים את השעות עם המורים שכבר נמצאים בבית הספר.

למה בעצם חסרים מורים?

אז למה כל כך הרבה מורים עוזבים את המקצוע או בוחרים לא להיכנס אליו מלכתחילה? הסיבות מורכבות, וזה לא בגלל שהם לא אוהבים ללמד. יפה בן דויד, שעומדת בראש הארגון שמייצג את המורים (הסתדרות המורים), מסבירה שזו עבודה קשה מאוד.

עבודה תובענית ותחושת שחיקה

להיות מורה זה הרבה יותר מלהעביר חומר בכיתה. מורים צריכים להכין מערכי שיעור, לבדוק מבחנים, לדבר עם הורים, לטפל בבעיות חברתיות בכיתה, וכל זה בכיתות גדולות ועמוסות, לפעמים עם יותר מ-35 תלמידים. כל המטלות האלה יכולות לגרום לתחושה של שחיקה, כלומר עייפות גדולה מהעבודה. לפעמים, מורים מרגישים שהם לא מקבלים מספיק הערכה וכבוד על העבודה הקשה שלהם, למשל כשיש חילוקי דעות עם הורים.

האתגר של להיות מחנך

אחד התפקידים הכי חשובים בבית הספר הוא של המורה המחנך. הוא לא רק מלמד מקצוע, הוא כמו הורה שני בבית הספר – דואג לכל תלמיד, מכיר את המשפחה, ומלווה את הכיתה לאורך השנה. בגלל הקושי, יש מורים שמעדיפים לא לקחת על עצמם את התפקיד הזה. התוצאה? יש בתי ספר שבהם מורה אחת צריכה להיות מחנכת של שתי כיתות במקביל! דמיינו מורה שאחראית על כ-70 תלמידים. קשה מאוד לתת יחס אישי לכל אחד במצב כזה.

איך זה משפיע על יום הלימודים שלנו?

כאשר אין מספיק מורים, מנהלי בתי הספר צריכים להיות מאוד יצירתיים. ענת בייביץ', מנהלת תיכון בבאר שבע, מספרת שהיא מתקשה למצוא מורים למקצועות חשובים כמו אנגלית, מדעים ומחשבים. לפעמים, הפתרון הוא לבטל שיעורים, לשחרר תלמידים מוקדם הביתה, או לאחד כיתות. זה יכול להיות קצת מבלבל ופוגע ברצף הלמידה שלנו.

עידו אהרונוביץ', שמנהל רשת בתי ספר, מדגיש שמורה הוא לא רק מישהו שמעביר ידע. "מורה הוא מנהיג", הוא אומר, "הוא הדמות שתלמידים יזכרו עוד שנים קדימה. הוא זה שיכול להצית ניצוץ בעיניים של נערה שלא האמינה בעצמה". כשיש מחסור במורים טובים, אנחנו עלולים לפספס את הניצוצות האלה.

מחפשים גיבורים חדשים: הפתרונות שבדרך

אז מה עושים? החדשות הטובות הן שהרבה אנשים חכמים עובדים קשה כדי למצוא פתרונות. מנהלים כמו ענת בייביץ' מגייסים מורים שיצאו לפנסיה לחזור לכמה שעות, או מעסיקים אנשי מקצוע מעולים, כמו מהנדסים או מדענים, ומקווים שהם יתאהבו בהוראה ויעשו הסבה. בנוסף, משתמשים יותר בלמידה מרחוק, כמו שלמדנו בקורונה, כדי שמורה אחד מומחה יוכל ללמד כמה כיתות בו זמנית.

גם משרד החינוך, הגוף שאחראי על כל בתי הספר, פועל בנושא. הם מנסים לעודד סטודנטים להוראה להתחיל לעבוד כבר בזמן הלימודים, ומציעים תוכניות מיוחדות לאנשים עם תואר אקדמי שרוצים להפוך למורים. המטרה היא לצמצם את הפערים ולוודא שלכל תלמיד ותלמידה יהיה מענה חינוכי מצוין מהיום הראשון ללימודים. הדרך עוד ארוכה, אבל חשוב לזכור שהמורים שלנו הם גיבורים אמיתיים. הם אלה שמכשירים את דור העתיד – את הרופאים, המדענים, המנהיגים ואולי גם את המורים הבאים של ישראל.