כרטיס צהוב לפוליטיקה? מה קורה עם הכדורגל הישראלי באירופה

דמיינו שאתם משחקים כדורגל בהפסקה, והקבוצה שלכם היא הכי טובה במגרש. אתם מנצחים, נהנים, וכולם מחכים למשחק הבא. עכשיו, דמיינו שפתאום המורה האחראי על המגרש אומר שאולי לא תוכלו לשחק יותר עם שאר הכיתות, לא בגלל איך ששיחקתם, אלא בגלל ויכוח שקורה בכלל מחוץ לבית הספר. הרגשה לא נעימה, נכון? זה קצת דומה למה שמרגישים עכשיו בעולם הכדורגל הישראלי.

ישנו ארגון גדול וחשוב שנקרא אופ"א (UEFA), שהוא כמו "מנהל הכדורגל" של כל אירופה. הוא זה שמארגן את התחרויות הכי שוות, כמו ליגת האלופות, והוא קובע את החוקים. קבוצות הכדורגל שלנו, כמו מכבי תל אביב, ונבחרת ישראל, משחקות בתחרויות האלה, וזה כבוד גדול וכיף אדיר. אבל לאחרונה, יש חשש שאופ"א שוקלת להטיל על ישראל "סנקציות", שזה כמו עונש, שאולי ימנע מהקבוצות שלנו להשתתף במשחקים החשובים האלה.

שני שלטים, שתי החלטות

אז מאיפה הגיע החשש הזה? הכל התחיל סביב שני אירועים שונים, שהרגישו לאוהדים רבים בישראל כלא הוגנים. במשחק אחד, מאוד חשוב, שנקרא "הסופר-קאפ האירופי", הונפו שלטים שדיברו על המצב הביטחוני והמורכב באזור שלנו. אופ"א אישרה את השלטים האלה. למשחק הזה הוזמנו גם שני ילדים פלסטינים מעזה.

זמן קצר לאחר מכן, במשחק אחר של קבוצת בית"ר ירושלים, אוהדים ישראלים רצו להניף שלט עם מסר של תקווה, שקרא לשחרורו של חטוף ישראלי בשם רום ברסלבסקי. אבל באופן מפתיע, הפעם אופ"א לא אישרה את הנפת השלט. ההבדל הזה, שבו מסר אחד אושר והשני לא, גרם להרבה אנשים בישראל להרגיש שמשהו לא בסדר. זה הרגיש כאילו יש חוקים שונים לקבוצות שונות, וזה כמובן לא מרגיש הוגן.

למה הפוליטיקה נכנסת למגרש?

כדורגל הוא משחק, אבל הוא גם משקף את מה שקורה בעולם הגדול. בגלל ה"מצב הביטחוני" והאתגרים שישראל מתמודדת איתם, יש מדינות בעולם, גם באירופה, שלא תמיד מסכימות עם הפעולות של ישראל. הלחץ הזה מהמדינות מתחיל "לחלחל", כלומר לעבור, מהעולם של הפוליטיקאים לעולם הספורט. ארגונים כמו אופ"א מרגישים את הלחץ הזה וצריכים להחליט איך להתנהג.

כבר עכשיו, בגלל המצב, הקבוצות והנבחרת שלנו לא יכולות לארח משחקים בינלאומיים כאן בישראל. הן צריכות לטוס ולשחק במגרשים במדינות אחרות. זה כמו שתמיד תצטרכו לשחק משחקי בית במגרש של השכנים. עכשיו, החשש הגדול הוא שהשלב הבא יהיה נידוי מוחלט, כלומר שיגידו לישראל שהיא לא יכולה להשתתף בתחרויות בכלל. זה כבר קרה בעבר למדינה אחרת, רוסיה, ומאוד לא רוצים שזה יקרה גם לנו.

מי מטפל בבעיה?

כמובן שיש מבוגרים אחראיים שפועלים כדי למנוע את זה. יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל, שינו זוארץ, הוא גם חבר חשוב בהנהלה של אופ"א. התפקיד שלו עכשיו הוא כמו של קפטן קבוצה שמנסה להרגיע את הרוחות ולדבר עם השופט. הוא מדבר עם כל הבכירים באופ"א, מסביר את הצד של ישראל ומנסה לוודא שההחלטות שיתקבלו יהיו הוגנות.

גם נשיא אופ"א, אלכסנדר צ'פרין, נשאל על הנושא. הוא אמר שהוא מבין את השאלה, אבל כרגע אין החלטה להרחיק את ישראל. הוא הסביר שהוא באופן כללי לא אוהב למנוע מספורטאים להתחרות. התשובות שלו היו קצת מעורפלות, ולכן הדאגה בישראל עדיין קיימת. כולם מחכים לראות מה יהיו הצעדים הבאים.

ספורט צריך לחבר, לא להפריד

בסופו של יום, כולנו אוהבים ספורט כי הוא מפגיש בין אנשים. על מגרש הכדורגל, לא משנה מאיזו מדינה אתה, איזה צבע העור שלך או באיזו שפה אתה מדבר. מה שחשוב זה הכישרון, עבודת הצוות והמשחק ההוגן. המטרה של ספורט היא לבנות גשרים בין אנשים ותרבויות, לא להרוס אותם.

אנחנו מקווים מאוד שהמנהלים של אופ"א יזכרו את זה. שיבינו שגם אם יש ויכוחים בין מדינות, המגרש צריך להישאר מקום נקי מפוליטיקה, מקום שבו כולם יכולים להתחרות בכבוד. בינתיים, השחקנים שלנו ממשיכים להתאמן ולהתכונן למשחקים הבאים, בתקווה שהם יוכלו להמשיך לייצג את ישראל בגאווה על המגרשים הגדולים ביותר באירופה.