טיל עד השמיים: החללית הענקית שלומדת מטעויות ומתכוננת לנסוע שוב

דמיינו שאתם בונים את מגדל הלגו הגבוה ביותר בעולם. אתם עובדים לאט ובזהירות, אבל פתאום... בום! הכל מתרסק. מה תעשו? תתייאשו ותלכו הביתה? או שתאספו את כל החלקים, תחשבו מה לא עבד, ותנסו לבנות אותו שוב, הפעם חזק יותר וחכם יותר? חברת החלל SpaceX והמנהל שלה, אילון מאסק, בוחרים באפשרות השנייה. הם בונים את החללית הגדולה והחזקה ביותר שנבנתה אי פעם, שנקראת סטארשיפ (Starship), ובקרוב היא תמריא לטיסת ניסוי נוספת, אחרי שכמה מהניסיונות הקודמים הסתיימו בצורה דרמטית.

למה צריך חללית כל כך גדולה?

החלום של SpaceX הוא לא רק להגיע לחלל, אלא להפוך את האנושות ל*"מין רב-כוכבי"*. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל הכוונה היא שבני אדם יוכלו יום אחד לחיות לא רק על כדור הארץ, אלא גם על הירח ואפילו על מאדים! כדי לעשות את זה, צריך חללית שיכולה לשאת המון אנשים וציוד למרחקים עצומים. סטארשיפ היא התשובה לחלום הזה. היא מתנשאת לגובה של 123 מטרים, שזה גבוה יותר מפסל החירות או ממגדל של 40 קומות! היא מתוכננת להיות חזקה מספיק כדי לשאת עד 100 אנשים בכל טיסה.

המטרה הראשונה היא לחזור לירח, כחלק מתוכנית של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. אבל המטרה הגדולה והאמיתית של אילון מאסק היא להקים מושבה, עיר קטנה, על כוכב הלכת מאדים. הוא מאמין שזה חשוב לעתיד של כולנו, שיהיה לנו "כוכב גיבוי" למקרה שמשהו יקרה לכדור הארץ.

שיטת הלימוד המיוחדת: "להיכשל מהר, ללמוד מהר"

כדי לבנות משהו כל כך חדשני ומורכב, SpaceX משתמשת בשיטה מעניינת: "Fail fast, learn fast" (להיכשל מהר, ללמוד מהר). הרעיון הוא לא לפחד מכישלונות. במקום לבלות שנים על גבי שנים בתכנון על הנייר, הם בונים אב-טיפוס, משגרים אותו, ורואים מה קורה. גם אם החללית מתפוצצת או לא משלימה את המשימה, המהנדסים אוספים המון מידע חשוב מהניסוי. כל פיצוץ הוא בעצם שיעור יקר ערך שמלמד אותם מה לשפר בפעם הבאה.

בטיסות הניסוי הקודמות של סטארשיפ קרו כל מיני דברים. בכמה מהן, החללית התפרקה באוויר כמה דקות אחרי השיגור. בניסוי האחרון והמוצלח ביותר עד כה, החללית הצליחה להגיע לחלל – הישג אדיר! – אבל כשהיא ניסתה לחזור לאטמוספירה, התגלתה בעיה והקשר איתה אבד. זה אולי נשמע כמו כישלון, אבל עבור הצוות של SpaceX, זה היה ניצחון גדול כי הם למדו המון והגיעו רחוק יותר מאי פעם.

מה מיוחד בסטארשיפ?

הדבר המהפכני ביותר בסטארשיפ, מלבד הגודל שלה, הוא שהיא מתוכננת להיות לשימוש חוזר מלא. תחשבו על מטוס. הוא טס מישראל לאמריקה, נוחת, מתדלק, וממריא שוב עם נוסעים חדשים. רוב הרקטות עד היום היו חד-פעמיות. הן היו משגרות לוויין או חללית לחלל, והחלקים היקרים שלהן היו נופלים לאוקיינוס והולכים לאיבוד. סטארשיप, לעומת זאת, בנויה משני חלקים – המשגר הענק שנקרא "סופר הבי" (Super Heavy) והחללית עצמה. הרעיון הוא ששני החלקים יחזרו וינחתו בבטחה על כדור הארץ, ויהיה אפשר להשתמש בהם שוב ושוב. זה יהפוך את הטיסות לחלל להרבה יותר זולות, וכך החלום על יישוב מאדים יוכל להפוך למציאות.

אתגרים בדרך לכוכבים

כמו בכל פרויקט ענק, יש גם קשיים וביקורת. השיגורים של סטארשיפ כל כך חזקים, שהם משפיעים על הסביבה הקרובה לאתר השיגור בטקסס, ארצות הברית. יש אנשים וארגונים שדואגים לבעלי החיים באזור ולזיהום האוויר והרעש. בכמה מהניסויים הקודמים, חלקים מהחללית נפלו במקומות לא צפויים, וזה גרם לדאגה. נשיאת מקסיקו, למשל, התלוננה על כך ששרידים מהחללית נפלו בשטח ארצה.

האתגר של SpaceX הוא לא רק לבנות חללית שעובדת, אלא גם לעשות את זה בצורה אחראית, ששומרת על כדור הארץ ועל האנשים שחיים בו. המהנדסים עובדים קשה כדי למצוא פתרונות לבעיות האלה, ורשויות הממשלה בארצות הברית מפקחות על הניסויים כדי לוודא שהם נעשים בבטחה.

השיגור הבא הוא עוד צעד קטן בדרך למסע ארוך ומדהים. איש לא יודע אם הוא יצליח במאה אחוז, אבל דבר אחד בטוח: הצוות של סטארשיפ ילמד ממנו המון, ויתקרב עוד קצת לחלום הגדול – לקחת את כולנו, יום אחד, לטיול בין כוכבים.