לפעמים, הסיפורים המעניינים ביותר חבויים ממש מתחת לרגליים שלנו. בזמן שהתכוננו לבנות שכונה חדשה בעיר כפר קאסם, פועלים גילו משהו מדהים: שרידים של אחוזה עתיקה, כלומר בית גדול מאוד עם אדמות חקלאיות מסביב, שהייתה שייכת למשפחה שומרונית עשירה לפני כ-1,600 שנה. הארכיאולוגים, שהם כמו בלשים של העבר, הגיעו למקום והחלו לחשוף בעדינות את הסודות שהאדמה שמרה כל כך הרבה זמן.

מי היו השומרונים שגרו כאן?

אתם בטח שואלים, מי הם השומרונים? השומרונים הם קהילה עתיקה מאוד, שאפשר לחשוב עליהם כעל קרובי משפחה של העם היהודי. גם הם, כמו היהודים, מאמינים בתורה, אך יש להם מנהגים קצת שונים. פעם הם היו קהילה גדולה וחשובה, והאחוזה שנמצאה מראה לנו עד כמה הם היו מצליחים ועשירים בתקופה ההיא, שנקראת התקופה הביזנטית.

בית עם רצפת פסיפס שהיא יצירת אמנות

הדבר הראשון שמראה כמה הבית היה מפואר הוא רצפת הפסיפס המרהיבה שנמצאה באחד החדרים. פסיפס הוא כמו ציור שמורכב מהמון אבנים קטנטנות וצבעוניות. זה קצת כמו פיקסל ארט של פעם! על הרצפה הזו היו דוגמאות גיאומטריות יפהפיות וציורים של פירות וירקות טעימים כמו ענבים, תמרים, אבטיחים ואפילו ארטישוק. זה מראה שהאנשים שגרו שם אהבו יופי וגם נהנו משפע של אוכל טוב מהשדות שלהם.

ברכה מיוחדת בכניסה

בכניסה לחדר עם הפסיפס, הארכיאולוגים מצאו הפתעה נוספת: כתובת ביוונית עתיקה שמאחלת "מזל טוב" לבעל הבית. זה ממש כמו שלט "ברוכים הבאים" שאנחנו תולים היום על הדלת, רק בגרסה של פעם! הכתובת הזו נותנת לנו הצצה אישית וחמה לחיי האנשים שגרו שם.

מפעל שמן זית פרטי

אחד החלקים המעניינים ביותר באחוזה היה בית בד – מפעל קטן לייצור שמן זית. מצאו שם את כל הציוד: אבן עגולה גדולה ששימשה למעיכת הזיתים ומכבשים שסחטו מהם את השמן היקר. אבל הסיפור לא נגמר כאן. ליד בית הבד נמצא מקווה, שזהו מקום מיוחד לרחצה וטהרה. העובדים היו טובלים במקווה כדי להיות נקיים וטהורים לפני שהם ניגשו להכין את השמן. זה מלמד אותנו שהכנת השמן הייתה עבורם לא רק עבודה, אלא טקס חשוב שדרש קדושה וניקיון, כדי שהשמן יהיה כשר ואיכותי.

מה קרה לאחוזה עם השנים?

כמו כל דבר בחיים, גם האחוזה הזו השתנתה עם הזמן. אחרי מאות שנים של חיים טובים, הגיעו זמנים קשים יותר. היו אתגרים וחילוקי דעות עם השלטון הביזנטי ששלט אז בארץ. החיים הפכו לפשוטים יותר, והפאר של האחוזה התחלף בצניעות. אנשים שהמשיכו לגור במקום השתמשו באבנים המפוארות ובעמודים היפים כדי לבנות קירות חדשים ופשוטים יותר. רצפות הפסיפס היפות נפגעו קצת. אבל הדבר המדהים הוא, שהם לא עזבו. הם המשיכו לחיות שם, והארכיאולוגים מצאו נרות חרס שומרוניים שמוכיחים זאת. זה מראה על החוזק והיכולת שלהם להמשיך הלאה גם כשהמצב משתנה.

למה התגלית הזאת כל כך חשובה?

האחוזה הזו היא כמו קפסולת זמן. היא מאפשרת לנו להציץ לחייה של קהילה שלמה מלפני מאות רבות של שנים. אנחנו לומדים על האוכל שלהם, על האמונה שלהם, על האמנות שהם אהבו ועל העבודה שלהם. התגלית מזכירה לנו שארץ ישראל היא בית להרבה עמים וקהילות לאורך ההיסטוריה, ולכל אחד יש סיפור מרתק. בזכות עבודת הארכיאולוגים, הסיפור של השומרונים מכפר קאסם קם לתחייה וימשיך להיות מסופר גם לדורות הבאים.