דמיינו יום אחד בשנה שבו הכבישים הראשיים הופכים למגרש המשחקים הכי גדול בעולם. אין מכוניות, אין צפצופים, אין אוטובוסים. רק שקט, ואלפי ילדים ומבוגרים רוכבים על אופניים, קורקינטים וסקייטבורדים. היום הזה הוא לא חלום, הוא יום כיפור, והוא אחד הימים הכי מיוחדים שיש בישראל.

מה הסיפור של יום כיפור?

יום כיפור, שנקרא גם 'יום הכיפורים', הוא היום הקדוש ביותר ביהדות. הוא מגיע עשרה ימים אחרי ראש השנה, היום שבו התחילה השנה העברית החדשה. אם ראש השנה הוא כמו יום הולדת לעולם, אז עשרת הימים שאחריו הם 'עשרת ימי תשובה' – זמן לחשוב על השנה שעברה, על המעשים הטובים שעשינו וגם על הדברים שבהם פחות הצלחנו.

יום כיפור הוא השיא של התקופה הזו. על פי המסורת, זהו היום שבו אלוהים 'חותם' את דיננו לשנה הקרובה, כלומר קובע איך תיראה השנה שלנו. אבל זה לא יום מפחיד, אלא יום של הזדמנות. הזדמנות לעצור, לחשוב, לבקש סליחה ולהתחיל מחדש. אפשר לחשוב על זה כמו על לוח מחיק. במהלך השנה אנחנו כותבים ומציירים עליו, ולפעמים יוצאים קשקושים או טעויות. יום כיפור הוא כמו המחק הגדול שמנקה את הלוח, ונותן לנו להתחיל לצייר את השנה החדשה על דף נקי וחלק.

סליחה, בבקשה! החלק הכי חשוב ביום

אחד הרעיונות המרכזיים ביום כיפור הוא סליחה. אבל המסורת היהודית מלמדת אותנו משהו חשוב מאוד: יום כיפור יכול לכפר על טעויות שעשינו 'בין אדם למקום' (כלומר, כלפי אלוהים), אבל הוא לא יכול לכפר על טעויות שעשינו בין אדם לחברו. בשביל זה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו.

מה זה אומר? זה אומר שאם רבנו עם חבר, העלבנו את אחינו הקטן או לא הקשבנו להורים, אנחנו צריכים לגשת אל אותו אדם ולבקש את סליחתו. זה לא תמיד קל, ולפעמים זה אפילו קצת מביך, אבל זה צעד אמיץ מאוד. לבקש סליחה מראה על חוזק, וזה מאפשר לנו לתקן קשרים חשובים. וכשאנחנו סולחים למישהו שפגע בנו, אנחנו בעצם משחררים כעס מהלב שלנו ונותנים גם לעצמנו הרגשה טובה יותר.

איך עושים את זה?

• חשבו על מישהו שאולי פגעתם בו השנה.
• גשו אליו, אפשר גם לכתוב פתק או הודעה.
• אמרו במילים פשוטות: 'אני מצטער/ת אם פגעתי בך'.
• נסו גם אתם לסלוח למישהו שפגע בכם, גם אם הוא לא ביקש סליחה.

מה קורה בגוף ובלב? על הצום

המנהג המוכר ביותר ביום כיפור הוא הצום. במשך כ-25 שעות, ממנהלים ומבוגרים (בדרך כלל מגיל בר או בת מצווה) נמנעים מאכילה ומשתייה. למה בעצם? הצום הוא לא עונש. המטרה שלו היא לעזור לנו להתנתק מהדברים הגשמיים והיומיומיים, כמו אוכל ושתייה, כדי שנוכל להתרכז בדברים החשובים באמת: במחשבות שלנו, ברגשות שלנו וברצון שלנו להשתפר.

כשהגוף לא עסוק בעיכול מזון, הראש והלב פנויים יותר לחשבון נפש. זהו זמן מיוחד להיות בשקט עם עצמנו. כמובן שילדים, נשים בהיריון או אנשים חולים לא צמים, כי שמירה על הבריאות חשובה יותר מהכול.

ישראל עוצרת: שקט ברחובות והזדמנות למנוחה

ביום כיפור, החיים בישראל נראים אחרת לגמרי. לא רק שאין מכוניות, אלא גם החנויות, המסעדות ובתי הקפה סגורים. שידורי הטלוויזיה והרדיו מפסיקים (למעט 'גל שקט' למקרי חירום), ואפילו נמל התעופה בן גוריון נסגר. המדינה כולה לוקחת פסק זמן של 25 שעות.

השקט הזה מאפשר לנו חוויה מיוחדת. אפשר לצאת להליכה משפחתית באמצע הכביש, לשבת במרפסת ולהקשיב לקולות של הציפורים במקום לצפצופים, ופשוט להיות יחד בלי הסחות דעת. זו הזדמנות נהדרת לדבר, לשחק משחקי קופסה או לקרוא ספר טוב.

תפילות מיוחדות וצליל אחד מרגש

בבתי הכנסת מתקיימות תפילות מיוחדות לאורך כל היום. התפילה הראשונה, 'כל נדרי', נאמרת בערב החג ומבקשת לבטל הבטחות שלא הצלחנו לקיים. התפילה האחרונה, ממש לפני סוף הצום, נקראת 'תפילת נעילה'. היא נאמרת ברגעים שבהם, על פי המסורת, 'שערי שמיים ננעלים' וזהו הרגע האחרון לבקש בקשות לשנה החדשה.

בסוף תפילת נעילה, רגע אחרי שיוצאים הכוכבים, נשמע צליל אחד, ארוך ומרגש – תקיעת שופר. השופר מסמל את סיומו של יום כיפור ואת תחילתה של השנה החדשה באמת, כשאנחנו נקיים ומוכנים להתחלות חדשות. אחריו, כולם חוזרים הביתה לארוחה משפחתית טעימה, ומתחילים לבנות את השנה החדשה במעשים טובים.