האם עצרתם פעם לחשוב כמה העולם שלכם שונה מהעולם שבו ההורים או הסבים והסבתות שלכם גדלו? פעם, כדי לדבר עם חבר, הייתם צריכים להשתמש בטלפון עם חוגה. כדי לשמוע מוזיקה, הייתם צריכים תקליט גדול. וכדי למצוא מידע, הייתם צריכים לפתוח אנציקלופדיה עבה. היום, כל הדברים האלה נמצאים במכשיר קטן אחד שנכנס לכיס – הסמארטפון. השינוי המדהים הזה קרה בזכות דבר קסום שנקרא חדשנות. השבוע, פרופסור ישראלי-אמריקני בשם יואל מוקיר, יחד עם שני חוקרים נוספים, זכה בפרס נובל לכלכלה, הפרס הכי חשוב שיש, על כך שהם פיצחו את סוד החדשנות.

מי הוא פרופסור יואל מוקיר?

לפני שהוא הפך לחוקר מפורסם, יואל מוקיר היה ילד כמוכם. סיפור חייו מתחיל בהולנד, בתקופה קשה בהיסטוריה. כשהיה רק בן שנה, הוא עלה עם אמו לישראל וגדל בעיר חיפה. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם התחיל להתעניין בשני דברים שנראים שונים מאוד: היסטוריה וכלכלה. הוא רצה להבין איך דברים השתנו לאורך השנים ומה גרם למדינות מסוימות להצליח יותר מאחרות. הסקרנות הזו הובילה אותו לארצות הברית, שם הפך לפרופסור חשוב באוניברסיטת נורת'ווסטרן, וגם שמר על קשר עם אוניברסיטת תל אביב בישראל. סיפורו מראה לנו שלא משנה מאיפה התחלת, אם יש לך סקרנות ורצון ללמוד, אתה יכול להגיע רחוק מאוד.

המתכון הסודי לחדשנות

אז מהי בעצם אותה 'חדשנות' שזיכתה את פרופסור מוקיר בפרס כל כך חשוב? חדשנות היא פשוט היכולת להמציא רעיונות חדשים או לשפר רעיונות קיימים. זה יכול להיות משהו ענק כמו המצאת המטוס, או משהו קטן יותר כמו אפליקציה חדשה בטלפון שהופכת את החיים שלנו לקלים יותר. פרופסור מוקיר חקר את ההיסטוריה וגילה שיש 'מתכון סודי' שגורם לחדשנות לפרוח בחברה. המתכון הזה מורכב מכמה מרכיבים:

ידע וסקרנות

כדי להמציא משהו חדש, צריך קודם כל ללמוד ממה שאחרים עשו לפנינו. בתי ספר, אוניברסיטאות וספריות הם כמו תיבת אוצר ענקית של ידע. אבל ידע לבד לא מספיק. צריך גם המון סקרנות – הרצון לשאול שאלות כמו "למה זה עובד ככה?" או "מה יקרה אם ננסה לעשות את זה אחרת?".

סביבה תומכת

פרופסור מוקיר גילה שחדשנות צומחת במקומות שבהם מעודדים אנשים לנסות דברים חדשים, גם אם הם נכשלים לפעמים. כישלון הוא לא הסוף, הוא רק שלב בדרך להצלחה. חברה שמעודדת יצירתיות ונותנת לאנשים את החופש לחלום ולהתנסות, היא חברה שתהיה בה הרבה חדשנות.

מה זה 'הרס יצירתי'?

שני החוקרים שזכו בפרס יחד עם פרופסור מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט, הוסיפו למתכון רעיון חשוב שנקרא 'הרס יצירתי'. זה אולי נשמע קצת מפחיד, אבל הרעיון פשוט וחיובי. תחשבו על זה כך: לפני שנים, כולם השתמשו במצלמות עם סרט צילום (פילם). היית צריך לקנות סרט צילום, לצלם, ואז ללכת לחנות מיוחדת כדי לפתח את התמונות. זה לקח הרבה זמן. ואז, הומצאה המצלמה הדיגיטלית, ופתאום אפשר היה לראות את התמונות מיד ולצלם כמה שרוצים. ההמצאה החדשה והטובה יותר (המצלמה הדיגיטלית) החליפה את הטכנולוגיה הישנה (מצלמות הפילם). התהליך הזה, שבו המצאה חדשה וטובה יותר 'הורסת' או מחליפה את הישנה, נקרא הרס יצירתי. זה לא דבר רע – זה מה שדוחף את העולם קדימה וגורם לדברים להשתפר כל הזמן, ממכוניות ועד משחקי וידאו.

למה זה חשוב לכולנו?

העבודה של שלושת הזוכים חשובה כי היא מסבירה איך מדינות יכולות לצמוח ולשגשג. כשיש הרבה חדשנות, נוצרים מקומות עבודה חדשים, יש לנו מוצרים טובים יותר, רפואה מתקדמת יותר, והחיים של כולם משתפרים. הממשלות יכולות להשתמש ברעיונות של החוקרים האלה כדי להשקיע יותר בחינוך, לעודד מחקרים ולתמוך בממציאים צעירים. וזה מתחיל ממש אצלכם – בשיעורי מדעים, בחוג הרובוטיקה או פשוט ברעיון חדש שצץ לכם בראש. כל שאלה שאתם שואלים וכל רעיון שאתם חושבים עליו, יכולים להיות הניצוץ של ההמצאה הגדולה הבאה שתשנה את העולם.