שומר הראש של המדינה: מי יהיה ראש השב"כ הבא?

דמיינו שלמדינת ישראל יש "שומר ראש" מיוחד. זה לא שומר ראש של אדם אחד, אלא של כל המדינה כולה. תפקידו הוא לשמור על ביטחונם של כל האזרחים מפני סכנות שונות שעלולות לצוץ בתוך הארץ. לארגון החשוב הזה קוראים שירות הביטחון הכללי, או בקיצור, שב"כ. כמו שלכל קבוצת כדורגל יש קפטן, גם לשב"כ יש מנהיג, והבחירה מי יהיה המנהיג הזה היא החלטה סופר חשובה.

בימים אלה, מתקיים דיון גדול בישראל סביב המועמד החדש לתפקיד ראש השב"כ, אדם בשם דוד זיני. זיני הוא קצין בכיר ומוערך בצבא, עם ניסיון רב בשמירה על ביטחון המדינה. אז למה הבחירה בו גורמת לוויכוח כל כך גדול? הסיבה היא שהרעיונות והאמונות של זיני ושל מוריו שונים מאוד מהדרך שבה מדינת ישראל מתנהלת כיום. הוויכוח הוא לא רק על אדם אחד, אלא על שאלה גדולה יותר: לאן פניה של מדינת ישראל מועדות?

שתי דרכים למדינה אחת: הוויכוח על "ספר החוקים"

כדי להבין את הוויכוח, בואו נחשוב על מדינה כמו קבוצה גדולה שיש לה "ספר חוקים" משותף. ספר החוקים הזה קובע איך חיים יחד, מה מותר ומה אסור, ואיך מקבלים החלטות. כיום, ספר החוקים של ישראל הוא דמוקרטי. זה אומר שהאזרחים בוחרים את המנהיגים שלהם, והמנהיגים האלה, שנקראים חברי כנסת, כותבים את החוקים בשם כולם. יש גם את בית המשפט העליון (בג"ץ), שמשמש כמו שופט במגרש, ומוודא שכולם, גם הממשלה, משחקים לפי הכללים.

דוד זיני מגיע מקהילה דתית שיש לה רעיון אחר לגבי ספר החוקים. הוא ותלמידים אחרים של מנהיגים רוחניים כמו הרב צבי טאו והרב אלי סדן, מאמינים שספר החוקים של המדינה צריך להתבסס על חוקי הדת היהודית העתיקים, שנקראים "הלכה". במדינה כזו, ההחלטות הגדולות לא יתקבלו רק על ידי נציגים שהעם בחר, אלא על פי מה שכתוב בכתבי הקודש. זוהי נקודת מבט שונה מאוד על איך מדינה צריכה להתנהל, והיא יוצרת מחלוקת גדולה.

"שיטת אלקנה": תוכנית לשינוי דרך השפעה

המנהיגים הרוחניים של הקהילה שממנה מגיע זיני לא רק חולמים על השינוי הזה, אלא גם פועלים כדי לקדם אותו. יש להם תוכנית, שנקראת לפעמים "שיטת אלקנה". הרעיון המרכזי בתוכנית הוא לעודד אנשים שמאמינים בדרכם להשתלב בתפקידים הכי חשובים במדינה – בצבא, במערכת המשפט, בחינוך ובעוד מקומות. הם מאמינים שכאשר יהיו להם מספיק אנשים בתפקידי מפתח, הם יוכלו להשפיע על הכיוון שאליו המדינה הולכת ולשנות את "ספר החוקים" שלה.

דוגמה לכך מהעבר היא מינויו של הרב אביחי רונצקי לתפקיד הרב הראשי של צה"ל לפני כמה שנים. הרב רונצקי, שהיה גם הוא תלמיד של אותם מנהיגים, הכניס לתפקידים בצבא רבנים צבאיים רבים שחשבו כמוהו, וכך שינה את האופי של הרבנות הצבאית. המינוי של זיני לראש השב"כ נתפס על ידי חלק מהאנשים כצעד נוסף ומשמעותי מאוד בתוכנית הזו.

מה אומרים בסביבתו של זיני?

דוד זיני עצמו לא מרבה לדבר בציבור על דעותיו, אבל האנשים הקרובים אליו – משפחתו ומוריו – כן מדברים. הם מתארים חזון ברור למדינה שבה הדת משחקת תפקיד מרכזי הרבה יותר מהיום. הם גם מביעים ביקורת חריפה על בית המשפט העליון, וטוענים שהוא מפריע להם לקדם את מטרותיהם. הוויכוח הוא למעשה על מי צריך לקבוע את הכללים במדינה: נציגי הציבור והשופטים, או מנהיגים דתיים וחוקי ההלכה.

למה זה כל כך חשוב לכולנו?

התפקיד של ראש השב"כ הוא לא רק לתפוס מרגלים או למנוע אירועים ביטחוניים. תפקיד חשוב לא פחות הוא להגן על שיטת הממשל של ישראל – על הדמוקרטיה. השאלה הגדולה שאנשים רבים שואלים היא: האם אדם שהחזון של מוריו ושל קהילתו הוא לשנות את שיטת הממשל הזו, הוא האדם הנכון להגן עליה?

זהו ויכוח מורכב, ואין בו תשובות פשוטות. מצד אחד, עומד קצין מוכשר עם רקורד מרשים. מצד שני, עומדות שאלות עמוקות על ערכים ועל עתידה של המדינה. עצם קיומו של דיון ציבורי כזה הוא סימן חשוב לדמוקרטיה חיה ונושמת. הוא מראה שלאזרחים אכפת, ושהחלטות חשובות לא מתקבלות בשקט, אלא דרך שיחה, ויכוח והקשבה. בסופו של דבר, מבוגרים רבים ואחראים שוקלים את כל הצדדים כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור ביטחון המדינה ועתידה.