אַתֶּם אוֹהֲבִים כַּדּוּרִית עִם שׁוֹקוֹלָד? אוֹ אוּלַי פִּתָּה חַמָּה עִם חוּמוּס? כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעִימִים הָאֵלֶּה מַתְחִילִים בְּמָקוֹם אֶחָד. הֵם מַתְחִילִים מִגַּרְגֵּר קָטָן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ חִטָּה. הַחִטָּה גְּדֵלָה בְּשָׂדוֹת גְּדוֹלִים. אַחַר כָּךְ, אוֹסְפִים אוֹתָהּ. הִיא צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת מַסָּע אָרֹךְ. הַמַּסָּע הוּא מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. הִיא מַגִּיעָה אֵלֵינוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ אֳנִיּוֹת עֲנָקִיּוֹת. הָאֳנִיּוֹת הָאֵלֶּה צְרִיכוֹת לַעֲצֹר בְּמָקוֹם מְיֻחָד. הַמָּקוֹם הַזֶּה נִקְרָא נָמֵל. אֲבָל לִפְעָמִים, יֵשׁ בְּעָיוֹת בַּדֶּרֶךְ. וְאָז הַמַּסָּע שֶׁל הַחִטָּה נִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר.

הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁל יִשְׂרָאֵל

תְּדַמְיְנוּ שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּכֶם הוּא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. כְּדֵי שֶׁחֲבֵרִים יִכָּנְסוּ, הֵם צְרִיכִים לַעֲבֹר בַּדֶּלֶת. הַנָּמֵל הוּא כְּמוֹ הַדֶּלֶת הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁל הַמְּדִינָה. דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת הַזֹּאת נִכְנָסוֹת אֳנִיּוֹת. הֵן מְבִיאוֹת אִתָּן מַתָּנוֹת חֲשׁוּבוֹת. מַתָּנוֹת כְּמוֹ צַעֲצוּעִים, בְּגָדִים וְגַם אֹכֶל. הַחִטָּה שֶׁלָּנוּ מַגִּיעָה דֶּרֶךְ הַנְּמָלִים שֶׁל חֵיפָה וְאַשְׁדּוֹד. שָׁם, עוֹבְדִים חֲרוּצִים מְחַכִּים לָהּ. הֵם צְרִיכִים לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַחִטָּה מֵהָאֳנִיָּה. זֹאת עֲבוֹדָה קָשָׁה וַחֲשׁוּבָה מְאוֹד. אִם הֵם לֹא יַעַבְדוּ, הַחִטָּה לֹא תּוּכַל לָרֶדֶת לַיַּבָּשָׁה.

מָה קָרָה בַּבִּנְיָן שֶׁל הַחִטָּה?

בַּנָּמֵל יֵשׁ בִּנְיָן מְיֻחָד וְגָבוֹהַּ. קוֹרְאִים לוֹ מַמְגּוּרָה. זֶה הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחִטָּה בְּיִשְׂרָאֵל. הַמַּמְגּוּרָה שׁוֹמֶרֶת עַל הַחִטָּה. הִיא שׁוֹמֶרֶת שֶׁהִיא תִּהְיֶה יְבֵשָׁה וּנְקִיָּה. מֵהַמַּמְגּוּרָה, הַחִטָּה נוֹסַעַת לְכָל הָאָרֶץ. הִיא נוֹסַעַת לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ טוֹחֲנִים אוֹתָהּ לְקֶמַח. וְעַכְשָׁו יֵשׁ בְּעָיָה. הַחֶבְרָה שֶׁהָיְתָה אַחְרָאִית עַל הַמַּמְגּוּרָה הֶחְלִיטָה לְהַפְסִיק לַעֲבֹד. הָעוֹבְדִים הַטּוֹבִים לֹא בְּטוּחִים מָה יִהְיֶה מָחָר. זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן הַגַּנֶּנֶת הוֹלֶכֶת, וְאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מִי תַּחְלִיף אוֹתָהּ. כֻּלָּם קְצָת מְבֻלְבָּלִים.

הָאֳנִיּוֹת מְחַכּוֹת וּמְחַכּוֹת

בִּגְלַל הַבִּלְבּוּל הַזֶּה, דְּבָרִים לֹא זָזִים. מַמָּשׁ עַכְשָׁו, הֲמוֹן אֳנִיּוֹת מְחַכּוֹת בַּיָּם. הֵן עוֹמְדוֹת בְּתוֹר אָרֹךְ, כְּמוֹ מְכוֹנִיּוֹת בִּפְקָק תְּנוּעָה. הֵן לֹא יְכוֹלוֹת לְהִתְקָרֵב לַנָּמֵל. הֵן לֹא יְכוֹלוֹת לִפְרֹק אֶת הַחִטָּה. הַקַּפִּיטֵנִים שֶׁל הָאֳנִיּוֹת מְחַכִּים לְאוֹת. הֵם מְחַכִּים שֶׁיַּגִּידוּ לָהֶם שֶׁאֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס. הַחִטָּה יְקָרָה, וְכָל יוֹם שֶׁל הַמְתָּנָה עוֹלֶה הֲמוֹן כֶּסֶף. אֲבָל יוֹתֵר חָשׁוּב, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת הַחִטָּה הַזֹּאת כְּדֵי לְהָכִin לֶחֶם.

גִּבּוֹרִים בַּעֲבוֹדָה מוֹצְאִים פִּתְרוֹן

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אָז מָה עוֹשִׂים? הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ גִּבּוֹרִים שֶׁעוֹבְדִים עַל זֶה. קֹדֶם כֹּל, עוֹבְדֵי הַנָּמֵל הֵם גִּבּוֹרִים. הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד בֵּינְתַיִם. הֵם רוֹצִים לַעֲזֹר. גַּם לַמְּדִינָה יֵשׁ גִּבּוֹרִים. אֵלּוּ הַשָׂרִים וְהָאֲנָשִׁים הַמְּבֻגָּרִים שֶׁתַּפְקִידָם הוּא לִפְתֹּר בְּעָיוֹת כָּאֵלֶּה. הַשָׂרָה שֶׁאַחְרָאִית עַל הַנְּמָלִים צְרִיכָה לִמְצֹא פִּתְרוֹן מַהֵר. זֶה כְּמוֹ פָּאזֶל גָּדוֹל. צָרִיךְ לְחַבֵּר אֶת כָּל הַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁהַתְּמוּנָה תִּהְיֶה שְׁלֵמָה. אֲנַחְנוּ סוֹמְכִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם יִמְצְאוּ אֶת הַפִּתְרוֹן הֲכִי טוֹב. הֵם יַעַזְרוּ לַחִטָּה לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּסָּע שֶׁלָּהּ. וְכָךְ, הִיא תַּגִּיעַ לַמַּאֲפִיָּה, וְהַפִּתָּה תַּגִּיעַ לַצַּלַּחַת שֶׁלָּנוּ.