חֲבֵרִים יְכוֹלִים לַחְשֹׁב אַחֶרֶת?

הַיּוֹם נְסַפֵּר סִפּוּר עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים. קוֹרְאִים לָהֶם טְמִירָה וְעִידָן. טְמִירָה יַרְדֵּנִי הִיא אִשָּׁה חֲכָמָה מְאוֹד. הִיא עוֹזֶרֶת לַאֲנָשִׁים לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת. עִידָן עַמֵדִי הוּא זַמָּר מְצֻיָּן. יֵשׁ לוֹ קוֹל יָפֶה וְשִׁירִים מְרַגְּשִׁים. טְמִירָה הִיא זֹאת שֶׁגִּלְּתָה אֶת עִידָן. זֶה קָרָה בְּתוֹכְנִית טֶלֶוִיזְיָה מְפֻרְסֶמֶת. הִיא עָזְרָה לוֹ לְהַתְחִיל אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ כְּזַמָּר.

הֵם הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים. כְּמוֹ שֶׁגַּנֶּנֶת עוֹזֶרֶת לְיֶלֶד בַּגַּן. אוֹ כְּמוֹ שֶׁהוֹרִים עוֹזְרִים לַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם. אֲבָל לִפְנֵי כַּמָּה זְמַן, קָרָה מַשֶּׁהוּ. טְמִירָה וְעִידָן לֹא הִסְכִּימוּ עַל מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. הַסִּפּוּר שֶׁלָּהֶם מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁגַּם חֲבֵרִים טוֹבִים יְכוֹלִים לִרְאוֹת דְּבָרִים בְּצוּרָה שׁוֹנָה. וְזֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר.

מִכְתָּב שֶׁגָּרַם לְוִכּוּחַ

בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ עַכְשָׁו מַצָּב קָשֶׁה. זֶה מַצָּב שֶׁמַּדְאִיג אֲנָשִׁים רַבִּים. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁעוֹסְקִים בְּאָמָּנוּת כָּתְבוּ מִכְתָּב. אָמָּנִים הֵם אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁרִים, מְצַיְּרִים, כּוֹתְבִים סִפּוּרִים אוֹ מְשַׂחֲקִים בְּהַצָּגוֹת. הֵם כָּתְבוּ מִכְתָּב גָּדוֹל וְחָשׁוּב. בַּמִּכְתָּב הֵם בִּקְּשׁוּ לַעֲצֹר אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה. הֵם כָּתְבוּ שֶׁהֵם דּוֹאֲגִים לְכָל הָאֲנָשִׁים וְהַיְּלָדִים שֶׁנִּמְצָאִים בְּסַכָּנָה.

טְמִירָה יַרְדֵּנִי הִסְכִּימָה עִם הַמִּכְתָּב. הִיא גַּם חָתְמָה עָלָיו. זֶה אוֹמֵר שֶׁהִיא שָׂמָה אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא מַסְכִּימָה. טְמִירָה חָשְׁבָה עַל כָּל הַיְּלָדִים בָּעוֹלָם. הִיא אָמְרָה שֶׁיְּלָדִים הֵם תָּמִיד תְּמִימִים. הֵם לֹא עָשׂוּ שׁוּם דָּבָר רַע. וְצָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אוֹכֶל וְשֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים. זֶה הָיָה מְאוֹד חָשׁוּב לָהּ.

הַדֵּעָה הַשּׁוֹנָה שֶׁל עִידָן

עִידָן עַמֵדִי לֹא הִסְכִּים עִם הַמִּכְתָּב. עִידָן הוּא לֹא רַק זַמָּר. הוּא גַּם חַיָּל אַמִּיץ. הוּא הוֹלֵךְ לִמְקוֹמוֹת מְסֻכָּנִים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כֻּלָּנוּ. בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, הוּא הָיָה שָׁם. הוּא רָאָה דְּבָרִים קָשִׁים. הוּא נִפְגַּע וְהָיָה צָרִיךְ לָנוּחַ וּלְהַחְלִים. לָכֵן, כְּשֶׁהוּא קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהָאָמָּנִים לֹא מְבִינִים. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת הַבָּטוּחַ שֶׁלָּהֶם. וְהֵם לֹא יוֹדְעִים כַּמָּה קָשֶׁה לִשְׁמֹר עַל הַבִּטָּחוֹן שֶׁל כֻּלָּנוּ.

זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם בּוֹנִים מִגְדָּל גָּבוֹהַּ מִקֻּבִּיּוֹת. אַתֶּם מְאוֹד נִזְהָרִים שֶׁהוּא לֹא יִפֹּל. וּפִתְאוֹם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר "בּוֹאוּ נַפְסִיק לְשַׂחֵק". הוּא לֹא מֵבִין כַּמָּה עֲבוֹדָה קָשָׁה הִשְׁקַעְתֶּם. כָּךְ עִידָן הִרְגִּישׁ. הוּא כָּעַס קְצָת. הוּא חָשַׁב שֶׁהֵם לֹא מַעֲרִיכִים אֶת הַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרָיו.

אֵיךְ מְדַבְּרִים כְּשֶׁלֹּא מַסְכִּימִים?

טְמִירָה שָׁמְעָה מָה שֶׁעִידָן אָמַר. הִיא לֹא כָּעֲסָה עָלָיו. הִיא הֵבִינָה אוֹתוֹ. הִיא דִּבְּרָה אֵלָיו בְּרַדְיוֹ. הִיא אָמְרָה לוֹ: "עִידָן, אֲהוּב לִבִּי. אַתָּה גִּבּוֹר. עָשִׂיתָ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לַעֲשׂוֹת. אֲנִי מְבִינָה לָמָּה אַתָּה מַרְגִּישׁ כָּךְ".

הִיא הִסְבִּירָה לוֹ שֶׁהִיא לֹא נֶגְדּוֹ. לְהֵפֶךְ, הִיא מְאוֹד אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. הִיא אָמְרָה: "אֲנַחְנוּ לֹא הָאוֹיְבִים שֶׁלְּךָ. אֲנַחְנוּ רַק רוֹצִים לַעֲזֹר, אוּלַי בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה". הִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לַחְשֹׁב עַל הַיְּלָדִים. כִּי לְדַעְתָּהּ, הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לִדְאֹג לְכָל הַיְּלָדִים בָּעוֹלָם.

הַסִּפּוּר הַזֶּה מַרְאֶה לָנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱהֹב מִישֶׁהוּ וַעֲדַיִן לַחְשֹׁב אַחֶרֶת מִמֶּנּוּ. הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לְדַבֵּר. לְהַקְשִׁיב אֶחָד לַשֵּׁנִי. לְנַסּוֹת לְהָבִין גַּם אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי. גַּם טְמִירָה וְגַם עִידָן רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה טוֹב. שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְּטוּחִים וּשְׂמֵחִים. הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם שׁוֹנָה, אֲבָל הַמַּטָּרָה הִיא אוֹתָהּ מַטָּרָה.