אם אי פעם שיחקתם במשחק מחשב ויצרתם דמות עם כל יכולות העל האפשריות – קליעה, מסירה, הגנה ומהירות – אז אתם יכולים להבין מי זה דני אבדיה על מגרש הכדורסל. דני, שחקן הכדורסל הישראלי שלנו שמשחק בליגה הטובה בעולם, ה-NBA, הפך להיות כל כך טוב וכל כך מגוון, שפרשן כדורסל מפורסם יצר סרטון שלם כדי להסביר למה דני הוא 'הבעיה הגדולה ביותר של ה-NBA'.

מה זאת אומרת, 'בעיה'?

כשאנחנו שומעים את המילה 'בעיה', אנחנו בדרך כלל חושבים על משהו רע. אבל במקרה הזה, זו המחמאה הכי גדולה שדני יכול היה לקבל. האנליסט, מומחה שמנתח את המשחק, הסביר שדני הוא 'בעיה' עבור 29 הקבוצות האחרות בליגה, כי הן פשוט לא יודעות איך להתמודד איתו. רוב הקבוצות ב-NBA מחפשות 'מומחים' – שחקן שרק קולע שלשות, שחקן שרק חוסם זריקות, או שחקן שרק מוסר. דני, לעומת זאת, הוא כמו אולר שוויצרי – הוא יודע לעשות הכל, וברמה גבוהה מאוד.

הוא יכול לשמור על השחקנים הכי חזקים, למסור מסירות מדהימות לחברים שלו לקבוצה (כמו הכוכב ניקולה יוקיץ'), וגם לקלוע המון נקודות בעצמו. העונה, בקבוצתו החדשה פורטלנד, הוא קולע בממוצע כמעט 23 נקודות למשחק! זה שילוב נדיר שגורם למאמנים של הקבוצות היריבות לשבור את הראש כשהם משחקים נגדו.

שחקן שלומד ומתפתח כל הזמן

לפני שהגיע לפורטלנד, דני שיחק ארבע שנים בקבוצת וושינגטון וויזארדס. שם, הרגיש שהוא לא תמיד קיבל את ההזדמנות להראות את כל מה שהוא יודע. לפעמים ביקשו ממנו רק לעשות דבר אחד, כמו לשמור על שחקן מסוים. אבל אז הגיע ה'טרייד' – עסקה שבה קבוצות מחליפות ביניהן שחקנים. דני עבר לקבוצת פורטלנד טריילבלייזרס, ושם הכל השתנה.

בפורטלנד נתנו לו חופש. הם הבינו שהכוח הכי גדול שלו הוא היכולת שלו לעשות הכל. פתאום, דני התחיל לפרוח. זה כמו צמח שבמשך שנים היה בעציץ קטן מדי, ופתאום העבירו אותו לגינה גדולה עם שמש ומים – הוא מיד התחיל לגדול ולהוציא פרחים. המעבר לפורטלנד הראה לכולם איזה שחקן מדהים דני תמיד היה, הוא פשוט היה צריך את המקום הנכון כדי להראות את זה.

ההבדל בין כדורסל אירופאי לאמריקאי

חלק מהסוד של דני קשור למקום שבו הוא גדל. באירופה, וגם בישראל, מלמדים כדורסל שבו הקבוצה היא הדבר הכי חשוב. המטרה היא למצוא את השחקן הפנוי, למסור עוד מסירה אחת כדי להגיע לסל קל, ולשחק ביחד. בארצות הברית, לעומת זאת, הרבה פעמים מתמקדים בכוכב אחד גדול, בהטבעות מרהיבות ובמהלכים אישיים. דני מביא איתו ל-NBA את החינוך האירופאי – הוא קודם כל חושב על הקבוצה. הוא יעדיף למסור מסירה שתביא לסל בטוח מאשר לנסות זריקה קשה בעצמו. התכונה הזו הופכת את כל הקבוצה שלו לטובה יותר כשהוא על המגרש.

הכוכב השקט שלא חיפש את אור הזרקורים

במשך שנים, דני נחשב לשחקן 'אנדרייטד'. זו מילה באנגלית שמתארת מישהו שלא מקבל מספיק הערכה וכבוד על כמה שהוא באמת טוב. היו שחקנים אחרים שקיבלו יותר כותרות בעיתונים והופיעו יותר בסיכומי המשחקים בטלוויזיה. אבל דני פשוט המשיך לעבוד קשה בשקט. עכשיו, כולם מתחילים להבין את מה שאנחנו בישראל ידענו כבר מזמן: דני אבדיה הוא לא סתם שחקן טוב, הוא כוכב אמיתי.

הוא מהסוג של השחקנים שנקראים 'שחקני דבק'. הם אולי לא תמיד הכי נוצצים, אבל הם אלה שמחברים את כל חלקי הקבוצה ביחד, כמו דבק שמחזיק יצירת אומנות. בלעדיהם, הכל מתפרק. המומחים מעריכים שהחוזה שפורטלנד נתנה לו, 55 מיליון דולר לארבע שנים, הוא אחת העסקאות הכי טובות שנעשו בליגה לאחרונה.

בסופו של דבר, הסיפור של דני הוא סיפור על התמדה, עבודה קשה, ואמונה בעצמך. הוא מוכיח שלא חייבים להיות השחקן שהכי צועק או קופץ הכי גבוה כדי להיות הכי טוב. לפעמים, השחקן הכי חכם, הכי מגוון והכי קבוצתי, הוא זה שבסוף מנצח את המשחק. וזו 'בעיה' שכל קבוצה הייתה שמחה שתהיה לה.