דמיינו שאתם הולכים בשמורת טבע, ולפתע, מעל הראש שלכם, חגה צללית ענקית. לא של מטוס, אלא של אחת הציפורים הדורסות הגדולות והמרשימות בעולם. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה בשמורת הטבע גמלא ברמת הגולן, כאשר שתי עוזניות שחורות, אורחות נדירות ביותר בישראל, הופיעו בשמי השמורה וגרמו ללבם של צפרים וחוקרי טבע להחסיר פעימה.

מבצע מיוחד בגובה המצוק

ההתרגשות הגיעה לשיאה כאשר אחת העוזניות, פרט צעיר שגילו מוערך בכשנה, נכנסה אל כלוב איקלום מיוחד שהוצב בשמורה. כלוב איקלום הוא למעשה מלכודת גדולה ובטוחה, שנועדה לאפשר לחוקרים ללכוד בעלי חיים באופן זמני מבלי לפגוע בהם. צוות רשות הטבע והגנים (רט"ג) נכנס לפעולה במהירות ובזהירות. הם ניגשו אל העוזנייה, הרגיעו אותה, וביצעו לה סדרת בדיקות מהירות, ממש כמו ביקור אצל רופא. הם בדקו את מצבה הגופני, וידאו שהיא בריאה וחזקה, ואז הגיע החלק החשוב ביותר: הטיבוע.

החוקרים הצמידו לרגל שלה טבעת מתכת קטנה, עליה חרוט קוד ייחודי. הטבעת הזו היא כמו תעודת זהות אישית לעוזנייה. אם היא תיראה שוב בעתיד, בישראל או בכל מקום אחר בעולם, החוקרים יוכלו לדעת בדיוק מי היא, מתי והיכן היא טובעה, וכך ללמוד על מסלולי הנדידה שלה, על תוחלת החיים שלה ועל האתגרים שהיא פוגשת בדרך. לאחר הבדיקה והטיבוע, העוזנייה המלכותית שוחררה חזרה אל השמיים הפתוחים, כדי להמשיך במסעה.

מי את, עוזנייה שחורה?

העוזנייה השחורה היא לא סתם ציפור גדולה; היא אחת מהנשרים הגדולים ביותר בעולם הישן (אירופה, אסיה ואפריקה). מוטת הכנפיים שלה יכולה להגיע לכמעט שלושה מטרים – ארוך יותר מגובה של שחקן כדורסל! צבעה חום-כהה, וראשה הקירח והמקור המסיבי שלה מותאמים באופן מושלם לתפקידה בטבע.

ה"סניטרית" של הטבע

אולי זה יישמע לכם קצת מוזר, אבל העוזנייה, כמו נשרים אחרים, היא אוכלת פגרים. כלומר, היא ניזונה מבעלי חיים שמתו. התפקיד הזה, שנקרא "סניטציה", הוא קריטי וחיוני לבריאות המערכת האקולוגית. על ידי סילוק הפגרים, העוזניות מונעות התפשטות של מחלות וזיהומים שיכולים לפגוע בבעלי חיים אחרים ואפילו בבני אדם. הן בעצם צוות הניקיון של הטבע, שעובד ביעילות ובחינם.

מסע חוצה יבשות

העוזניות השחורות לא חיות בישראל באופן קבוע. פעם, לפני כמאה שנים, הן עוד קיננו כאן, כלומר בנו קנים וגידלו גוזלים. היום, הן מגיעות אלינו כ"תיירות", בעיקר מאזורים רחוקים כמו הקווקז, הבלקן (מדינות דרום-מזרח אירופה) וטורקיה. בכל שנה מגיעים לישראל רק פרטים בודדים, ולכן לראות שתיים מהן יחד, ועוד בשמורת גמלא המפורסמת בנשרים שלה, זה אירוע נדיר ומרגש במיוחד. הפעם האחרונה שעוזנייה נצפתה בגמלא הייתה לפני חמש שנים.

הגעתן של העוזניות מעידה על כך ששמורת גמלא מהווה עבורן נקודת עצירה חשובה, אולי כתחנת תדלוק ומנוחה במסען הארוך. זהו סימן חיובי, המראה שהמאמצים לשמור על הטבע בישראל נושאים פרי ויוצרים סביבה בטוחה גם עבור מינים נודדים.

עולם שלם של צפרות

החדשות על העוזניות התפשטו במהירות, ועשרות צפרים חובבים ומקצועיים הגיעו לגמלא, מצוידים במשקפות ומצלמות עם עדשות ענק. הם עמדו בשקט ובסבלנות במשך שעות, בתקווה לזכות בהצצה חטופה בציפור הנדירה. "יש פה התלהבות מטורפת", סיפרה לילך ביטון, מנהלת השמורה. הצפרות היא תחביב המשלב אהבה לטבע, סבלנות, ידע וקצת מזל. היא מלמדת אותנו להסתכל על העולם סביבנו בעיניים אחרות, לשים לב לפרטים הקטנים, ולהעריך את היופי והמורכבות של עולם החי. הביקור של העוזניות הוא הגשמת חלום עבור צפרים רבים, והוכחה לכך שהטבע תמיד יכול להפתיע אותנו.